שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נביאים דיגיטליים- נבואות זעם ועוד

    "נביאים אחרונים" הוא אתר "ביקורת תרבות וחברה" עצמאי, שעוסק בזכויות יוצרים בעידן האינטרנט באותה תשומת הלב המוקדשת למחול או ביקורת טלוויזיה, ותוך כדי, אפילו עושה כבוד לעברית

    "נביאים אחרונים - נבואות זעם מודרניות ידידותיות למשתמש" הוא אתר שהחל לפעול כבר בחודש אוקטובר 2004, אך התחיל להמריא רק בחודש-חודשיים האחרונים.

     

    האתר עוסק ב"ביקורת תרבות וחברה", ומציע במה "לכתיבה ביקורתית בתחומי אמנות, תרבות לרובדיה השונים, חברה ופוליטיקה", על פי מסמך היסוד של מפעיליו, היוצאים נגד "ספיחיה החולים של העיתונות החדשה המתבטאים, תרתי משמע, בעילגות, קיצור, שטחיות איומה וציניות מרושעת".

     

    לדבריהם, מחיר ההתעמקות וההיכרות עם נושאי הכתיבה הוא קצב פרסום איטי, שעומד על אחת לשבועיים לערך. אבל החידושים הלשוניים שצצים בין ובתוך השורות - "טורוריסטים" (כותבי טורים ציניים), "היבריש" (עברית, לועזית ותווים שונים) - שווים את ההמתנה.

     

    לא דעה ב-99.99

     

    על פי המנשר שכתב ניב ליליאן, כתב באתר Vgames, המגדיר עצמו כ"עיתונאי ופילוסוף בגרוש. טכנאי מחשבים. רקדן קלאסי חובב ומתופף. בינתיים בעיקר על סירים. מנסה להיות גנן, עובד אדמה.

    צלם ומעצב גרפי, משתדל לשתות תרבות בקשית מסולסלת...",

     

    הוא וחבריו אינם "מציעים דעה ב-99.99. אין היא כדעתו של בעל המאה. דעתנו היא דעה בפרוטה, אך פשוטה היא ונאמנה לצו ליבנו, לצו השעה. שכן החיבור בין מאה ולדיעה הפך מסוכן לחברה בימים טרופים אלה, ונחוצים קולות אחרים".

     

    על פי ליליאן, אותם נביאים מהתנ"כ, שעל שמם האתר, "נושאי דברו של האל", היו בעצם המבקרים הראשונים, "שהוכיחו את השלטון והממסד על עוולותיו, עמדו בשער העיר והזהירו את העם מפני התהומות אליהן הוא הולך".

     

    מלבד ליליאן, עומדים ומזהירים בשער העיר גם ירון גונן, נמרוד ספיר ו(עו"ד) שלומי וינברג, שעל אודותם תוכלו לקרוא באתר.

     

    לא כל המדורים שווים באיכותם

     

    כפי שניתן לצפות מאתר אישי, שעוסק בביקורת תרבות מסורתית ונרחבת כאחד (בהקשר הרחב שלה, שכולל גם טכנולוגיה - זכויות יוצרים, משחקי מחשב, איכות סביבה, פוליטיקה וכיוצא באלה עניינים כבדי משקל), ניתן למצוא בו דעות מגוונות ולעיתים יוצאות דופן (אם כי מטבע הדברים, לא כל המדורים והמאמרים חזקים באותה מידה, ועל כך יעיד מדור "פנס הקסם", שמציע ביקורות קולנוע).

     

    המאמרים באתר מאורגנים על פי מדורים - כללי, פרלמנט, שפופרת, פנס קסם, אריך נגן, שרביט, אורות הבמה - ששמם די מעיד על עיסתם או על פי תאריכים, אך ניתן גם לבצע חיפוש ידני שמעלה תוצאות מדויקות למדי. (תהייה קטנה במאמר מוסגר: איך זה שבאתרים קטנים ועצמאיים מנועי החיפוש משובחים ויעילים ובאתרים הגדולים ועתירי הממון תמיד תגיעו בסוף לכתבה שהכי לא עניינה אתכם?).

     

    חלק מהמאמרים ממוחזרים במדורים שונים, מה שמצביע על מחסור בתכנים עדכניים או על שיטת קטלוג מבולבלת משהו, אבל כל עוד ניתן למצוא בהם את הידיים והרגליים, אין בכך בעיה, ואולי אפילו יש הגיון בשגעון. אחרי הכל, כמה פעמים נתקלתם בכתבה שיכולה להתאים לכמה מדורים במקביל, אבל רק אם ניחשתם נכונה ונכנסתם לאחד מהם, נחשפתם אליה?

     

    לא רק מי אנחנו, אלא גם מי אתם

     

    אז מה יש שם בעצם? ובכן, לבד מביקורות טלוויזיה ופרסומות, חברה, מוזיקה (דיסקים והופעות), קולנוע ומחול, תמצאו באתר גם סדרת מאמרי דעה לגבי שיתוף קבצים, מאמר מרתק על נושא בלתי לעוס כמו "חוק השיפוט הצבאי או חוק הטיפשות הצבאי?", מכתב לשר הפנים, ביקור בפורומים של אתרי ימין ועוד.
    מומלץ לשוטט ללא מטרה וליהנות מהממצאים. מה שחסר לנו - כחובבי תרבות ועברית - הוא ביקורת ספרות כלשהי, שמקומה נפקד מהאתר בצורה בלתי מוסברת.

     

    באתר ישנה מערכת תגובות, שכרגע לא נראה שנעשה בה שימוש רב, ובתכנון (לפחות על סמך בקשות הגולשים החברותיים) גם מערכת פורומים. כמו כן, ניתן להתעדכן בחידושים גם באמצעות RSS 2.0, למרות שאז לא נהנים מהאווירה הבלתי רשמית שבאה לידי ביטוי גם בעיצוב וגם בכתיבה בשלמותה.

     

    לסקרנים מוצעת גם מפה גרפית - מבוססת על Google Maps - בה ניתן לראות מהיכן מגיעים הקוראים, ותתפלאו, מלבד ישראל, ששמה מוסתר מפאת גודלה (אפילו בלי ההתנתקות), יש שם גם סימונים המצביעים על קיומם של גולשים מארה"ב ואירופה. (רוני שני)

     

     ____________________________________________________

    אפשר לשלוח המלצות על אתרים לכתובת computers@y-i.co.il . רצוי למסור מידע מפורט ככל שניתן על האתר, מועד הקמתו, תכניו ומהותו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נביאים אחרונים. חידושים לשוניים
    למה אין ביקורת ספרות
    מומלצים