את הנעשה במצרים - אין להשיב

יום בחירות בקהיר והעיר לבשה חג. למביט מהצד, שמורגל במערכות הבחירות המיוזעות והדביקות בישראל, ההתרגשות המצרית מרעננת, גם אם התוצאות ידועות כמעט בוודאות מראש.

התחנה הראשונה בסיור הקלפיות מתחילה בשכונת הליופוליס, הלוא היא קהיר החדשה, אחת השכונות היוקרתיות של העיר, טובלת בירק ומעוטרת בוילות מרהיבות. כאן, סמוך לביתו, פתח הנשיא חוסני מובארק את יומו כשבא להצביע בבית הספר הניסויי לבנות שבשכונה, ארמון המשמש את 250 התלמידות הלומדות בו.

(צילום וידאו: רויטרס) 

בשעת בוקר מוקדמת חסמו כוחות הביטחון את כל הכבישים המובילים לבית הספר וחומות בית הספר כוסו ביריעת בד ענקית. ואז הגיע הנשיא ונכנס בצעד בוטח לחדרה של המנהלת למלא את חובתו הדמוקרטית. כעבור כמה דקות עזב את המקום ומיד אחריו התקפלו כוחות הביטחון כדי לאפשר לשאר המצביעים להתקרב.

עוד בנושא:

• לראשונה מאז 52' - בחירות חופשיות במצרים
• רה"מ המצרי: "נוכיח לעולם שאנחנו דמוקרטיה"
• האופוזיציה במצרים: שליש מהבוחרים - מתים
• קהיר: "תומכים במובארק מהלב ומהראש"
  

אבל דווקא בשכונה היוקרתית הזו התנועה בקלפי הייתה דלילה למדי. רק המיניבוסים עטופי כרזות התעמולה שהובילו את המצביעים, הפריעו את מנוחת עשרות השוטרים המנומנמים שהוצבו במקום.

על הכרזות התנוססה דמותו של הנשיא. גם בפתח בית הספר, למרות האיסור על תעמולה באזור זה, עמד צעיר עם כרזה דומה על חזהו ומגאפון בידו. הוא קרא לעוברים ושבים להצביע "מובארק". פעילים שעמדו בסמוך השתייכו גם הם למפלגתו של הנשיא, וחילקו גלויות תעמולה מטעמו לבוחרים.

סאייד אמין עמד מחוץ לקלפי והשיב בנחישות לשאלה מדוע רק אנשי מובארק נוכחים במקום. "אז למי תהיה נוכחות? זה האיש ואין מלבדו. כל אלה שמדברים על אבטלה, הם שקרנים. מי שרוצה לעבוד – יעבוד, ואם כולם יעבדו אז יתלוננו פחות על בעיות של דיור ושיכון. 

"הממשלה של מובארק משקיעה מיליארדים בבניית תשתיות לנוחות האזרח, ואם יש שחיתות, היא לא באחריותו של הנשיא. אני אב לארבעה ילדים ובקושי מגדל אותם. איך רוצים שהנשיא יעקוב באופן אישי אחרי המושחתים בתוך אוכלוסיה של 73 מיליון אנשים?".

עוזבים את הליופוליס ונוסעים לשכונת סאיידה זיינב, שכונה עממית בקהיר. בדרך עוברים דרך שכונת אל חוסיין וליד מסגד אל אזהאר שבחאן אל חלילי. החאן הוא המרכז המסחרי העממי והפופולרי ביותר בקהיר. למעט השלטים, לא רואים יותר מדי עדויות לבחירות המתקיימות היום, ורוב רובם של השלטים - גם כאן - נושאים את תמונתו של מובארק. 

בלב שכונת סאיידה זיינב ניצב בית הספר התיכון חידוויה. באחת הקלפיות כאן מצביע פתחי סרור, יושב ראש מועצת העם – הפרלמנט המצרי. מובארק עדיין שולט ברחוב - בשלטים כלומר - אבל מתחילים לראות ולשמוע גם קולות ומראות אחרים.

ליד בית הספר עומד רג'אב חמידה, סגנו של יושב ראש מפלגת האופוזיציה "אל ר'ד" (המחר). סביבו מתקהלים עשרות תושבים ואנשי תקשורת. הוא ניצב בתווך, מזוקן ומעונב, ומרביץ בהם את תורתו. הוא מבטיח שכאשר מפלגתו תצבור יותר שנות פעילות ותתקרב לשלטון, תביא "מחר חדש" לאנשים.

"הנשיא מובארק זרק אל פח ההיסטוריה את העידן של משאלי העם, וכעת צריך להעמיק עוד יותר את הדמוקרטיה... אנחנו במפלגת 'אל ר'ד', אנחנו הכוח העולה במצרים. רק אנחנו הצלחנו להביא 70 אלף איש לכנס אחד והמספר הזה חזר על עצמו ביותר מכנס אחד. גם תנועת האחים המוסלמים, שכולם מכירים את כוחם, לא הצליחו מעולם להביא יותר מ-5,000 אנשים לכנסים שלהם".

"כל העוצמה הזו שלנו, ולא צריך לשכוח שאנחנו מפלגה שפועלת רק מספר חודשים, וכשהילד הזה יגדל הוא יהיה חזק מאוד וייטיב עם מצרים".

התושבים הפשוטים של סאיידה זיינב נהנים מאוד מההתעניינות התקשורתית ושמחים לשתף פעולה עם העיתונאים שבסביבה. כמעט כולם ענו שהם הצביעו לנשיא מובארק. "לא מעניין אותי מי יבוא אחריו. אחיו, אביו או דודו. רק שיעשה חצי ממה שמובארק עשה", אמר חאג' מוראד.

ממשיכים בסיבוב לכיכר תחריר. רק כאן מרגישים באמת את הבחירות. הכיכר הומה אדם, כרזות, שלטים, מכוניות צופרות ושוטרים - משהו בין פסטיבל להמולה. אנשי תנועת כפאייה (מספיק) מפגינים נגד מובארק, בבוטות חסרת תקדים. על אחד השלטים נכתב: "הלאה עם עלי בבא ו-40 אלף הגנבים שלו". לא צריך לחשוב יותר מדי למי הם מתכוונים, אבל במצרים החדשה, כבר לא "אסור" לומר זאת. 

פעם, לא לפני הרבה זמן, איש לא היה מעיז לכתוב מילים שכאלה. באותן שנים, אם אמרת את המילה "מובארק" כדאי מאוד שהמשך המשפט כלל דברי הלל ושבח לראיס. יש שאומרים שפעם מספיק היה בחלום ביקורתי על הנשיא כדי להכניס אנשים לכלא.

עכשיו אפשר להגיד הכל - כמעט. יש כאלה שאומרים שזהו שינוי אמיתי. יש כאלה שאומרים שאם הבחירות היו צמודות יותר, כרזות שכאלה לא היו מורמות. על דבר אחד כולם מסכימים. מרגע שהכרזה הזו הורמה אל על לעיני כל - כבר לא ניתן יהיה להוריד אותה. ביום שישי יתפרסמו תוצאות הבחירות. גם אם יהיה מה שהיה - מצרים כבר לא תהיה כתמול שלשום.