הסכם החממות: וולפנזון הוציא מכיסו חצי מיליון דולר

שליח הקוורטט ליישום ההתנתקות, ג'יימס וולפנזון, פעל רבות באחרונה בניסיון להשיג הסכמה על העברת החממות. כדי להדגים את מחוייבותו האישית לנושא וכדי לאפשר את ההסכמות אליהן הגיעו אמש (יום ה') תורמים פרטיים עם החקלאים על רכישת החממות והעברתן לפלסטינים, החליט וולפנזון, עד לאחרונה נשיא הבנק העולמי, להוציא ראשון מכיסו סכום של חצי מיליון דולר.

גורמים העוסקים בנושא סיפרו כי "התרומה נראתה לו דבר חשוב. כדי לגייס קבוצת משקיעים אתה חייב להראות להם רצינות. משקיעים רוצים את הביטחון שמדובר במטרה נאותה. זו היתה הדרך להראות להם שלוולפנזון יש מחוייבות אישית למטרה".

ל-ynet נודע כי אמש סוכם שתורמים פרטיים ירכשו את שטחי החממות, כ-3,000 דונם, ויאפשרו את העברתן כמתנה לפלסטינים. הסכם בנושא נחתם בין החקלאים לתורמים פרטיים באמצעות הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF). מקומות הגידול של העגבניות, עגבניות השרי, הפלפלים ועשבי התיבול שבהם נודע גוש קטיף, יהיו לאחר ההתנתקות נכסיהם של הפלסטינים.

התורמים גייסו סכום של כ-14 מיליון דולר וכל בעל חממה יקבל בין 3,500 ל-4,000 דולר, תלוי בתוכנה של החממה ובעלותו של המיכון שבתוכה. הקרן לשיתוף פעולה הישראלית תקבל לידיה את כספי התורמים.

חקלאי גוש קטיף פוצו על ידי המדינה רק בחלק מעלות החממות, כחמישים עד שישים אחוזים. כעת זוכים שני הצדדים - הישראלים והפלסטינים, ליתרון מן העיסקה. מערך החממות לא ייפגע ויאפשר לעזה לפתח סקטור חקלאי מיצא. ומנגד, החלקאים עצמם יפוצו במלוא הסכום.

בשבועיים הקרובים תהיה המשימה לשמור על המשכיות הפעלת החממות. פעולה מתמשכת שתאפשר לפועלים הפלסטינים להגיע לגוש ולעבוד במבנים ותוכל למנוע פגיעה בגידולים.

בועז קרני, גזבר הקרן לשיתוף פעולה, סיפר: "הפלסטינים התנגדו שכסף ממשלתי ישמש בקניה של החממות (ולכן נכשלה עיסקה עם גוף אמריקני על רכישתן - ד.ב"נ). מרגע שג'ימס וולפנזון מצא את התורמים הפרטיים הבעיה נפתרה".

לדבריו, "היה בהחלט חשש שהחממות יהרסו ואז כל הצדדים היו מפסידים: גם המתיישבים לא יקבלו את הפיצוי שיגיע להם, וגם הפלסטינים לא יוכלו להמשיך לפתח את החממות. הם היו מאבדים 4,000 מקומות עבודה. כעת גם החקלאים הישראלים יקבלו פיצוי הולם וגם הפלסטינים יוכלו לפתח את הכלכלה שלהם. בעקיפין, נוצר מצב שההתנחלויות שנעזבות עוזרות לקדם את השלום וזהו מצב שבו כולם מנצחים".

יו"ר מרצ-יחד, יוסי ביילין, שהיה ממייסדי ומראשי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי אמר בתגובה: "ההסכם, שלא יכול היה להיחתם ללא ההתערבות האינטנסיבית של הקרן, הוא הוכחה שניתן להגיע לפתרונות בהם כל הצדדים נהנים, כאשר יש תיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית". לדבריו, "אילו הייתה הנסיגה נעשית כחלק מהסכם, יכולה הייתה ישראל לזכות בהרבה יותר מאשר בעצם הויתור על רצועת עזה".