מזוז: "היה חופש ביטוי, לכן לא היתה אלימות"

"אני לא יודע מה הסיבות שהובילו למאבק פחות אלים מהצפוי... אני נוטה להאמין שהיתה תרומה לכך שנתנו לציבור מרחב ביטוי רחב". כך אמר היום (א') היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, במסגרת דיון מיוחד לסיכום תוכנית ההתנתקות, שנערך בוועדת החוקה של הכנסת.

לדברי מזוז, "לצד הביקורת שיש לי על ראשי הציבור, שהנהיגו את המאבק בשל התבטאויות שלהם, בסופו של דבר בהכללה, היה לראשי הציבור שנאבק בהתנתקות תפקיד חשוב במיתון דרכי המאבק ובכך שהמאבק ברובו המכריע נוצר במסגרת נסבלת של פעולת מחאה לגיטימית ולא גלש לכפי שיכול היה, למעשי אלימות המוניים".

עוד אמר מזוז כי מדיניות מערכת אכיפת החוק היתה לעשות אבחנה בין מעשי אלימות לבין ביטויים שנועדו להביע מחאה נגד ההתנתקות. "הבהרנו כבר בהתחלה, בשקיפות מלאה, שמבחינתו על מעשי אלימות נגיב בתקיפות, ללא סלחנות וללא סובלנות", אמר. "כל מה שקשור לביטויים, גם אם מקוממים וחריפים - נאפשר חופש ביטוי רב ככל שאפשר. נדמה לי שלאורך כל התקופה, גם כשהיו התקפות משמאל ומימין, עמדנו באופן עקבי במדיניות זו והיו מעט מאוד מקרים שבהם הפעלנו את מערכת אכיפת החוק בשל ביטויים".

במהלך דיון הוועדה מסר המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן, את נתוני המעצרים בשל ההתנתקות. מהנתונים עולה כי מחודש ינואר ועד היום נעצרו 3,864 ממתנגדי ההתנתקות. מתחילת ינואר ועד 14 באוגוסט נעצרו 2,342 בני אדם בחסימות הכבישים וביתר האירועים נגד ההתנתקות, מתוכם רק כ-30 נותרו במעצר עד תום ההליכים. מה-15 באוגוסט, יום תחילת יישום תכנית ההתנתקות ועד היום נעצרו 1,522 בני אדם, מתוכם נותרו במעצר בפועל 24 אנשים בלבד, איש מהם לא נעצר עד תום ההליכים. המספר האדיר של העצירים כולל מאות שניסו להסתנן מגוש קטיף ושוחררו.

שמאז תחילת יישום ההתנתקות, הועמדו לדין 144 בני אדם. בסה"כ מתחילת השנה ועד להיום הוגשו כתבי אישום נגד 634 בני אדם בשל עבירות שבוצעו במסגרת המאבק נגד ההתנתקות - בהן עבירות כגון התקהלות אסורה, תקיפת שוטר ועוד.

לדברי ניצן, הפרקליטות תבחן אם ישנם אנשים שניתן לשחרר ואת מי יש להמשיך ולהחזיק במעצר. "אדם שתקף וזרק אבנים על פלסטינים כמו במואסי, זו שאלה אם המסוכנות שלו פגה ואם הוא מושפע במעשיו רק מההתנתקות. אני בספק אם זה אכן כך", אמר ניצן והוסיף כי "לעומת זאת, עצורים שנעצרו בגין כוונתם לפגוע בארונות סעף ולפגוע בקווי התקשורת, ייתכן שהמצב השתנה".

מזוז התייחס גם הוא לנושא זה ואמר: "נעשה הערכת מצב לגבי כל התיקים התלויים ועומדים, נבחן איך משפיע המצב כיום על הטיפול בהם. מחד - אין ספק שככל שאני מקווה שהגענו לסוף המאבק בשטח על ההתנתקות תהיה לכך השפעה. מאידך - מי שמצפה מאיתנו למחוק הכל כלא היה, זו ציפייה לא נכונה ולא ראויה. מי שהחזיק אבנים וניסה לרוצץ גולגולת של אדם שותת דם ששכב מתחתיו - שלא יחשוב שזה ייסגר".

"זו אותה פרקליטות שהגנה על הקמת ההתנחלויות"

חבר הכנסת יורי שטרן אמר במהלך הדיון כי "שני דברים חמורים קרו בתקופה האחרונה. האחד - התקרנפות המשטרה ושימוש בכוחות הביטחון לדיכוי פוליטי, והשני - השתרשה פה תרבות האלימות במשטרת ישראל". על כך הגיב מזוז ואמר כי "בסופו של דבר, המערכות השונות, גם במצבים מאוד קשים, גילו איפוק רב בהפעלת כוח. הדרך שבה הסתיים העניין הזה היא תעודת כבוד לחברה הישראלית, זה בכלל לא היה דבר מובן מאליו".

עוד אמר מזוז: "אני יודע שנאמר פעמים רבות שמערכת אכיפת החוק פעלה ביד קלה והיתה התקרנפות והתגייסות לעניינים פוליטיים. אלה דברים שאין להם יסוד. צריך לזכור שאותה פרקליטות שהגנה בתקופה האחרונה על הממשלה בבג"ץ, היא אותה פרקליטות שהגנה במשך 30 שנה על הממשלות שהקימו את ההתנחלויות".

בדיון נכח גם ד"ר פרץ, רופא ששהה בשבועיים האחרונים בכפר דרום והיה שם בעת הפינוי. היום הוא אמר כי בניגוד לדיווחים, לא שפכו המתפרעים על גג בית הכנסת ביישוב חומצה על ראשי השוטרים וכי כלל לא ראה צורך במתן טיפול לאותם מפנים. נציגי המשטרה שנכחו בדיון מחו ואמרו כי יש להם הוכחה שעל הכוחות המפנים נשפכה סודה קאוסטית וכי בגדי השוטרים התפוררו כתוצאה מכך.