כשרוברט מוצא את נמו

ב-1 באוקטובר תחליף פורשה חדשה את החיפושית הצהובה של מייקל אייזנר בחניית המנכ"ל שב"בית העכבר" בברבנק קליפורניה, שם שוכן מטה חברת דיסני. בארון הבגדים בלשכת המנכ"ל יפנו את מקומן העניבות המצויירות עם כוכבי דיסני, שמייקל אייזנר כל-כך אהב לענוד, בחליפות המעצבים של המנכ"ל החדש רוברט אייגר.

אלפי עובדים ומשקיעים באימפריית דיסני ישחררו אז אנחת רווחה שתישמע מחוף לחוף, מפארק שעשועים לפארק שעשועים, מאולפני הסרטים לאולפני

הטלוויזיה, מספינות השעשועים ועד לרשת החנויות של האימפריה המאויירת. תם עידן אייזנר. הסתיימו 21 שנים של דיקטטורה כוחנית וייצרית שבה הראה אייזנר את הדלת לכל מי שלא חשב כמותו או לכל מי שנדמה היה לו כי ביכולתו לאיים עליו.

דווקא דיסני, בית היוצר של סיפורי הפיות עם הסוף הטוב, סיפקה בשנים האחרונות לעולם את אחת הדרמות היותר כוחניות, דורסניות ורוויות היצרים שנראו אי-פעם בתאגיד אמריקני. איש אינו מבטיח סוף טוב, ובדרך כולם יורים בכולם, כולם מלכלכים על כולם, כולם תובעים את כולם במאות מיליוני דולרים, וכורתים בריתות, אם צריך, גם עם השטן. אלא שבניגוד לסרטים, כאן מדובר בסיפור אמיתי שמתגולל לנגד עיניה של אמריקה ושל העולם כולו, בתאגיד שהאמריקנים כל-כך קשורים אליו רגשית - תאגיד דיסני.

אייגר: מנצח בסידרה שמעולם לא צולמה

זמן קצר לפני שנבחר להחליף את אייזנר, התבדח רוברט אייגר כי הלהיט הבא של סדרות המציאות תהיה תוכנית מציאות על התמרונים להחלפת מייקל אייזנר. "לתוכנית הזו יהיו את הדקירות בגב ותככי עולם העסקים של 'המתמחה' (התוכנית של דונאלד טראמפ - ג.ת.), את התחרותיות של 'הישרדות' ואת הפרס של 'מי רוצה להיות מיליונר'". אייגר אפילו הציע שם לתוכנית: "היורש".

היום כבר כולם יודעים כי מי שניצח בסידרת המציאות הזו, שמעולם לא צולמה ולא הוקרנה על מסכי הטלוויזיה, הוא אייגר עצמו.

ב-2004, אגב, הוא גרף שכר של 12 מיליון דולר, עלייה של 73% לעומת השנה הקודמת. סכום זה כולל בונוס של 6.5 מיליון דולר ותמריצים של 3.45 מיליון דולר שמשקפים את ביצועי החברה. אין ספק כי כניסתו לתפקיד המנכ"ל באוקטובר 2005 ישתקף גם בהעלאת השכר שימשוך אייגר. אייזנר, לעומתו, יקבל בשנתיים הקרובות מענק פרישה מיוחד של 6 מיליון דולר בשנה.

מיהו "היורש"?

רוברט אייגר נולד בניו-יורק בפברואר 1951. את לימודיו סיים בהצטיינות יתירה באיטאקה קולג' (Ithaca) והחל את דרכו בעולם המדיה כחזאי בתחנת טלוויזיה מקומית קטנה. הוא מעיד על עצמו כי לא היה חזאי מוצלח במיוחד. "נהגתי להדביק עם סרט הדבקה את העננים, הגשמים והסופות על המפה שמאחורי. הבעיה הייתה, שבכל פעם שהייתי בשידור הם היו מתחילים ליפול", הוא מספר.

ב-1974 הצטרף אייגר לרשת הטלוויזיה ABC כמפקח אולפנים בניו-יורק. שנה אחר-כך עבר לאי.בי.סי-ספורט והחל להתקדם שם בהדרגה עד לתפקיד סמנכ"ל תוכניות ב-1987. משם קפץ במהירות לכיסא סמנכ"ל רשת ABC, ושנה מאוחר יותר כבר היה נשיא הרשת. ב-1993 קודם לנשיא קבוצת ABC

וב-1994 כבר היה סמנכ"ל תפעול (COO) ונשיא ABC. באותן שנים נישא לכתבת הכלכלית הנודעת של רשת CNN, ווילו ביי. לשניים 4 ילדים.

ב-1996, כשדיסני רכשו את ABC תמורת 19 מיליארד דולר, נשאר אייגר לעבוד אצל אייזנר ולהריץ עבורו את ABC. ב-1999 הוא מונה ליו"ר קבוצת ABC ונשיא וולט דיסני אינטרנשיונל. בתפקידו זה היה אחראי על הרחבת הפריסה העולמית של דיסני.

ב-2000 מונה אייגר ל"מספר 2" של אייזנר, נשיא ומנהל התפעול של חברת וולט דיסני, וקיבל מקום בדירקטוריון החברה ובוועדה האקזקיוטיבית שלה, תוך שהוא ממשיך להיות האחראי ל-ABC. תחת ניהולו של אייגר, הסבה לאורך השנים רשת ABC בעיקר הפסדים לדיסני. עד להתאוששות של השנתיים האחרונות, היה מדובר בהפסד של כ-150 מיליון דולר בשנה.

כיו"ר ABC היה אייגר אחראי לשורה ארוכה של החלטות גרועות שדרדרו את הרשת למקום הרביעי. בין השאר, הוא דחה מספר לא מבוטל של תוכניות שהפכו ללהיטי ענק אצל מתחריו: החל בסידרת המציאות המצליחה "הישרדות" (שעברה ל-CBS), הלהיט "זירת הפשע" ו"המתמחה" (כולן, אגב, גם שודרו בארץ).

אייגר גם פיטר את שני המוחות הטובים ביותר שהיו ל-ABC: לויד בראון וסוזן לין, שאחראים לשני הלהיטים העכשוויים של הרשת: "Lost" ו"עקרות בית נואשות". היום אייגר מתהדר בכך ש-ABC מרוויחה כסף, אבל זה קורה רק בזכות שתי הסדרות האלה, שאייגר טרח לפטר את אלה שהביאו אותן. מצד שני, לא ברור כמה מההחלטות הללו הן באמת החלטות של אייגר וכמה הן החלטות של אייזנר, כשאייגר משמש בהן כזרועו הארוכה של הבוס.

ענק רדום שהתעורר

כדי לעמוד על טיב הקשר בין אייזנר לאייגר, צריך להכיר מעט את ההיסטוריה של דיסני. ב-40 השנים הראשונות נוהלה דיסני על-ידי וולט דיסני ועל-ידי אחיינו רוי דיסני. סגנון הניהול היה ריכוזי והיד הייתה יד ברזל, אבל וולט דיסני, האיש והאגדה, ידע בדיוק מה הקהל רוצה. הוא ידע מה השם "דיסני" אומר לציבור וסיפק את הסחורה.

ב-1984, כשהאחים המייסדים כבר הלכו לעולמם, בנו של רוי, שגם שמו רוי, וסטנלי גולד (שעמד ועדיין עומד בראש קבוצת האחזקות של דיסני, שמרוק) הביאו לתאגיד צמד מנהלים: את ה"ראש" הארגוני והפיננסי, פרנק וולס, ולצידו את מייקל אייזנר, שנחשב לכוכב קריאטיבי בעל ניסיון טלוויזיוני (להיטים מוכחים ב-ABC, כמו "שורשים" ו-"Happy days") וניסיון הוליוודי כנשיא סרטי פרמאונט בימי "שגעון המוסיקה", "גריז", "תנאים של חיבה" ועוד.

וולס ואייזנר מצאו ענק רדום והעירו אותו לחיים. מתאגיד שהכנסותיו השנתיות מיליארד וחצי דולר, הוא הפך לענק הכנסות של 30 מיליארד ויותר. החברה שגשגה וצמחה משך עשור הן פיננסית והן קריאטיבית, עד למותו של וולס ב-1994 בתאונת סקי.

מכוח האינרציה המשיכה החברה לצמוח בשנים הבאות, הודות ליוזמות של וולס שהבשילו אחרי מותו. ואז החלה הירידה, שלא לומר הנפילה, כשאייזנר מתעקש לנווט הן את הפעילות הקריאטיבית והן את הפעילות הפיננסית.

הריכוזיות של אייזנר הזיקה

הביקורת המרכזית על אייזנר היא בעיקר על כך שהוא ריכוזי ורדוף, "מיקרו מנג'ר" שלא מאפשר להוציא אפילו דולר בלא אישורו. יש לו ראש קריאטיבי טוב, אבל לא אחת הוא שכח מה מסמל המותג "דיסני". כל עוד היה וולס בחיים, הוא הצליח להשפיע על אייזנר לשמור על ה"סטנדרטים" של דיסני, אבל אחרי מותו, ההחלטות של אייזנר גרמו לדיסני לאבד לקוחות ונאמנות הנותרים פחתה.

אייזנר מיקד את מאמציו בלרצות את וול-סטריט על חשבון שביעות רצון לקוחותיו. הוא חתך הוצאות, הפחית שירותים, ואיבד פוקוס על המטרה העיקרית - לבדר את הלקוחות המשלמים במיטב כספם. התפיסה שונתה: במקום להוביל ולנסות להיות הטובים מכולם, החלו לחקות מתחרים, לדוגמה את רשת הפארקים המתחרה, סיקס פלאגס (Six Flags).

בניגוד לוולט, אייזנר לא רחש כבוד למבקרים בפארקי השעשועים וראה בהם רק מטרה אחת: מזומנים. הוא העלה דרמטית את המחירים בפארקים, וניסה "לחלוב" את המבקרים בפארקים בכל דרך אפשרית, כשבמקביל ביקש להקטין את ההוצאות באופן שלדעת רבים פגע באיכות המוצר והשירותים בו.

אייזנר גם לא כיבד את עובדיו. על עובדי הפארקים של דיסני אמר לא אחת, כי "קופים מאומנים יכולים לבצע את עבודתם ולהחליף אותם". במישור הרחב יותר, אייזנר גם גרר את דיסני לשורה של הרפתקאות, ברובן לא מוצלחות, כמו פארק יורודיסני שליד פאריס, הרכישה הראוותנית של רשת ABC, הסכום המופרז ששילם לחיים סבן ולרופרט מרדוק עבור ערוץ פוקס קידס ועוד.

"אני שונא את הגמד הקטן"

בנוסף, אישיותו הבלתי אפשרית גרמה לאייזנר להסתבך בשרשרת משפטים מתוקשרים, כמו המשפט המיותר שהתעקש לנהל עם מנהל האולפנים ג'פרי קצנברג שפוטר, לא לפני שללקסיקון של הוליווד נכנס המשפט האלמותי של אייזנר על קצנברג: "אני שונא את הגמד הקטן". העניין עם קצנברג יכול היה להסתיים מחוץ לכותלי בית-המשפט בהסכם פיצויים של 90 מיליון דולר, אבל אייזנר התעקש להתכתש בבתי-משפט, להתפלש ברפש בפומבי ולשלם לבסוף 250 מיליון דולר.

פרשה מביכה אחרת שהתגלגלה בבתי-המשפט היתה פרשת שכירתו ופיטוריו של מייקל אוביץ, מי שהיה חברו הקרוב של אייזנר עד שפוטר על-ידיו מתפקיד נשיא החברה.

אייזנר גם הסתכסך עם סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל ואולפני פיקסאר. פיקסאר אחראית לכל הלהיטים הגדולים של דיסני בשנים האחרונות, כגון: "צעצוע של סיפור", "מוצאים את נמו", "משפחת סופר-על" ואחרים. בשנה הבאה אמור החוזה עם פיקסאר להסתיים, וג'ובס כבר הודיע כי אם אייזנר בראש - אין שום סיכוי שפיקסאר תחתום עם דיסני על הסכם נוסף. אלא שזה בדיוק קרה בתקופה שבה דיסני איבדה את המונופול שהיה לה בתחום האנימציה, כשאולפני דרימוורקס הציגו את "שרק" שובר הקופות, ופוקס את "רובוטס". במצב הזה נדמה שללא פיקסאר דיסני אבודה.

לפני שנתיים חשו רוי דיסני וסטנלי גולד, השניים שהביאו את אייזנר לדיסני, כי הגיעו מים עד נפש. למרות שמזמן איבדו את השליטה בחברה, הם פתחו במאבק גלוי נגד אייזנר ודרשו להדיחו עקב ביצועיו הפיננסיים העלובים. הם טענו כי ב-1994, כשהפך לקברניט היחיד של דיסני, לאחר מותו של וולס, היה הרווח התפעולי מיליארד וחצי דולר - סכום זהה לרווח התפעולי עשור אחר-כך.

דיסני וגולד גם האשימו את אייזנר באחריות לנסיון ההשתלטות העויינת מצד ענק הכבלים קומקאסט. באמצעות אתר האינטרנט שהקימו, הצליחו השניים לגייס 45% מבעלי המניות ואלה הצביעו אי אמון באייזנר באסיפה הכללית של בעלי המניות.

אבל אייזנר נותר בתפקידו, ממשיך לקבל את גיבוי הדירקטוריון.

נקודת השבר אצל אייזנר הייתה בדיוק לפני שנה. קודם שהודיע לדירקטוריון על פרישתו, פרסם מאמר בלוס אנג'לס טיימס שבו כתב כי רוברט אייגר הוא הבחירה העדיפה מבחינתו למחליפו, וגם כי "אייגר יהיה שומר מצויין של נכסי דיסני. אין עוד אדם שיש לו את הידע והניסיון הדרושים כשם שיש לאייגר, כדי לעשות את העבודה".

מחזיקי המניות קיבלו את הודעת הפרישה של אייזנר בסיפוק רב. שון הריגאן, נשיא קרן הפנסיה של עובדי הציבור בקליפורניה CalPERS שמחזיקה במניות דיסני, אמר: "התפטרותו של אייזנר היא צעד נכון מבחינתם של בעלי המניות. לדעתנו, עליו להתפטר גם מן הדירקטוריון. לא ברור לנו כיצד מנכ"ל שהוא ברווז צולע יכול לתרום לבעלי המניות. נוכחותו בדירקטוריון תמנע מהחברה את ההתחלה החדשה לה היא זקוקה כדי להחזיר את אמון המשקיעים".

רוי דיסני וסטנלי גולד: תהליך הבחירה - "תחבולה"

אייזנר הצליח להאפיל גם על תהליך בחירת יורשו. העיתונים בארה"ב היו מלאי ביקורת על התהליך הלא שקוף של בחירת המחליף. השמות שהעלו ציידי המוחות אפילו לא הוזמנו לראיון. המתמודדת היחידה לתפקיד מלבד אייגר הייתה מג וויטמן, מנכ"ל eBay, שהייתה בעבר סמנכ"ל השיווק של דיסני. במהלך הראיון שלה עם הדירקטוריון אייזנר נכח בחדר והשתתף בראיון. בתום הראיון פירסמה וויטמן הודעה, כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד. וכך, אייגר - המועמד היחיד שנותר - הוכתר ל"יורש".

רוי דיסני וסטנלי גולד כינו את תהליך הבחירה "תחבולה", ואמרו: "לכולם פרט לדירקטוריון ברור שדיסני חייבת לפתוח דף חדש. החברה זקוקה לשינוי בתרבות המנהיגות הארגונית שלה. זה בלתי נתפס בעינינו שהדירקטוריון לא הצליח למצוא אפילו מועמד אחד מן החוץ שיהיה מעוניין בתפקיד, ולכן מתוך ברירת מחדל ניתן התפקיד לאייגר".

מנגד הגן על הבחירה יו"ר הדירקטוריון, הסנטור לשעבר ג'ורג' מיטשל, שאמר: "בוב אייגר מייצג את התמהיל הנכון של המשכיות עם רקורד של ביצועים מוצלחים במיוחד בשנתיים האחרונות".

מה חושב אייזנר על אייגר?

איזה מין מנכ"ל יהיה רוברט אייגר? תלוי את מי שואלים. אפילו אם שואלים את מייקל אייזנר לא תמיד מקבלים את אותה תשובה. כן, אייזנר של היום אומר כי אייגר הוא הבחירה הנכונה. אולם ב-1996, במכתב לדירקטוריון, היה אייזנר פחות נלהב מהאפשרות שאייגר יחליפו. הוא כתב אז: "אמליץ על אייגר כמחליפי רק אם משאית תדרוס אותי. אייגר לא יכניס את החברה לצרות, אבל הוא חסר השראה או הארה קריאטיבית".

ב-1999 כשאייזנר נשאל על-ידי גולד מי יכול להחליפו, החל הלה למנות את חסרונותיו של אייגר והוסיף: "אייגר לעולם לא יוכל לרשת אותי. הוא נעדר את שיעור הקומה הדרוש להנהיג את דיסני". רק לפני שנתיים אייזנר אמר: "ABC הרסה את בוב. אם הוא לא יצליח לאושש את הרשת, הוא לעולם לא יוכל להיות מנכ"ל דיסני. הוא גם לא יוכל לקבל איזושהי עבודה אחרת בעיר הזאת".

חרוץ ופחות ריכוזי

היום ABC מתאוששת ואייגר הוא המנכ"ל הבא של דיסני. מה שמעניין הוא, שלמרות חוסר ההתלהבות מצידם של רוי דיסני וסטנלי גולד מן המינוי, מרבית האנליסטים סבורים שבחירתו תביא לדיסני את היציבות הדרושה לתאגיד. לדעתם, יש בדיסני את הכוחות היצירתיים הדרושים וחשוב לא להפריע להם ולא לרמוס אותם כפי שאייזנר עשה.

בתעשיית הבידור של הוליווד לא מפסיקים לדבר על ההבדל התהומי בסגנונות הניהול של אייזנר ואייגר. בעוד שהאחד הוא דיקטטור ריכוזי, השני הוא איש של עבודת צוות. בהוליווד מאמינים שגישתו זו תאפשר לו למשוך לדיסני יוצרים ואנשי קריאיטיב שהתקשו לעבוד עם אייזנר, "שיודע הכל".

המפיק סטיבן בוצ'קו ("NYPD") מעיד על אייגר: "לבוב יש אגו, אבל יש לו את היכולת לתלות את האגו על קולב כשהוא נכנס לחדר. זו תכונה שזוכה להערכה רבה בקרב אנשים קריאטיביים. הוא לא אדם שיתבצר מאחורי הגדרת התפקיד שלו. הוא נגיש. אפשר להרים לו טלפון, לשלוח לו אימייל והוא יענה. אין לי ספק שזה יעודד אנשים לעבוד איתו". המנהלים בדיסני אוהבים לעבוד איתו ומשבחים את יכולתו להפיק מהם חשיבה ומצויינות.

אייגר הוא אדם חרוץ ביותר. כל בוקר הוא מתעורר ב-4:30. את השעתיים הראשונות של היום הוא מעביר בחדר הכושר בביתו. בשבע בבוקר הוא כבר מתייצב לעבודה. הוא מכור לחידושים טכנולוגיים, ומעיד על עצמו כי הוא מבלה כל יום בגלישה באינטרנט. אנשים שעבדו איתו מספרים כי הוא מודע לבעיית העדר הקריאטיביות שיש לו ולכן מנסה לעודד את הכפופים לו לעבודה קריאטיבית.

עוד לפני שנכנס לתפקידו, כבר הודיע על שינוי דרמטי במבנה קבלת ההחלטות בארגון. אייגר פירק את מחלקת התכנון האסטרטגי שנשלטה בידי אייזנר ושהייתה אחראית בצורה ריכוזית לכל הנעשה בדיסני. אייגר, שלא כקודמו, מאפשר לכל יחידה בארגון להחליט בעצמה מהו פרויקט טוב בשבילה בלא תכתיב מלמעלה של יחידת התכנון ששלטה בעבר וזכתה לכינוי הגנאי "מחלקת המניעה", על שום שמנעה כל רעיון או יוזמה חדשים.

אייגר מסביר כי "המבנה החדש יאפשר יעילות ואחריות לכל יחידה, יגביר את כוחן של היחידות העסקיות השונות ויתמרץ אותן ליצור חוויה בידורית חדשנית יותר ועשירה יותר, שתבטיח יצירת ערך לבעלי המניות". שינוי הסגנון כבר מורגש היטב בשטח. בדברים שנשא אחרי שצפה במופע של דיסני, הודה אייגר בראש ובראשונה לשחקנים ולעובדים, אותם אנשים שכונו על-ידי אייזנר "קופים מאומנים", ודיבר על היותם משאב חשוב לחברה.

מייד עם בחירתו שלח אימייל לעובדים שבו כתב: "כשאני מביט קדימה, אני רואה עידן מלא אנרגיה, התלהבות, דמיון וכמובן קסם. כדי להפוך את החזון הזה למציאות, אני מחוייב ליצור אווירה של יצירתיות, רוח של חדשנות וסביבה שבה עבודת צוות תשגשג ותפרח. ביחד, נפלה בחלקנו הזדמנות נדירה - להמשיך את המורשת המפוארת של דיסני, תוך כבוד לעברנו ותשוקה לעתידנו, שבו נצמח מבחינה קריאטיבית, גלובלית וטכנולוגית".

אייזנר ידוע כמי ששונא נסיעות. אייגר, לעומתו, אוהב לסייר בין היחידות השונות של דיסני ברחבי העולם וברחבי ארה"ב. הוא מעוניין לבנות פארקי שעשועים בסין ובהונג-קונג, והוא אחראי להשקה המוצלחת של הערוצים המצויירים של דיסני ביפן ובהודו, שזוכים למאות מיליוני צופים.

עכשיו נותר לראות אם הוא מסוגל גם לסגור חוזה חדש עם סטיב ג'ובס ולהבטיח שפיקסאר תמשיך לייצר סרטים עבור דיסני. אבל מעבר לכך, האתגר הגדול ביותר של אייגר יהיה לצאת מן הצל הגדול שהטיל עליו אייזנר, להתנער מהתדמית שדבקה בו של "אבזר תפאורה" של הבוס הגדול, ומעל לכל - להפיג את החששות כי דיסני הפכה בשנים האחרונות מ"דונאלד דאק" לברווז צולע.

"להיות זריזים ומסוגלים להגיב לסביבה משתנה"

מאז נבחר אייגר לתפקידו החדש, הוא ממעט להעניק ראיונות עיתונאיים. ראיון אחד הוא נתן בכל זאת לסוכנות הידיעות AP, כדי שזה יופץ בכל כלי התקשורת בארה"ב. להלן קטעים נבחרים ממנו:

בגלל הקשר הרגשי שיש לציבור לדיסני, דיסני היא לא סתם עוד חברה. מהי דיסני בשבילך?

אייגר: "אני גדלתי על דיסני. גידלתי את שתי בנותיי הגדולות על דיסני וכך גם את שני בניי הקטנים. לא מזמן שוחחתי עם דיאן דיסני מילר, בתו של וולט דיסני, והיא שמחה מאוד שמישהו מתוך החברה נבחר למנכ"ל. סיפרתי לה שבילדותי חבשתי כובע של דיסני ושבשנות החמישים צפיתי באדיקות בכל תוכניות דיסני, לרבות אלה שאביה הגיש".

במה תהיה שונה ממייקל אייזנר?

"אני שונא להשוות את עצמי למייקל. אני אדבר על עצמי ואתה תסיק את המסקנות לבד. אני מביא לתפקיד אישיות אחרת, כמה יכולות שונות וניסיון שונה. אולם כשזה בא לשאלה כיצד אנחנו מרגישים ביחס לחברה הזו ולמידת האופטימיות שלנו לגבי עתידה, אנחנו באותו ראש".

מהו, אם כן, החזון שלך לגבי דיסני?

"אני מאמין שכדי שנוכל להחזיק מנהלים מעולים, חשוב מאוד שנראה להם שאנו מאמינים בהם ושנעניק להם סמכויות. הדברים האלה צריכים להיעשות כשכל הזמן טובת בעלי המניות לנגד עינינו. אני יכול להעיד על עצמי שאני אדם נגיש ונלהב, ואני חושב גם שאני איש שיודע להקשיב".

מהו, לדעתך, האתגר הגדול ביותר של דיסני?

"האתגר הגדול ביותר שלנו הוא להיות זריזים ומסוגלים להגיב ולהסתגל לסביבה משתנה. המשימה שלנו היא ליצור יותר בידור באיכות גבוהה, עבור יותר אנשים, להיות ביותר מקומות בתכיפות הולכת וגדלה. למרות שזו משימה אתגרית במיוחד, אנחנו מתחילים כשברשותנו מערך נכסים מצויין, נבחרת מנהלים חזקה, סידרת דמויות מצויינת, מותגים ויצירתיות שיכולים לשמש אותנו עוד שנים רבות".

החוזה החשוב של דיסני עם פיקסאר עומד להסתיים בקרוב, והם מתכוונים לפנות גם לאולפנים אחרים. האם בכוונתך לחדש את המו"מ שהגיע בימי אייזנר למבוי סתום?

"סטיב ג'ובס ואני כבר החלפנו בינינו אימיילים. אני מצפה לשוחח איתו בעתיד. כרגע איני יכול לומר מתי. אני חש שעליי לבדוק עד תום האם יש דרך להמשיך את מערכת היחסים עם פיקסאר. יש לי הערכה רבה כלפיהם וכלפי מה שהשיגו ומידה אדירה של הערכה לסטיב. אבל צריך לעשות את העיסקה הנכונה עבור החברה".

האם דיברת עם משקיעים גדולים או ניסית ליצור קשר עם רוי דיסני וסטנלי גולד?

"אני מדבר עם המשקיעים הגדולים שלנו כבר תקופה ארוכה, למעלה משנה. רק השבוע דיברתי עם משקיעים שבאמת איכפת להם החזון ארוך הטווח ושהיו מוכנים לקיים דיאלוג בריא לגבי מצבה של החברה היום ועתידה. בכוונתי להמשיך בדיאלוג הזה. אני לא מוכן לנקוב בשמות של האנשים איתם דיברתי".