שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יקבים קטנים - היין נשאר במשפחה

    בכפר תבור, ביקב אישי קטן ומטופח, רוקח שמעון אפרת את יינות "שימי". גם ביקב "טוליפ", בכפר תקווה, מכינים בני משפחת יצחקי יינות מפתיעים. שלמה פפירבלט מגלה יקבים חדשים על הדרך

    אחד מסימני הזיהוי של ארץ יין ראויה לשמה, הוא האפשרות לגלות על הדרך יקבים חדשים ולטעום יינות שלא מגיעים לחנויות העיר. סטייה קלה של הנוסעים החולפים בכפר תבור לעבר שכונת הזיתים, תביא אותם אל "מרתף יינות התבור", יקב הבוטיק של שמעון אפרת. 24 שנים הוא מתגורר במקום, וכאשר השתחרר לפני ש שנים משירות קבע בדרגת סא"ל, החליט לחזור על זכרונות הילדות שלו ממרוקו ארץ הולדתו.

     

    "אני זוכר כיצד בכל שנה, בחודש ספטמבר, הגיעו חמורים עמוסים ענבים אל ביתנו במקנס, והמשפחה עשתה יינות לקידוש. הריחות והמראות לא עזבו אותי מאז". בעבודה עצמית הוקם היקב, נרכש ציוד מתאים, והבציר הראשון שתסס, מענבי כרמים בכפר, היה של שנת 1999. יינותיו הראשונים התפתחו במיכלי נירוסטה, לא בחביות עץ, ורק לאחרונה הוא הוסיף לכמה מהם כפיסי עץ אלון. "אני אוהב לטעום ולהריח את מה שאלוהים נתן לענב", אומר אפרת.

     

    סדרת יינותיו, אדומים ולבנים, כולם זניים, מענבי הסביבה שנבצרו ידנית, נושאת את הכינוי "שימי", והמדור טעם מהם תוך נחת רוח. יש בהם ניחוחות וטעמי פרי שופעים, רעננות נעימה וכפריות טובה.

     

    ה"שימי מרלו, 2002" הוא שזיפי וטעים. ה"שימי קברנה סוביניון, 2002" נוצץ ארגמני בכוס, עשיר בארומות פרי יער ומפנק את החך. ה"שימי שרדונה, 2004" מפתיע את חובבי הזן בקלות שלו, ואילו ה"שימי סוביניון בלאן, 2004" עצבני מעט על הלשון, דורש אולי תקופת רגיעה נוספת. את היינות של שמעון אפרת אפשר לפגוש ולרכוש רק ביקב בכפר תבור.

     

    אדום אש

     

    לפני שנתיים ומשהו החלו בני משפחת יצחקי מקריית-טבעון לעשות יין ביקב "טוליפ" שלהם אשר בכפר תקווה. אבא יצחק הוא האיש שחלם על עשיית יין ומימש את החלום. הבן הבכור דורון השתלם בתחום והוא היינן, הבן הצעיר רועי מנהל את היקב, האם לאה אחראית על מרכז המבקרים, וגם שאר בני המשפחה מסייעים בעבודות היקב השונות. כפר התקווה הוא מקום משכנה של קהילת אנשים עם צרכים מיוחדים, ובעבר פעל שם יקב שהוקם בהשראתו של היינן רב ההשראה הד"ר ארקדי פפיקאן. גם היום משולבים כמה מאנשי הקהילה בעבודת היקב.

     

    את הענבים שלהם רוכשים אנשי "טוליפ" מכרמים צפוניים בעיקר, כפר יובל, רמת דלתון, בסמוך לכרם בן זמרה, וכן מכרמי יוסף אשר בשפלת יהודה. התכוניות הן להתרחב ולהגיע בתוך חצי עשור לייצור של 50 אלף בקבוקים. המדור טעם שלושה מיינות היקב אשר הגיעו אל שולחנו, והתרשם בהחלט מניצוצות האיכות וקפדנות העשייה. עתידו של ה"טוליפ" נראה ורוד.

     

    • "טוליפ קברנה סוביניון רזרב, 2003" - אחרי 14 חודשים בחביות עץ, וסינון גס בלבד בטרם הביקבוק, נותן היין כיום אדום אש בכוס, ומן הלהבות עולים ניחוחות טובים של פטל שחור ואוכמניות, תבלינים נעימים ומעט עישון מגרה. על החך היין עשיר, קטיפתי, מלא, והסיומת שלו טובה ומהדהדת. יין אלגנטי. 72 שקל הבקבוק.

     

    • "טוליפ סוביניון בלאן, 2004", יין צעיר ורענן, עם ניחוחות טובים ומגע מאוזן על החך.
    • טוליפ סוביניון בלאן, 2004" שנעשה בתוספת של ענבי שרדונה (25 אחוז), והוא שילוב מעניין בין הרעננות הפרחונית של הסוביניון בלאן לבין השרדונה המלא ומיושב הדעת, שתסס בחביות עץ אלון. ליין מגע קטיפה רך ומפתה וטעמים מפתיעים במורכבותם. מומלץ. 63 שקל הבקבוק.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ריבוי יקבים חדשים - מסימני ההכר של ארץ יין
    צילום: אלעד גרשגורן
    מומלצים