איך מסבירים את ההתנתקות לילדים?
אתר "מתנתקים בגובה העיניים", שפועל בשיתוף עמותת סנונית וערוץ הילדים, מסביר לצעירים את הנושא השנוי במחלוקת באמצעים אינטראקטיביים וקורא לכולם להביע את דעתם בלי לפגוע באחרים. לא רק לילדים
"אני נפרדת היום מכל חוויות הילדות שלי, מהמקום היחיד שאני מכירה - מועדון הילדים בו היינו נפגשים לשחק במחשב ולראות טלוויזיה, פינת החי שאל החיות בה הייתי מאוד קשורה, החברות בגן השעשועים והחדר שלי, שבו כבר הכל ארוז, חוץ מהגולות והקלפים", משתפת אריאל נתיב בת ה-10 מרפיח ים, את הצופים בחיים שהיא משאירה מאחור.
"כיצד תיצרב תוכנית ההתנתקות והמחלוקת לגביה בקרב ילדים? האם יש דרך להשפיע? כיצד ניתן לפעול היום כדי שבעתיד נצמצם את הצורך בסדנאות תיקון וגישור? עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב החליטה "להרים את הכפפה" בנושא עכשווי ורגיש מאין כמוהו ולהסביר לילדים את משמעות ההתנתקות בגובה העיניים".
מצא את ההבדלים בין גוש קטיף לרמת גן
האתר, הפועל במסגרת אתר "גלים", כולל פעילויות, כתבות וסרטוני וידאו רלוונטיים, ביניהם משחק תפזורת למציאת שמות הישובים בגוש קטיף (שהתעקש להפיל לנו את הדפדפן), משחק מנעולים הבוחן את הידע הכללי שלכם בכל הנוגע להתנתקות וסיפור בהמשכים המשולב בשאלונים, ותכליתו להבהיר שמחאה היא אמצעי מקובל, למעט כאשר היא מלווה בביטויי אלימות. כיף? לעיתים. חינוכי? בהחלט.
הכתבות, שמקורן בערוץ 2, 10, חדשות האקטואליה של ערוץ הילדים ותכני מקור של האתר, כוללות בעיקר ראיונות עם ילדים, כמו זה שבו נשאל אופיר בן ה-10 מרמת גן, "איך נראה גוש קטיף לפי התיאורים ששמעת?" תשובתו אמנם פשוטה ולא מתוחכמת, אך היא ממצה יותר מהרבה אחרות: "טוב, הוא נראה אחרת מרמת גן. יש שם בתים פרטיים ולא צפוף שם כל כך. אצלנו ברמת גן יש בנייה צפופה, ואצלנו גם לא שורקות פצצות כל יום, ואין חיילים בסביבה - נראה לי ששם יש".
פנינה נוספת היא הראיון שנערך עם כפיר, בן 12 מגוש עציון, שסבור שילדים לא צריכים להיות נוכחים בעת הפינוי. "זה אירוע קשה, שהם יזכרו לכל החיים. אני חושב שגם אם ההורים שלהם ירצו להיאבק על הבית, הם צריכים לקחת את הילדים למקומות אחרים – לסבא וסבתא, לחברים. אם הם יצליחו במאבק, הם יכולים לקחת את הילדים בחזרה הביתה".
עוד באתר, שאלות ותשובות, הסברים על ההתנתקות ומבצע "יד אחים" שיצא אתמול (ב') לדרך, סקרים, שמגלים כי 62% מהילדים אינם תומכים בהתנתקות, עדכוני חדשות וכן מדור אנשים ומושגים בחדשות, השופך מעט אור על מספר יישובים בגוש קטיף.
חבל שחלק זה, שעשוי היה להיות בעל ערך אמיתי לקהל היעד של האתר, שבוודאי אינו מעודכן כל צרכו במתרחש, ובחלקו אינו מזהה את העוסקים בתהליך, אינו מושקע ומפורט יותר, וכולל הסבר מינימלי על יישובים בלבד.
קבוצות הדיון לא מספיק פעילות
חלק נוסף באתר, הוא קבוצות הדיון: אוזן קשבת להורים או לילדים, הקוראים לגולשים מכל הגילאים לשתף את הציבור בתחושות, מחשבות, תהיות ושאלות שעולות בעקבות ההתנתקות, ובמקביל, לקבל סיוע מאנשי חינוך, פסיכולוגים ואנשי צוות האתר.
למרות הנכונות, שני הפורומים הללו ריקים לחלוטין, והיחיד שפעיל הוא פורום "מה דעתך?", בו מוזמנים הילדים להביע את דעתם על הנושא. מעטים מהם, לא ברור אם משום שהאתר חדש לגמרי או מחוסר מודעות - בחרו לעשות זאת, ויפה לראות שהם, בניגוד למבוגרים, מקפידים לא להתלהם.
בשלב מאוחר יותר אמור האתר לכלול גם פרסום יוזמות של ילדים שקשורות לנושא, הצגת עבודות אמנות הקשורות להתנתקות ועוד פעילויות קיץ "מגבשות ומהנות".
האתר אינו נתמך בצורה מושלמת בפיירפוקס, וישנם מדורים המחייבים שימוש באינטרנט אקספלורר, אבל על ההתנתקות הזאת נדלג הפעם, ואולי נלמד לקח מהילדים המצוטטים באתר, ונזכור שלמרות שיש הרבה דפדפנים בעולם, יש לנו רק מדינה אחת, שפועלת בגירסת בטא, ואין מנוס אלא להסתדר עם מה שיש. (רוני שני)
לפנייה לכתב/ת 
