קרקס החלומות
קרקס Eloize מקנדה חוזר ומתארח בפסטיבל ישראל, הפעם עם המופע "Nomade" שמביא את סיפורו הנוגע ללב של הנווד. "אנחנו מאפשרים לקהל בכל הגילאים להתנסות בקרקס מסוג אחר", אומר המנהל האמנותי
"במהלך היום אנו מחפשים בתת-מודע דימויים שאבדו לנו בחלומותנו", כתב הצייר הספרדי סלוודור דאלי בזיכרונותיו. את זכרו של הדימוי האבוד מנסה הבמאי האיטלקי דניאל פינזי פסקה לבודד ולעורר לחיים במופע "Nomade", שיעלו חברי קרקס Eloize הקנדי שיתארחו, זו הפעם השנייה, בפסטיבל ישראל (ראו קטע וידאו).
הנומאדיזם, הלך הרוח של הנע ונד, הוא המוטו של המופע שמשרטט קרנבל לילי פנטסטי של שירה, ריקוד ואמנויות קרקס.
מסעם של הנוודים מתחיל בשעות בין הערביים כשהשמיים החשוכים מאירים את האפשרויות האינסופיות ומסתיים עם עלות השחר אחרי שיטוט ברחבי זיכרונותיהם וחלומותיהם.
"המסע לישראל עורר הרבה מאוד שאלות. היו כאלה שפחדו להגיע ואחרים שחששו מהמסר שהנסיעה לישראל עלול להעביר ברמה הפוליטית", אומר ז'נו פיינשו, מהגרעין המייסד של הקרקס ומי שמשמש כיום כמנהלו האמנותי.
לדברי פיינשו, שכבר ביקר בישראל בעבר עם המופע Excentricus, הפחדים והחששות נעלמו בעקבות שיחות מרובות שליוו את ההחלטה להגיע. "אנחנו באים משש קהילות תרבותיות שונות - קנדה, צרפת, שוויץ, גרמניה, פולין וגינאה – בתוך הקבוצה יש בני דתות שונות, והמופע הזה מדבר על חיים אוניברסליים משותפים. המסע הזה לישראל הוא במובן מסוים מסר לשלום ולתקווה וכך אנחנו מתייחסים אליו".
המילה "נווד" היא מושג מאוד טעון בקונטקסט של עולם הקרקס שבמהותו מציע חיי נוודות.
"נכון. כולנו עוברי אורח ונוודים מסוג כזה או אחר. אבל התפישה הזו מדברת על בני אדם באופן כללי לא רק על אמנים בקרקס. אנחנו, בני האדם, נודדים מאהבה אחת לאחרת, ממקום אחד למקום אחר, כולנו נמצאים בדרך. אבל יש כותרת משנה לשם המופע והיא 'בלילה השמים הם אינסופיים'. כותרת המשנה נולדה מתכני המופע שמדברים על חתונה בין שני שבטים שונים. זה גרם לנו לחשוב על איך בלילה שני אנשים משני קצוות שונים של העולם מסתכלים על הכוכבים. איך בכל אחד מהצדדים חוגגים נישואין, לידה או מציינים מוות. זה עניין אותנו. יש בזה מן הסוריאליזם".
במאי המופע הוא בן למשפחה של צלמים ולאם ציירת. הוא מעיד על עצמו שכאדם בוגר הוא חיפש דרך המופעים לגרום לדימויים ולזיכרונות ילדותו שהוקפאו בציור ובצילום לזוז.
"זה נכון, כל המופעים שדניאל יוצר יוצאים מתוך זיכרונות הילדות שלו ומתוך התמונות המשפחתיות שלו. הוא במאי שעובד קודם כל על הסצנריו ועל החלל הבימתי, כמו צבעים על בד הוא מפזר את הנוכחות של השחקנים על הבמה. דניאל הוא קודם כל איש תיאטרון שמנהל תיאטרון מזה 20 שנה, ומה שמעניין אותי אצלו זו הרגישות הגבוהה שלו ואת דרכו המיוחדת להביא כנות אמיתית בפרשנות לדמויות שעל הבמה ונוכחות טבעית לא משוחקת".
בניגוד לקרקס המסורתי שמורכב כמו Review ממקטעים, אצלכם המופעים הם תיאטרליים במובן של סיפור מובנה עם התחלה, אמצע וסוף.
"אנחנו לא מציעים קרקס מסורתי. המופעים שלנו נוצרים פחות או יותר כמו שיוצרים מחזות - לא במובן המילולי אלא הוויזואלי, כך שנכון לומר שיש בהם כל מה שמרכיב סיפור. האקרובטיקה ושאר אמנויות הקרקס הם אלמנטים בסיסיים בעבודה שלנו, אבל יש גם כתיבה דרמטית ועבודת בימוי. זו בעצם אינטגרציה של פורמות שונות שבאות מהבמה ומחוצה לה. יש את אמנות המשחק, המוזיקה, התנועה, הריקוד, האקרובטיקה – זו צומת דרכים שמרכיבה את מה שנקרא היום הקרקס העכשווי. שוני נוסף הוא כמובן עצם העובדה שאנחנו מופיעים על במה ולא באוהל קרקס".
המופע שלכם נמצא יותר במחוזות של הפילוסופיה מאשר הבידור.
"אנחנו מאד אוהבים להצחיק ובסופו של יום יש לא מעט קטעים מבדרים במופע, אבל מצד שני אנחנו בהחלט מעונינים להזיז לקהל משהו בפנים, לעורר זיכרונות ולגעת. יש במופע נוסטלגיה, רומנטיקה, אושר. אמוציונליות אנחנו מחפשים משהו בסיסי יותר מבידור. נקודת המוצא של כולנו היא עולם הקרקס, במובן זה שכולנו למדנו אמנויות קרקס על כל האלמנטים והסיכונים שהם כוללים. מכאן, לאורך השנים, שיכללנו את הידע ויצאנו לחפש במחוזות רחוקים יותר בהם התיאטרון. אנחנו מאפשרים לקהל בכל הגילאים להתנסות בקרקס מסוג אחר, לחלום".
קרקס אלואז, "נווד" - ימים ה'-א', 26-29 במאי, בנייני האומה, מרכז הקונגרסים בירושלים
