שתף קטע נבחר

מי רוצה להיות לחוץ

הרבה מההנחות של אהוד ברק לגבי עתיד התהליך המדיני נשענו על הלחץ, שהוא האמין שאחרים מצויים בו. וראה זה פלא: כשהפסגה הזו מתחילה, הלחוץ מכולם הוא דווקא ברק עצמו

בערב יום ג' באמריקה, בעוד אהוד ברק ויאסר ערפאת משחקים בלהיות חנה בבלי ולתת אחד לשני להיכנס קודם לחדר הדיונים בקמפ דייויד, זכה דייויד גודמן (שום קרבת משפחה לקמפ) במיליון דולר בגירסה האמריקנית של "מי רוצה להיות מיליונר". גודמן, יהודי על פי שמו ומראהו, הגיע לשאלת המיליון עם כל גלגלי ההצלה שלו, והשתמש בכולם כדי לענות על השאלה "מהי ארץ מוצאו של הדב פדינגטון?" (פרו, אם יורם ארבל אי פעם יתפוס אתכם בפינה). לחבר הטלפוני שלו, זה שנתן את התשובה המנצחת – ולפי הרעשים מהצד השני של הטלפון, נעזר במישהו ואולי באינטרנט – היה מבטא אמריקני משובח, אבל שם ממקום אחר: קראו לו חגי. הוא דוקטורנט במתימטיקה במישיגן, ואם אני צודק בניחוש, הישראלי הפופולרי ביותר באמריקה היום.
זוהי אמריקה שאליה הגיעו אהוד ברק ויאסר ערפאת לנסות ולעשות שלום: מדינה מחייכת, הרוכבת על גל של שגשוג כלכלי מתמשך ומגלה עניין קטן מתמיד בענייני חוץ. מערכת הבחירות שהיא נתונה בה – בעוד שבועיים יערכו שתי המפלגות הגדולות את ועידות קדם-הבחירות שלהם – מתנהלת בנמנום מוחלט, ואין בג'ורג' בוש או אל גור שום דבר שיעיר אותה. מי שחושב שבמדינה כזו יש על ביל קלינטון לחץ של ממש לדחוק את ערפאת וברק לפינה, לוקה בטעות ישראלית אופיינית, ומחיל על אחרים את מה שנכון לנו. אין על קלינטון שום לחץ. אם הישראלים והפלסטינים רוצים להגיע לשלום, הוא כאן כדי לעזור. אם לא, הוא יתרכז במסע הבחירות של הילארי.
מהנמל של בוסטון, שמיליון איש התכנסו בו כדי לצפות באניות מפרש גדולות מכל העולם, או מאטלנטה, שאירחה את משחק האולסטאר של הבייסבול, גורלן של אבו דיס או עפרה נראה רחוק ולא רלבנטי. במשאל שערכה רשת CNN אמרו 41 אחוזים מהאמריקנים ששאלת השלום במזרח התיכון, שהם שומעים עליה כבר חמישים שנה בתכיפות, "יש בה חשיבות מסויימת" לארצות הברית. מי שמחייך, יש לו גם זמן להיות אדיב לבעיות של אחרים.
הרבה מההנחות של אהוד ברק לגבי עתיד התהליך המדיני נשענו על הלחץ, שהוא האמין שאחרים מצויים בו. הוא כלל בנלחצים את אסד, שהיה אמור לא לישון בלילה בגלל שאלת הירושה וסיום כהונתו של קלינטון, את ערפאת (כנ"ל) ואת קלינטון עצמו, שבמינוח המקובל אצלנו רואה בשלום המזרח תיכוני את מסיר הכתמים האולטימטיבי משמלת הכהונה שלו.
וראה זה פלא: כשהפסגה הזו מתחילה, הלחוץ מכולם הוא דווקא ברק עצמו. לערפאת אין בעיות קואליציה כמו לו, לקלינטון יש פיסגה כלכלית בשבוע הבא, ומבחינתו זה פשוט הדבר הכי מעניין שיש לו לעשות עד אז. ברק הוא זה שעולמו הפוליטי תלוי במה שיביא מקמפ דייויד. ואם זה לא מספיק, יש לו סיבה נוספת לדאגה: המתחרה הבא ב"מי רוצה להיות מיליונר" נפל על השאלה איפה נולדה אמנות הלחימה "KRAV MAGA". עשרות אחוזים מהאמריקנים, יש להניח, יראו בהטעייה המכוונת הזו "סיבה מסויימת לטינה" נגד ישראל.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים