ה-IRA הודיע: נניח את נשקנו ונפנה לפוליטיקה

סוף לטרור, תחי הפוליטיקה: המחתרת האירית (ה-IRA) הודיעה בצהריים (יום ה') כי היא זונחת את מאבקה האלים ומניחה את נשקה לטובת מאמץ להגשים את יעדיה - איחוד צפון אירלנד והרפובליקה של אירלנד והפסקת השלטון הבריטי על צפון אירלנד - באמצעים פוליטיים לגיטימיים.

ארגון הטרור, שנחשב כאחראי למותם של כמחצית מ-3,000 הקורבנות שגבה המאבק בצפון אירלנד בשלושת העשורים האחרונים, הודיע: "כל הלוחמים קיבלו הוראה להניח את נשקם עד השעה 16:00 (שעון בריטניה), וכל המתנדבים הונחו לפעול רק בדרכים לגיטימיות". כמו כן מסר הארגון כי הוא מבטיח להתפרק מנשקו תוך פרק זמן מוגדר תחת פיקוח בינלאומי.

"ההחלטה התקבלה לאחר דיון פנימי מעמיק... התוצאה מעידה כי ישנה תמיכה גדולה בקרב אנשי ה-IRA והמתנדבים לדרכה הפוליטית של מפלגת 'שין פיין'", נכתב בהודעה מטעם מועצת ה-IRA. "... אנו מאמינים כעת כי ישנה דרך אלטרנטיבית כדי להשיג את האיחוד (של אירלנד - ר.ב) ולהביא קץ לשלטון הבריטי על ארצנו... אנו מודעים מאוד להקרבה של המתים הפטריוטים, אלה שהלכו לכלא, המתנדבים ובני משפחותיהם... אנו מדגישים כי המאבק האלים היה לגיטימי לגמרי; אנו מודעים שהרבה אנשים סבלו כתוצאה ממנו... יש כעת הזדמנות חסרת תקדים לנצל את האנרגיה והרצון הטוב שקיים לטובת תהליך השלום".

ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בירך על הודעת ה-IRA ואמר כי מדובר בצעד בעל משמעות חסרת תקדים. "מי יתן שאחרי כל הציפיות הנכזבות והתקוות שקרסו, היום הזה יהיה היום בו השלום יחליף את הנשק, והפוליטיקה תחליף את הטרור באירלנד", אמר בלייר.

"מהלך פורץ דרך"

ההודעה הדרמטית הייתה צפויה מזה כמה ימים. מה שהגביר עוד יותר את הציפיה היתה החלטה של הממשל הבריטי אמש לשחרר מהכלא את שון קלי, אחד מהטרוריסטים הנודעים ביותר של ה-IRA.

קלי, שנשפט למאסר עולם על רצח תשעה אזרחים בפיצוץ מזללת מזון מהיר בבלפסט ב-1993, שוחרר מהכלא כבר ב-1998 (במסגרת הסכם "יום שישי הטוב"), אולם בחודש שעבר הוחזר ונכלא בטענה שהמשיך לעסוק בטרור ובכך הפר את תנאי שיחרורו. ההחלטה לשחרר - גם אם באופן זמני עד לבירור ערעור שתלוי ועומד - היא מחווה מובהקת כלפי ה-IRA.

בבריטניה מקווים מאוד שהפעם, בשונה מהפעמים הקודמות בהם נדמה היה כי הארגון בוחר בדרך השלום, יעמדו אנשי הארגון בדיבורם ולא יושפעו מפלגים קיצוניים יותר, המעוניינים להמשיך את המאבק לאיחוד שני חלקי אירלנד באופן אלים.

מי שניסה לפזר את הספקות היה ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן, שאמר כבר לפני ימים אחדים כי אירלנד עומדת בפני מהלך פורץ דרך. "אני מקווה, ואני מדגיש - מקווה, מפני שאני לא שולט על הכתיבה של ההכרזות הללו... אני באמת מאמין שבתוך ימים אנו נחזה בשינוי ענק במצב", אמר אהרן.

ההודעה באה ארבעה חודשים אחרי קריאתו הדרמטית של ג'רי אדמס, מנהיג מפלגת "שין פיין" (הזרוע הפוליטית של IRA), שיצא בקריאה אישית לחבריו מנהיגי ה-IRA לשקול להסיט את מאבקם לנתיב הפוליטי.

ויכוח פנימי ולחץ חיצוני

"שין פיין" חתמה לפני שבע שנים על הסכם "יום שישי הטוב" - שהיה מעין "מפת דרכים" לפיתרון הסכסוך בצפון אירלנד בדרכי שלום. לאחר ההסכם הוקמה ממשלה מקומית משותפת, בה נטלו חלק הרפובליקנים (הרוצים עצמאות מבריטניה) והיוניוניסטים (הרוצים להישאר תחת השלטון הבריטי). אך המתיחות הפוליטית נותרה בעינה ובשנת 2002, נוכח טענות שה-IRA מנהל מערך של ריגול נגד יריביו, נתגלע משבר אמון בין הצדדים והממשלה התפזרה.

כולם קיוו שבבחירות ב-2003 יצליחו הצדדים לשוב ולשתף פעולה, אך תחת זאת הזוכות הגדולות היו המפלגות שמייצגות את הקיצונים בשני הצדדים - "שין פיין" בצד הקתולי והאיחוד הדמוקרטי (יוניוניסטים) בצד הפרוטסטנטי - והן לא הצליחו לגבש קואליציה משותפת.

פרשנים העריכו שההודעה של אדמס באפריל עוררה ויכוח פנימי בתוך ה-IRA באשר לעתידו ועתיד המאבק. הויכוח התחדד והלחץ על הארגון גבר בעקבות שני אירועים שעוררו סערה: האחד היה שוד של 26 מיליון ליש"ט בדצמבר מבנק בצפון אירלנד - שהתברר כמעשה של אנשי המחתרת האירית. השני היה הרצח של רוברט מקרטני בינואר - אירוע שעורר לראשונה גם את דעת הקהל בצפון אירלנד נגד דרכיהן האלימות של אנשי המחתרת.

מומחים מעריכים שאחרי ההודעה יתחדש המאמץ לשחזר את הממשל המשותף ששלט בצפון אירלנד עד 2002. כעת, קרוב לוודאי שהיוניוניסטים הפרוטסטנטים ידרשו הוכחות ברורות שיעידו כי הרפובליקנים הקתולים אכן עומדים במילתם. הם ירצו הוכחות להשמדת הנשק, הפסקת הגיוס ורכישת הנשק, הפסקת פעולות המודיעין והפעילות העבריינית שמימנה חלק ניכר מפעולות ה-IRA.