המפץ הגדול של החרדים

ריח הבחירות שהגיח מיד בתום פינוי רצועת עזה מביא עמו גם יוזמות פוליטיות חדשות במגזר החרדי. בכל הקשור בפוליטיקה, החרדים אינם חרדים מלערוך שינויים אפילו מרחיקי לכת: הפיכחון והרצון לניצול מקסימלי של האלקטורט מביאים את הסיעות החרדיות - ש"ס, דגל התורה ואגודה - קרוב מאי פעם לריצה משותפת לכנסת הבאה.

גורמים בשלוש המפלגות מקיימים בימים אלה מגעים, אולם לפי שעה, אלה נשמרים "על אש קטנה". אם יצליח בנימין נתניהו לקצר את כהונתו של אריאל שרון, ולהביא לבחירות מוקדמות - או אז יואצו המגעים. 

החשבון הפוליטי שעושים החרדים הביא אותם למסקנה, כי תופעה של מפלגה אחת בת 38 מנדטים, כפי שגרף הליכוד בבחירות 2003, לא תחזור על עצמה בבחירות הקרובות, בטח לא עם כל ה"מפצים" הפוליטיים שעומדים על הפרק. לכן, גוש חרדי יכול להערכתם לגרוף "בעבודה מאומצת" בין 15 ל-20 מנדטים. התוצאה תהיה סיעה חרדית מהגדולות בכנסת, שתהפוך לשותפה קואליציונית עדיפה בכל ממשלה עתידית.

אין להקל ראש בחיבור בין אשכנזים לספרדים במירוץ לבחירות במגזר החרדי, כאשר עדיין הש"סניקים לא מתקבלים לישיבות האשכנזיות ונדחים בבוז. אז כיצד ייתכן ש"גר זאב עם כבש"? הצורך להתאחד נולד כתוצאה מהעלאת אחוז החסימה ל-2%, וכן מהעובדה שש"ס אינה מצליחה עוד להגדיל את כוחה בציבור.

המסקנה בקרב הפוליטיקאים והעסקנים החרדים היא שאיחוד כוחות בין "פוסק הדור" אלישיב, הרב עובדיה יוסף והאדמו"ר מגור - לצד עבודת שטח ב"יום פקודה", כפי שרק החרדים יודעים לעשות - עשויים להגדיל את הכוח החרדי בכנסת הבאה. תורמת במיוחד העובדה, שהמאבקים בנושאי דת ומדינה והצורך בתקציבים למוסדות ולבני הישיבות חשובים לכל המפלגות באותה מידה.

אך לא רק בפוליטיקה פנימית עוסקים במגזר החרדי. בין שיצליח נתניהו לגבור על שרון ובין שלא, כאשר יגיע לזירה הארצית הוא צפוי עד מהירה לגלות שהציבור החרדי מפנה לו כתף קרה בקלפי. החרדים זוכרים היטב לשר האוצר לשעבר את הגזירות הכלכליות - במיוחד את ביטול קיצבאות הילדים. כך, באותה מידה בה המתנחלים רוצים לנקום בשרון על פינוי ההתנחלויות, מעוניינים החרדים להחזיר לנתניהו "מנה אחת אפיים".

הנקמה בנתניהו עשויה לבוא בדרך של זליגת קולות של מצביעי ליכוד מסורתיים, או מהשכבות החלשות, לעבר מפלגות אחרות.