שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ אנטי-ציוני
    ה"זמניות" עליה הצהירו השופטים בהתייחסם למגורים בשטחים תהיה בכייה לדורות. במה שונה אריאל מכרמיאל?

    השופט אדמונד לוי - איש ישר דרך, חכם ולא מתחכם - ניסה להציב מראה בפניהם של חבריו לכס המשפט, אולם מאומה לא עזר. אף לא דרישתו לבקר בגוש קטיף קודם להכרעה. עיוות נורא, בלתי נסבל, של אופי הזכויות של העם היהודי בארץ ישראל, הוביל עשרה משופטי בית-המשפט העליון לתוצאה הרת אסון. מכאן ואילך יוכל כל זב-חוטם, יהודי ולא יהודי, לטעון שהמדינה היהודית היא הדבר הכי זמני בעולם. כמה חבל שנשיא העליון וחבריו לדעה - כולם בצלמו ובדמותו, לצד גורמים אטומי מחשבה בפרקליטות - ממשיכים לראות ביהודים המתגוררים ביהודה ובשומרון, או בשטחים אחרים שנכבשו במלחמת ששת הימים, כמי שדיני "התפיסה הלוחמתית" חלים עליהם. 

     

    ה"זמניות" עליה הצהירו עשרת השופטים, בהתייחסם לאופי המגורים של היהודים בשטחים, תהיה בבחינת בכייה לדורות, משום שהיא מקרינה על כל אחד מן היהודים שחיים כאן. היא עוד עלולה ליפול על ראש כולנו - בגליל, בנגב או בכל מקום אחר שנכבש ב-1948. 

     

    תזכורת קצרה, למי שכבר שכח: חבר הלאומים העניק לבריטים מנדט על כל ארץ ישראל, כולל בגדה המזרחית, ואלה כזכור הבטיחו בהצהרת בלפור להקים בית לאומי לעם היהודי. כאשר הוקם האו"ם, לאחר מלחמת העולם השנייה, ניתן תוקף לכל האמנות הבינלאומיות של קודמו - ובכלל זה לזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. איש לא דיבר אז על "עם פלסטיני", שכן לא הייתה ישות כזאת בעבר. מגילת העצמאות קבעה שלעם היהודי יש זכות שאיננה תלויה בדבר - במיוחד לא בהשקפת עולמו של בית-המשפט העליון - להקים את ביתו הלאומי בארץ ישראל. אמנם, הגבולות לא הוגדרו במסמך המכונן של המדינה היהודית, אבל לכל היה ברור שארץ ישראל משתרעת בכל השטח שממערב לירדן. בתום מלחמה עקובה מדם, בעקבות פלישת צבאות ערב שביקשו להשמיד את המדינה החדשה, נעלמו "גבולות החלוקה" לטובת "הקו הירוק" - קווי שביתת הנשק.

     

    אך עתה מבקשים שופטיה הבכירים של מדינת ישראל, בפועל, להחזירה אל "גבולות החלוקה". אין דרך אחרת להבין את הפסיקה הבלתי נסבלת בנושא חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תוך התעלמות בוטה ובלתי מובנת מהאמור במגילת העצמאות. אם מעמדם של תושבי גוש קטיף הוא "זמני", מדוע אי אפשר לומר זאת גם על תושבי נהריה, אשדוד, אשקלון או באר-שבע? הלא גם אריאל וגם כרמיאל יושבות על שטח שנכבש. ומדוע דין אילת, שנכבשה מדי המצרים ולהם עדיין תביעות עליה, שונה מוסרית מדין כפר דרום, אלי סיני או כדים?

     

    את הטיעון שאומות העולם הכירו ב"קו הירוק" כגבולה של מדינת ישראל, צריך לזרוק לפח האשפה. לא הערבים ולא אף אחד אחר הכיר בשטחים שנכבשו ב-1948 כחלק לגיטימי של המדינה היהודית. מן הבחינה המשפטית - בוודאי שאין כל הבדל בין הכיבושים של 48' לבין אלה של 67'. השופט אדמונד לוי ציין זאת במפורש, תוך שהוא מבכה את הגושפנקא המשפטית שנתנו שאר השופטים להרס כל מה שיקר לרבים מאוד - לא רק למתגוררים בצפון שומרון או בגוש קטיף - מאז ראשית התנועה הציונית.

     

    עתה, כל מה שצריכים שונאי המדינה היהודית, ויש רבים כאלה ברחבי העולם, הוא לנפנף בפסק דינם של עשרת השופטים - שנכתב באורח בולשביקי-משהו, ומבלי שאף שופט טורח להוסיף משהו משל עצמו - ולחזור על מה שנאמר שם. אין מסמך יותר אנטי-ציוני מפסק הדין הזה. הערבים לא צריכים יותר מזה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים