אמנסטי: צה"ל "יורה בפראות" והורס ללא אבחנה
דו"ח "אמנסטי" לשנת 2004 מטיח ביקורת קשה באו"ם ומאשים אותו כי המשבר בחבל דרפור בסודן ומלחמת האזרחים בקונגו מעידים כי כשל בחובתו לשמור על זכויות האדם בעולם, ונכנע ללחצים פוליטיים. ביקורת גם על יישום איטי מדי של הצהרת המילניום למלחמה בעוני ובאפליה. ביקורת חריפה מופנית גם כלפי ארה"ב, שמשדרת מסרים כפולים בנוגע לחופש ודמוקרטיה, ובשם ה"מלחמה בטרור" מפרה זכויות אדם בעינויים. בפרק על ישראל: ב-2004 צה"ל הרג 700 פלסטינים, מתוכם 150 ילדים, והרס יותר בתים מבעבר. הפלסטינים רצחו 109 ישראלים
במהלך 2004 הרג צה"ל יותר מ-700 פלסטינים, בהם למעלה מ-150 ילדים – רובם באופן בלתי חוקי. ארגונים פלסטיניים הרגו באותה תקופה כ-109 ישראלים, 67 אזרחים מהם שמונה ילדים. כך מסכם ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" את מאזן הדמים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני אשתקד.
כבכל שנה, הדו"ח השנתי של הארגון שמתפרסם היום (רביעי), סוקר את מצב זכויות האדם ברחבי העולם, את הטרור וההרג, הביריונות והאלימות נגד נשים, האפליה, העינויים, העוני וההגבלות על החופש.
ישראל: הקטל נמשך וההרס התגבר
בפרק העוסק בישראל מציין הדו"ח כי רבים מהפלסטינים שנהרגו בידי צה"ל מתו כתוצאה מירי, הפגזה והפצצה חסרי אחריות באזורי מגורים צפופים, וכתוצאה משימוש מופרז בכוח. עוד קובע הדו"ח כ-120 פלסטינים נהרגו במהלך התנקשויות וחיסולים שהיו בגדר הוצאות להורג ללא משפט, מהם יותר מ-30 עוברי אורח ובכללם 4 ילדים.
הדו"ח מותח ביקורת קשה על ישראל בגין הרס בתים ורכוש פלסטיני, ומציין כי בשנת 2004 מימדי ההרס שביצע צה"ל היו גדולים משנים קודמות, ושכתוצאה מכך הפכו אלפי פלסטינים למחוסרי בית. "לעתים קרובות התבצעה ההריסה כעונש קולקטיבי שהוטל על האוכלוסייה המקומית", נכתב.
הדו"ח קובע כי צה"ל המשיך לכפות הגבלות מחמירות על תנועתם של פלסטינים בשטחים, והשתמש באופן שגרתי בכוח מוגזם ובלתי נחוץ על מנת לאכוף אותם. "חיילים ירו, באופן עקבי, ירי פרוע וחסר אחריות כלפי פלסטינים בלתי חמושים, השפילו ועצרו באופן שרירותי פלסטינים רבים". עוד צויין כי רוב אנשי צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים ממשיכים ליהנות מחסינות מפני עונש, וכי חקירות, העמדות לדין והרשעות בגין הפרות זכויות אדם הינן נדירות.
"אלפי פלסטינים נעצרו על ידי צה"ל. רובם שוחררו ללא אישום. יותר מ-3,000 הואשמו בעבירות ביטחוניות. כ-1,500 פלסטינים הוחזקו במעצר מינהלי ללא אישום וללא משפט במשך השנה", נכתב.
המחסומים והסגרים, טוען הדו"ח, עיכבו או מנעו גישה למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשירותים רפואיים". הדו"ח קובע כי הגבלות אלה הן הסיבה העיקרית לשיעורי האבטלה והעוני הגבוהים, שגורמים לתת-תזונה ובעיות בריאות בקרב הפלסטינים.
הדו"ח מתייחס גם להמשך בניית גדר ההפרדה, "שהותירה מספר הולך וגדל של פלסטינים מנותקים משירותי הבריאות והחינוך וממקורות פרנסתם החקלאית שלהם, ומצויין כי בחודש יולי הכריז בית הדין הבינלאומי לצדק כי הגדר נבנית באופן בלתי חוקי.
בחלק המוקדש לרשות הפלסטינית נמתחת ביקורת על השימוש בילדים בהתקפות נגד ישראלים, על מעצר "משתפי פעולה" ועל עינויים. נטען גם כי הרס התשתיות ומנגנוני הביטחון בידי צה"ל הביא אותם לאחוז בנשק נגד בני עמם במסגרת חיסול חשבונות בין ובתוך פלגים פוליטיים.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "המשרד ילמד את הדו"ח, מהתקשורת אנו לומדים שחיילי צה"ל ביצעו פשעי מלחמה, אנחנו דוחים טענה זו מכל וכל ומקווים שהדבר לא מעיד על מגמת כתבי הדו"ח".
האו"ם נכשל בתפקידו
בחלק הבינלאומי של הדו"ח מפנה הארגון ביקורת חריפה כלפי האו"ם והזרוע המבצעת שלו - מועצת הביטחון, במיוחד נוכח האסון בחבל דרפור. הארגון טוען שבשונה מגל האמתפיה והסולידריות הפרטית שבא אחרי אסון הצונמי, הקהיליה הבינלאומית הרשמית התעלמה כמעט לגמרי מהמתים, הרעבים והסובלים בדרפור.
מיליציות הג'נג'וויד, שזכו לחימוש, מימון ותמיכה מהממשל הסודני, אנסו, חטפו ושיעבדו לעבדות מינית אינספור נשים ונערות בדרפור, במה שנחשב ללא צל של ספק פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, נכתב בדו"ח. "הברוטליות בדרפור היוותה מבחן קריטי ליכולתו של האו"ם להגיב ביעילות למשברי זכויות אדם, ושוב, האו"ם נכשל במבחן זה".
הדו"ח מונה שורה של כשלים: פריסת כוח המשימה של האיחוד האפריקני בדרפור לקראת סוף 2004 לא הובילה לשיפור ההגנה על האזרחים; העקורים שהיו בפיקוח כוחות הממשל נותרו חשופים למעצרים שרירותיים, לאונס ולהרג; והצעות החלטה של מועצת הביטחון לא הצליחו להעביר מסר ברור שעל פיו הפרת זכויות אדם לא תעבור בשתיקה. ממשלת סודן המשיכה במעשיה ונשארה פטורה מעונש.
הארגון מגנה בחריפות את העובדה שממשלות רבות, ביודעין או שלא ביודעין, איפשרו משלוחי נשק לסודן שליבו את האש ושימשו את כוחות צבא סודן וכוחות המיליציה. הארגון טוען כי קריאה של ארגוני זכויות אדם לאמברגו נשק לא נענתה, והסיבה לכך הייתה אינטרסים של חברות במועצת הביטחון - סין שיש לה השקעות נפט בסודן ורוסיה שמוכרת לה נשק.
"הקהילה הבינלאומית אחזה בכלים המתאימים להצלת חיים ולמניעת סבל, אך בחרה לא להשתמש בהם. האלימות וההתעללות בדרפור המחישו בבירור את הכישלון המתמשך של מועצת הביטחון של האו"ם, תחת לחץ של כמה מחבריה, למנוע ולהעניש פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה", נכתב בדו"ח.
ארה"ב כדוגמה רעה
הנוכחות האמריקנית בעיראק תפסה גם היא מקום נכבד בדו"ח, ונטען שבשם הביטחון מנת חלק של העיראקים הייתה פורענות. "עשרות בני ערובה נהרגו באכזריות, חלקם צולמו כשראשם נערף והצילומים הופצו ברבים. בגלל האלימות, הסיוע והשיקום נחלשו, מיליונים סבלו מהרס התשתית, מאבטלה וממצוקה".
תמונות ההתעללות בעצירים מכלא אבו-גרייב העידו, לטענת מחברי הדו"ח, יותר מכל על המסר הכפול שיוצא מוושינגטון בנושא העינויים. נטען כי אף חקירה שבאה בעקבות החשיפה לא בחנה לעומק את תפקידו של משרד ההגנה בפרשה, וכי השימוש בעינויים כשיטת חקירה היה נפוץ.
יתרה מזאת, תזכירים מאוחרים יותר הציעו לממשל לדון בדרכים שבהן סוכניו יכולים להימנע מאיסורים בינלאומיים בגלל עינויים. אנשי ממשל ניסו לטעון כי העינוי אינו עינוי, או שארה"ב אינה נושאת באחריות לעינויים שבוצעו במדינות אחרות.
ביקורת חריפה מתח הדו"ח על ההתעלמות האמריקנית מאמנות בינלאומיות. "ארה"ב הוסיפה להחזיק מאות אסירים ללא האשמה או העמדה למשפט במחנה גואוטנאמו בקובה. סירובן של הרשויות האמריקניות לפעול על פי אמנת ז'נבה כלפי העצורים ולאפשר להם גישה לסיוע משפטי הפר את החוק הבינלאומי", נכתב.
הפרות כה בוטות, הנעשות על ידי מדינה חזקה כמו ארה"ב, יוצרות מצב מסוכן, השולח עידוד לארצות אחרות להפר את זכויות האדם ברחבי העולם, נטען בדו"ח.
נושא נוסף שספג ביקורת היה ההפרות הבוטות של זכויות אדם שנעשות "בשם הביטחון", תוך עידוד התפיסה כי זכויות אדם ניתנות לקיצוץ כשמדובר בחשודים בפעילויות טרור. ה"תירוץ הביטחוני" הפך מדבק לטענת הדו"ח. אחרי ארצות הברית ומדינות נוספות הנאבקות בטרור, הוא החל להופיע בכמה מדינות באסיה ובאירופה במקום שבו ממשלות עברו על חוק זכויות האדם.
הדו"ח מציין את האלימות נגד נשים ואת העוני כהפרה בוטה של זכויות אדם. "אלימות מינית משמשת לעתים כנשק מלחמה, ועינוי נשים כאמצעי לתקיפת "כבוד" הקהילה", נכתב. "במדינות שונות ברחבי העולם עוני וחיים בשולי החברה מוסיפים להיות גורמים לאלימות נגד נשים. שיעור הנשים העניות גבוה משיעור הגברים; העוני שלהן חמור יותר משל הגברים; ומספר הנשים העניות גדל והולך".
הקיום המתמשך של עוני – יותר ממיליארד בני אדם חיים בעוני קשה - נשאר כנראה האיום החמור ביותר לזכויות האדם", נכתב בדו"ח. "החולשה היחסית של העניים מותירה אותם פגיעים לפעולות שרירותיות של כוח המדינה".
הארגון מציין כי "הצהרת המילניום" של האו"ם, שההתחייבויות שלה אודות הפחתת העוני הקשה בחצי, עידוד מעמד האישה ועצירת התפשטות האיידס עד 2015, מוזנחות בצורה מצערת ומימושן עדיין רחוק.
דיון בכנסת
יושבת ראש סיעת מרצ-יחד, ח"כ זהבה גלאון, הודיה כי תיזום דיון דחוף בוועדת החוקה של הכנסת בעקבות ממצאי הדו"ח. גלאון מאשימה, כי "בחסות תוכנית ההתנתקות ממשיכה ישראל במדיניות פסולה ומסוכנת של הרג, הריסת בתים והפרה שיטתית של זכויות האדם בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
