המדינה לבג"ץ: לגדר בצפון י-ם יש גם משמעות מדינית

לגדר ההפרדה המוקמת בצפון ירושלים ובגבולה המוניציפלי של העיר יש גם משמעות מדינית, ולא רק ביטחונית - כך עולה מתשובה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ, לקראת הדיון שנערך היום (ג') בנושא הגדר.

הרכב מורחב של תשעה שופטים דן בתוואי הגדר בשלושה מוקדים: בצפון הבירה, באריאל ובאלפי מנשה.

העותרים, תושבי הכפר א-ראם, טענו כי לישראל אין זכות להקים גדר במקום. עו"ד מוחמד דאחלה, המייצג את העותרים, טען כי הגדר בצפון העיר נבנית בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי ופוגעת קשות בחיי התושבים במקום, ולפיכך יש למנוע את הקמתה.

ואולם נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, ציין כי למדינה קיימת זכות לבנות גדר, גם אם לצורכי ביטחון, בגבול המוניציפלי של ירושלים, בתוך השטח הריבוני שלה. לפיכך, העיר, אין כל חשיבות למחלוקת אם בניית הגדר נובעת מצורך ביטחוני, או משיקולים מדיניים, כיוון שישראל היא הריבון בשטח שבו נבנית הגדר, וזכותה להקימה שם.

המדינה מציינת בתשובתה כי בכל הנוגע לגדר הנבנית בתוך הגבול המוניציפלי של ירושלים, לתוואי הגדר יש משמעות מדינית ולא רק ביטחונית, והדבר הוא לגיטימי כיוון שמדובר בשטחה של ישראל - שטח בו היא הריבון.