צעקנו את מה שחסר לנו

את איסוף החומר לתקליט "מודה אני" עשינו, שלום חנוך ואנוכי, באולפן של שלום בביתו. חבילה של קלטות שמאיר הקליט בטייפ הביתי שלו עברו מיון והאזנה וכל שיר שנבחר להיות ב"מודה אני" הועבר לטייפ ערוצים דיגיטלי וחיכה בסבלנות לטיפול מוסיקלי ונגינה. רוב השירים נלקחו משתי קלטות שמאיר רשם עליהם "שירי הנומצובה" ושירי "הנומצובה נויף". והיתה גם קלטת של "שירי סוכנות", כהגדרתו.
16 שירים יצאו לדרך עם נגינת הגיטרה של מאיר וקולו המתוק מתמיד. קל ומשוחרר מכל מחויבות אולפנית ולחץ של חברת תקליטים או תעשיה. אמנות נטו. באהבה, בלב שקט ובאחריות. בחרנו את השירים ממקום של כבוד ליצירה המקסימה של מאיר'קה שלנו, שכל כך חסר וכל כך קיים. כשהגענו לשלב השני הבאנו מומחה לאירועים מיוחדים: את משה לוי המוכשר והמדויק. ובלילות, עד אור הבוקר, הוא וכל כלי הנגינה הנדרשים שייטו לתוך השירים. ואתם כל אחד מאיתנו - שלום, משה וצורי, שהיה גם טכנאי הקלטה, גם העוזר, גם היועץ וגם המלצר.
אחרי נגינת הקלידים, הגיטרות, והבס של משה לוי, היה לנו בסיס רעיוני ורגשי של השירים. לשלום היתה הפריבלגיה הגדולה מכולן: השירים תמיד היו לשרותו, כי זה היה אצלו באולפן. בכל שעה שרצה יכול היה לשרבב לתוכם גיטרות, מפוחיות, קולות וכל העולה על רוחו.
וגם להביא נגנים אחרים, כמו רוני פיטרסון, שניגן גיטרה בשיר "צועק את מה שחסר לי": אדם צועק את שחסר לו / חסר לו ביטחון, צועק ביטחון / חסרה לו הדדיות, צועק הדדיות / חסרה לו גאווה, צועק גאווה / חסר לו יחד, צועק יחד / אדם צועק את שחסר לו. / לא חסר לו – לא צועק.
באותו שיר בלוז נשף בעורפו גם ירוסלב יעקובוביץ בסקסופון. ניר צדקיהו, שהיה בארץ בתקופת ההקלטות, ניגן בתופים ובכלי הקשה שונים, יאריס ירוום ניגן בבוזוקי בשני שירים שהוא מאד אהב.
שלב הנגינה כמעט הושלם ואת ההקלטות העברנו בניידת ברינקס לאולפנו של יזהר אשדות, האיש שיודע לטפל בסבלנות ובליטוש באוצרות. אצל יזהר נעשתה עבודת עריכה ומיקס והוא שותף חשוב בעשיה הזו. באהבה שלו למאיר, בסבלנות ובחוכמה ובמגע הקסם שהוא העניק ל"מודה אני".
בתחילת העבודה היינו מאד מאד זהירים, שלא לפגוע בנגינה ובשירה של מאיר. לשלום אפילו היה דימוי כזה, שאם מאיר מנגן בחצר – כל המוסיקה הנוספת נמצאת ליד החלון או אפילו מחוצה לו. אנחנו מאוד גאים בדרך וביצירה, עוקבים אחריה בנאמנות ומצפים להמשך. העבודה על השירים, איסוף החומר במחשבה, ההחלטות, ההשראה והתענוג להיות בנתינה למאיר וליצירה שלו הסבה לנו עונג רב. בהחלט הייתה זו שנה קסומה של עשייה.