מדריך הבירה האולטימטיבי ויינות עמק האלה

מדי פעם, כיף לשמוח בחלקו של מישהו אחר. הספר החדש של שלמה פפירבלט, "עולם הבירה", הוא הזדמנות כזו, ומהרבה סיבות טובות.

קודם כל מדובר בקולגה – קוראי המדור בפרט, וקוראי האתר בכלל, בוודאי מכירים את כתבות היין ויתר ה"כהילים" של שלמה, שכותב שנים רבות, הרבה יותר ממני, ב'ידיעות אחרונות'. דבר שני, מדובר בכותב שהוא יקה – שגם זה עניין מבורך. דבר שלישי, מדובר בספר על בירה.

מאז הספר "בירה", שהוציאה בשעתו רות סירקיס בשיתוף עם טמפו, אני לא חושב שיצא לאור בארץ ספר על בירה. קשה להשוות בין הספר של פפירבלט וסירקיס, בעיקר משום שהספר ההוא היה רזה ופחות מקיף, והיווה למעשה ספר בישול (וקצת קידום מכירות), ולא ספר מקיף כמו הספר שלפנינו.

בעיני, כמי שאוהב בירה, שותה ומבשל עם בירה, "עולם הבירה" הוא ספר חובה. אפשר לקרוא לו אפילו "ספר בשורה", למי שאוהב בירה ורוצה לדעת עליה יותר, בגלל שעד היום לא היה מקור מודפס, אמין, יסודי ומקיף כמו זה בעברית. זהו ספר חובה למי שעוסק בבירה – מוכר אותה, מבשל אותה או מייבא אותה.

אם מישהו מהעוסקים ביצורה ובמכירתה יקרא בספר הזה – כבר עשינו צעד גדול. למה? כיוון שחלק גדול מהעוסקים בתחום הזה בארץ לא יודעים עד כמה רחב הוא באמת "עולם הבירה", לא מבינים בבירה וחלקם גם לא שותה בירה. איך אמר לי לא מזמן – בארוע בירה שלו עצמו – מנכ"ל של אחת מיבואניות הבירה: "אני לא שותה בירה ולא אוהב בירה. בשבילי זה עוד מוצר."

למותר לציין שמכירות הבירה שלו לא ממריאות בארץ. לו היה יותר ידע בתחום זה במקומותנו, לו המוזגים היו יודעים כיצד יש למזוג בירה (והשותים – כיצד לדרוש לקבלה), היינו כולנו מרוויחים, גם המוזגים וגם השותים. בעניין הזה חסר לי קצת ריכוז של העניין הפרקטי, של כיצד מוזגים בירה, מה גובה הקצף הרצוי בסוגים השונים וכיצד טועמים ומעריכים בירה, תחת פרק נפרד. חלק מהדברים קיימים, בעיקר כמונחים במילון המונחים.

הספר של שלמה, החובק כ- 250 עמודים בכריכה קשה, מחולק לחמישה חלקים עיקריים:

הראשון – עוסק בהיסטוריה של הבירה, מימי חמורבי ועד ימינו אנו, השני – בישול ותסיסה – מתאר את תהליך הייצור של המשקה הקדום. החלק השלישי מציע אמרות שונות של אנשים מפורסמים, ואילו החלק הרביעי – מתכונים. החלק החמישי, אולי השימושי ביותר לחובב הבירה לאחר הקריאה הראשונה של הספר, הוא מילון המונחים המקיף; כ- 125 עמודים של מונחי בירה ומונחים קשורי-בירה שונים. המילון מאוד מקיף ומועיל: לצד מונחים מוכרים ובסיסיים תמצאו בו גם מונחים כמו אוטיבבה (שמסתבר שהיא הבירה של מרכז אפריקה) ודוג'ס נוז, שאת פרושו אשאיר לכם לגלות בעצמכם.

הערה באשר לחלק המתכונים. שלמה פפירבלט – בשלן חובב בעצמו – תכנן, יצר, בישל וכתב – כארבעים מתכונים, כולם מבוססים על בירה ונראים מפתים מאוד, רובם פשוטים ונגישים. לצד הקרבונד המתבקש והשוקרוט המתחייב, אפשר למצוא בספר גם מתכונים פחות שגרתיים, כמו אגסים מבושלים בבירת חיטה, תרנגולת בחבית ותאנים בבירת דובדבנים. המתכונים כתובים בסגנון חופשי, ולטעמי, חבל שלא נערכו אחרת: הם כתובים לרוב בגרמים או בס"ל (סנטיליטר – תאור מידה לא מקובל בדרך כלל), וחבל שאין מידות בכוסות ובכפות, מה שהיה מאפשר גם למי שאין לו מאזניים או כוסות מדידה להשתמש בקלות במתכונים. במקום שבו כן מצוין נפח כוס, הנפח אינו נכון (נפח כוס הוא 200 מ"ל ולא 250, שהיא מידת ספל, בקרוב). בנוסף, אופן ההכנה אינו מחולק לחלקים קצרים, אלא כתוב כאמור בסגנון חופשי, והמרכיבים לא מוצגים כסדר השימוש בהם במתכון.

הספר עצמו עמוס באיורים, בציורים ובצילומים. העיצוב והטיפוגרפיה, הנייר המשובח והההדפסה המצוינת מקלים מאוד על הקריאה ועושים אותה מהנה יותר ונגישה גם למי שלא בדיוק רוצים להתעמק בתחום. זהו ספר שישאר אקטואלי עוד שנים רבות, הרבה בזכות העריכה המושכלת ובחירת הנושאים של פפירבלט, שבאמת מטפל באלמותיות של הבירה, ולא במותגיה הבולטים.

• "עולם הבירה" שלמה פפירבלט, 255 עמודים, בהוצאת אריה ניר. ללא אינדקס. מחיר מומלץ: 114 שקל.
  

ומבירה – ליין

יקבי עמק האלה הוציאו לשוק שני יינות חדשים מבציר 2003. היקב, שבתחילת החודש הבא מתחיל את הבצירים הליליים שלו בכרמים המדוגמים שמעל עמק האלה, הוציא מבציר ארוך זה יינות מרוכזי צבע ובהחלט מעניינים. שינוי נוסף – מבורך – הוא בתמחור היינות. יין ה- Ever Red של היקב משווק עם תווית מחיר מומלץ לצרכן של 85 שקל. כ- 20 שקל פחות מהיין של השנה שעברה שנמכר, אגב, כולו.