מזוז: לא נפגע בחופש הביטוי, העוצמה באיפוק

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מתכוון להמשיך בקו המתון היחסית ביחס לפעולות המחאה נגד ההתנתקות. החברה, הוא אומר, חזקה דיה להתמודד עמן, גם מבלי לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי.

"ככל שהחברה תשכיל לתת לאותה כועסת ומתוסכלת בתוכה חופש להתנגד להחלטות חברתיות, יש סיכוי שהדבר יצמצם את המוטיבציה והרצון של אותן קבוצות ויחידים בתוכן להביע את כעסן ותסכולן בדרכים חריפות יותר", אמר היועץ בכנס השנתי של לשכת עורכי-הדין באילת.

"אני סבור שזהירות ואיפוק בהפעלת המשפט הפלילי אינם סימן של חולשת החברה הישראלית, או של מערכת אכיפת החוק. הכלי הפלילי הוא הדרך הקלה, הפתרון השגרתי, אך הוא אינו הנכון ברוב המקרים. במציאות כזאת, העוצמה טמונה באיפוק. החברה הישראלית, למרות המציאות הקשה בימים אלה, מספיק חזקה כדי להתמודד עם זה מבלי לפגוע בחופש הביטוי ומבלי להכניס כלים פליליים שאינם טבעיים".

"שוב ושוב", אמר מזוז, "נדרשת מערכת אכיפת החוק להנחות גם את המשטרה לגבי הקווים האדומים, למשל: אלו שלטים הם לגיטימיים גם אם הם צורמים או מקוממים. יש לנקוט בכלי הפלילי בזהירות המירבית". ועם זאת, "יש קווים שנחצים לצערי לא פעם על ידי מנהלי המאבק, ולא תהיה שום הבנה וסלחנות לחוסמי כבישים - נגדם תופעל המערכת המשפטית במלוא חומרתה".    

מזוז הוסיף כי הוא רואה את ההתמודדות של מערכת האכיפה כיום עם עבירות ביטוי, כגון: הסתה לאלימות, קריאות לסרבנות ועוד - כ"משימה של ניהול סיכונים". "ראייה זו מחייבת אותנו לחרוג מהסתכלות משפטית צרה, אם יש או אין עבירה, ולראות את הדברים גם דרך התבונה והתועלת, לאן אנחנו גוררים את המערכת, האם אנחנו מגביהים או מנמיכים את הלהבות".

מזוז חשף בנאומו מעט מהמתרחש בלשכתו: "זו משימה שיש בה הרבה אי ודאות. היא מונחית על ידי עקרונות, אך גם מתוך גישה של בדיקה פרטנית מיום ליום, משעה לשעה, של מה תניב כל פעולה ופעולה".

כל החלטה על פתיחה בחקירה, מתברר, מקבלת את אישור היועץ, אף שאין חובה רשמית כזו. "למרות המצב הקשה שבו מתנהל המאבק הזה, אנחנו נמצאים בסיטואציה קשה מבחינה חברתית, מבחינת דמות המדינה. אני סבור שהתמודדות עם תופעה זו צריכה להיעשות בכמה שפחות פגיעה בחופש הביטוי. מבחנה הגדול של דמוקרטיה הוא בשעת הקושי והמשבר שלה".

לדברי היועץ המשפטי, יש לדאוג גם לשימור דמותה של מערכת אכיפת החוק כאובייקטיבית בעיני הציבור. "במציאות של מאבק חברתי-פוליטי, המערכת המשפטית צריכה להיזהר שלא להיגרר למאבק פוליטי, ולו בעיני המתבוננים. יש נטייה לייחס למערכת המשפטית פעולה מתוך מגמה פוליטית, ויש חשיבות רבה להבטיח את אמון הציבור במערכת, באובייקטיביות שלה, בכך שאינה פועלת מתוך מגמה. זה מחייב זהירות בהפעלת החוק הפלילי".

מזוז סיכם כי לטעמו, ליבון פנימי של סוגיות, כגון מעל דפי עיתונים הנפוצים במגזרים מסוימים, מהווה כלי אפקטיבי, "לעתים הרבה יותר אפקטיבי מהפעלת הכלי הפלילי". 

ברק: המתנחלים לא אשמים בעיכוב 

את ההנחיות למשטרה, עליהם דיבר מזוז, הגיש היום עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. הן כוללות איסור על החרמת שלטים וחומרי הסברה באשר הם, אלא על פי אישור מיוחד מפרקליטות המדינה, ואיסור גורף על הגשת כתבי אישום בגין התקהלות בלתי חוקית במסגרת פעולות המחאה, "אלא בנסיבות של הפרה ממשית של הסדר הציבורי".

ובתוך כך, נשיא בית-המשפט העליון מתקשה לקבל את טענות הממשלה בעניין היעדר שיתוף הפעולה מצד המתנחלים, כאמתלה לבעייתיות ביישובם מחדש. לדברי השופט ברק, "אפשר לטעון טענות רבות כלפי המתנחלים, אבל אי אפשר לשאול אותם למה באתם רק עכשיו ולא קודם, או למה התעכבתם, כשמדובר בפתרונות דיור למפונים".

אהרון ברק דן היום בעתירת המתנחלים לביטול האולטימטום בעניין תוכנית ניצנים. כדוגמה אמר כי במקרה שמישהו יתעכב בהגשת הבקשה לפתרון דיור זמני, ויבקש להתגורר אצל קרובי משפחה עד שהקרווילה תהיה מוכנה, יש לאפשר לו לעשות כן.

השופט ברק סיכם כי "ככל שהתמונה מתבהרת, כן מתגברת החשיבות של מתן פסק דין בנושא. במידה ויינתן פסק-דין, הוא יקבע לכאן ולכאן הרבה מאוד דברים, בין שנקבל את העתירה ובין שנדחה אותה". הדיון הסתיים ללא הכרעה, לאחר שהמדינה דחתה הצעת פשרה שהעלה השופט בדבר הארכת האולטימטום, בטענה שהדבר איננו אפשרי.