היסטוריה במצרים: בחירות ראשונות מאז 1952
יומיים לבחירות הפתוחות הראשונות במצרים: בפעם הראשונה יתמודד מובארק בן ה-77 מול שורת מועמדים, אולם על פי הסקרים צפוי לו ניצחו עם יותר מ-80 אחוזים מהקולות. 32 מיליון מצרים יילכו לקלפיות, אולם באופוזיציה המצרית טוענים כי הבחירות הן אשליה, שרק תחזק את אחיזת מובארק ומפלגתו בשלטון
עבור האזרח המצרי, הדמוקרטיה במובנה המערבי מתחילה ביום רביעי הקרוב. הבחירות לנשיאות מצרים שיתקיימו ב-7 בספטמבר הן הבחירות הפתוחות הראשונות במדינה מאז מהפכת הקצינים של 1952. בבחירות האלו יתמודדו לראשונה מועמדים נוספים מול הנשיא מוחמד חוסני מובארק אשר מכהן בתפקידו מאז 1981, עת החליף את הנשיא סאדאת שנרצח.
זה לא הלך בקלות. לאחר חודשים של מחאה פנימית מחד ולחצים אמריקנים מאידך הודיע הנשיא מובארק לפני כמה חודשים על שינוי סעיף 76 בחוקה המצרית, ואיפשר למעשה את פתיחתן של הבחירות לנשיאות בפני מועמדים רבים. המצרים היו רגילים עד כה למערכות בחירות "חמות", אך אלה היו בעיקר בחירות למג'לס א-שעב – מועצת העם, היא הפרלמנט המצרי. בחירות אלה על הפסטיבלים שלהם, התגרות, השוחד והסיסמאות הזינו את סדרות הטלוויזיה, אבל איש לא העז לגעת במוסד הנשיאות עצמו.
תומכים במובארק ברחובות. צילום: איי.פי.
האם זהו אכן עידן חדש? באופוזיציה המצרית טוענים כי השינוי בחוקה רק מבסס למעשה את שליטתם של מובארק ומפלגתו במערכת הפוליטית המקומית וכי השינוי בחוקה אינו מאפשר למועמדים עצמאיים להתמודד - בגלל הדרישה לצרף אל טופס המועמדות מיליוני חתימות של אזרחים, מה שלא נדרש מראשי המפלגות המתמודדים. בקיצור, שזה לא יותר מאשליה.
בחירות פתוחות או אשליה?
כ-32 מיליון בעלי זכות הצבעה ישתתפו בבחירות שבהן לא משתתפת תנועת האופוזיציה העיקרית במדינה "האחים המוסלמים". תשעה מתמודדים ינסו "לדגדג" את הנשיא. הססגוני שבהם הוא ד"ר איימן נור, ראש מפלגת אל-ע'ד "המחר". נור, חבר פרלמנט המצרי, עו"ד ועיתונאי לשעבר, מבטיח לבצע רפורמה כללית הן במשטר, במבנה הפוליטי המצרי, רפורמה כלכלית וחברתית מקיפה ותוך זאת בתוך שנתיים. עוד הוא מתחייב לייצר בתוך זמן קצר מיליוני מקומות עבודה ולחסל את האבטלה.
הנשיא המכהן מובארק מבטיח מנגד להמשיך ברפורמות, לבטל את חוקי החירום שעדיין בתוקף, להיאבק באבטלה ולתת הקלות במשכנתאות לזוגות צעירים. סוגיית הדיור, במיוחד לצעירים, היא אחד הנושאים החמים במערכת הבחירות. בתשדירי הבחירות שלו משדר מובארק הוותיק (בן ה-77, אותו גיל כמו ראש הממשלה אריאל שרון) ממלכתיות, ניסיון, מנהיגות ושאיפה לרפורמות מתוך יציבות, לעומת הצעירים המבטיחים שינויים עמוקים ומהר.
מצרים, שדחתה את הקריאות לאפשר פיקוח בינלאומי בקלפיות, הסכימה לאפשר למפלגות לשגר נציגים ומפקחים לכל הקלפיות וכן הסכימה לפיקוח של נציגים
מטעם עמותות וארגונים אזרחיים. שלשום החליטו חברי ארגון השופטים במצרים להשתתף בפיקוח על הבחירות, למרות מחאתם על הרחקתם על ידי ועדת הבחירות של מאות שופטים. האופוזיציה טענה כי אותם שופטים הורחקו בהוראת אנשי המפלגה הלאומית הדמוקרטית של הנשיא, בחשד כי הם אינם נמנים על אוהדי מובארק.
בכלי התקשורת המצרים אומרים כי הבחירות מהוות הבעת אמון ביכולתו של העם המצרי לבחור ולהוכיח כי אין עוד מונופול שלטוני במדינה. "זה מכין בפועל את העם לאפשרות לדרוש את החלפתם או העמדתם לבחירה של בכירים ונושאי משרות ציבוריות - שנראו עד כה נצחיים בתפקידם", כתב פובליציסט מצרי. התקשורת המצרית, גם הממסדית, עשתה מאמצים גדולים להיראות כמי שמעניקה במה שווה לכל המועמדים. לא כולם מסכימים לכך.
הסקרים: מובארק ינצח בגדול
בתחילת השבוע הגיעו לסיומם שלושה שבועות של תעמולת בחירות. סקרים מעטים שביצעו מרכזי סקרים מצריים הצביעו על כ-82-90 אחוזי תמיכה בנשיא מובראק, ואחריו מגיע נועמן ג'ומעה, יו"ר מפלגת "אל-ופד" הותיקה, עם אחוזי תמיכה שנעים בין שבעה לעשרה אחוזים. המועמד נור, שבימים האחרונים הספיק ליפול ביחד עם הבמה שעליה ישב באחד הכנסים, זוכה בתמיכה של בין שניים לחמישה אחוזים.
כיצד מופיע נושא ישראל והסכם השלום עמה בבחירות? ישראל מוזכרת בקצרה, וזאת בעיקר בפרסומים הכתובים של המפלגות ולא מעל הבמות ובכנסים. בעיקרון, כל המועמדים מתחייבים לכבד את כל האמנות וההסכמים החתומים על ידי המדינה - דרך עדינה לומר שאף לא אחד מהמועמדים אינו שוקל לדון מחדש בהסכם השלום עם ישראל.