שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שוויון לגליל ולנגב
    כשמחצית מתושבי רהט חיים מתחת לקו העוני, ברור שהחזון האירופי של האוצר רחוק מהגשמה. לאחר כמעט 60 שנים של יחס מפלה, ההשקעה בפיתוח שאחרי ההתנתקות היא הזדמנות היסטורית לשיתוף האוכלוסייה הערבית

    היוזמה להשקיע מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות בפיתוח הנגב והגליל מועלית כעת כחלק מתכנית ההתנתקות מעזה. לכאורה, מדובר בהליך משלים - מצד אחד נסיגה, ומצד שני תנופת פיתוח. אך האם מאחורי תוכניות הממשלה הללו מסתתרת אותה תפיסה ישנה, שמשמעה פיתוח ליהודים בלבד? הגיעה העת שייאמר באופן ברור ביותר, כי שיתוף האוכלוסייה הערבית בפירות ההשקעה והפיתוח בנגב ובגליל הוא הכרחי למען חוסנה החברתי והכלכלי של המדינה. נייר מדיניות, שהוכן בעמותת "סיכוי" ומוגש השבוע לממשלה, מצביע על דרכים מעשיות ויעדים ברורים.

     

    לחצו כאן לצפייה בנייר המדיניות

     

    נקודות הבסיס לפיתוח הוזכרו כבר בתכנית המתאר הארצית מס' 35, וביניהן:

    • פיתוח מוקדי צמיחה עירוניים בנצרת וברהט.
    • תוכנית מתאר למרחב נצרת הכוללת שכונות מגורים חדשות.
    • חיבור כביש 6 (חוצה ישראל) עם כביש 77 (בין צומת גולני לצומת יוקנעם).
    • הקמת מרכזי שירות אזוריים באותן ערים ובכלל זה סניפים של משרדי הממשלה, קופות חולים ורשויות נוספות.
    • הקצאת אדמות ותקציב להקמת אזורי תעשייה עם מנהלות משותפות ליישובים היהודיים והערביים: בגליל - תרדיון-ברלב, ציפורית, אלון תבור; בוואדי עארה - אום אל-פחם, מועצה אזורית מנשה, קציר-חריש, ערער וכפר קרע, וכן אום אל-פחם עם המועצה האזורית מגידו.
    • זירוז הליכי תכנון ופיתוח באזורי התעשייה: בגליל - ג'דיידה מכר, ירכא, ג'וליס, כפר יאסיף, אזור תעשייה משלים לאזה"ת בר-לב בשיתוף עכו; בנגב - אזור תעשייה משותף לרהט, בני שמעון, להבים.
    • בתחום החינוך: הקמת מכללה טכנולוגית באזור נצרת והקמת בית-ספר טכנולוגי באזור רהט.

     

    הזדמנות היסטורית

     

    מתוך השיח העוסק בדמוגרפיה ויהדותה של המדינה - אשר ביטויו הקיצוני והנורא התממש בפיגוע הנתעב בשפרעם - יש לפרוץ לעבר דיון אזרחי וחברתי,

    הרואה בנסיגה מעזה וברצון לפתח את הנגב והגליל הזדמנות היסטורית לקידום שוויון אזרחי, כיעד לאומי ראשון במעלה. במרכזו של דיון זה תעמוד הכרה בפערים הקיימים בין היהודים והערבים - המהווים 62% מתושבי הנגב והגליל - בתחומי התעסוקה, החינוך, התשתיות, הבריאות ועוד. 

     

    על המדינה לראות בפערים הגדולים אות קלון על צביונה הדמוקרטי, ועל השאיפה לקידמה ופיתוח כלכלי. כאשר כ-80% מתושבי רהט הינם נתמכי קצבאות, ו-50% מהמשפחות שם נמצאות מתחת לקו העוני, ברור כי החזון האירופי של משרד האוצר עדיין רחוק ממימוש. לכאורה, ברבות מתוכניות הפיתוח אין אפליה ממשית לרעת התושבים הערבים, וכלי הפיתוח נגישים על המדף לכל אזרח באשר הוא. אך בדיקת המציאות מראה כי התועלת ליישובים הערביים מיוזמות הפיתוח בשנים עברו נשארת שולית בלבד, ונובעת משאריות הפיתוח של תשתיות ליישובים היהודיים השכנים.

     

    מושג המפתח אשר צריך ללוות יוזמות חדשות לפיתוח הגליל והנגב הוא "הנגשה", דהיינו: פעולה יזומה להפיכתם של כלי הפיתוח וההשקעה לנגישים לאוכלוסייה הערבית, לא רק על הנייר, אלא גם במעשה. כאשר במכרז המרכז להשקעות בתמ"ת זוכה דווקא בנק אוצר החייל, אשר לו אין אף סניף בישובים ערביים, אין פלא כי שיעור העסקים הערביים הנהנים מהסיוע בהשקעות עומד על כ-1.4% בלבד.

     

    סגירת פערי הפיתוח והשקעה מאסיבית ביישובים הערביים אינן נוגעות בשאלות הזהות הקולקטיבית וצביונה של המדינה, ובשל כך אינן מבטיחות יציבות או פתרון לכל השאלות הפתוחות ביחסי יהודים ערבים בישראל. אולם זהו תנאי הכרחי וראשון במעלה, המהווה אתגר מרכזי של המדינה בבואה לחדד את זהותה הדמוקרטית והאזרחית. לאחר שמדינת ישראל חטאה לעצמה וכלפי המיעוט הערבי במשך כמעט 60 שנה, נוצרה הזדמנות היסטורית לצאת לדרך חדשה. בואו לא נפספס אותה.

     

    רועי פולקמן מעמותת סיכוי  השתתף בכתיבת נייר המדיניות בנושא פיתוח הנגב והגליל

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים