הרבנים הראשיים סיפרו לאפיפיור על גוש קטיף

פסגה בין-דתית ראשונה מסוגה ברומא: הרבנים הראשיים לישראל, שלמה עמאר ויונה מצגר, נפגשו היום (יום ה') עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בבית הקיט שלו בפאתי הבירה האיטלקית, לציון 40 שנה להצהרה ההיסטורית של הכס הקדוש, לפיה היהודים לא אחראים עוד לצליבת ישו.

"הנושא המרכזי שעמד במוקד השיחה היה שריפת בתי הכנסיות בגוש קטיף", אמר הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר ל-ynet בסיומה של הפגישה. "הסברנו לאפיפיור על הסכנות הטמונות במחזות הללו. הזכרנו את הטרואמה של ליל הבדולח והתרענו כי לאחר שריפת בתי כנסיות השלב הבא היה שריפת יהודים". 

השילוש הקדוש. (מימין לשמאל: מצגר, בנדיקטוס ועמאר). צילום: איי.אף.פי

"הנושא השני בשיחה היה מלחמתנו באנטישמיות הגואה בעיקר באירופה. באוקטובר הקרוב הכנסיה מציינת 40 שנה לשינוי שערכו לפיו היהודים אינם אחראים למותו של ישו. אנו ביקשנו כי באותו היום תוכרז מלחמה נגד האנטישמיות וכי בכל הכנסיות יאזינו מליוני המאמינים שלהם לדרשות מרכזיות שידברו נגד האנטישמיות", הוסיף הרב.

"האפיפיור הסכים כי יש סכנה בשריפת בתי הכנסת וכי הוא לוקח את הדבר לתשומת ליבו. הוא אמר כי יקרא בכל דרך אפשרית לגינוי שריפת מקומות קדושים. חשנו אהדה גדולה וחום רב. ישבנו שם כמעט שעה והתקבלנו באווירה משפחתית ממש, בניגוד לכללי הפרוטוקול הנוקשים הנוהגים שם בדרך כלל. לסיום אמר האפיפיור כי יש לעשות הכל על מנת למגר את הטרור והצהיר כי הותיקן יפעל לשם כך".

השינוי אליו התייחס מצגר היה ההצהרה שפירסם הוותיקן בשנת 1965 תחת השם "נוסטרה אטאטה" (בזמננו שלנו), שהסירה את אחריות היהודים (של הזמן הזה) לצליבת ישו, וגינתה גילויי אנטישמיות הנובעים מהאשמת היהודים במעשה.

אתר האינטרנט של העיתון "קוריירה דלה סרה" דיווח כי הרבנים הזמינו את האפיפיור לבקר בירושלים אולם לא נקבע תאריך לביקור.

"שכח" את ישראל

מקורות בקהילה היהודית באיטליה אמרו לפני הפגישה כי בין היתר, מטרתה הייתה ליישר באופן סופי את ההדורים בתקרית הדיפלומטית שנתגלעה בין ישראל לוותיקן.

המתיחות בין ישראל לוותיקן התעוררה בחודש יולי, בעקבות דרשה של האפיפיור בו גינה את הפיגועים בטורקיה, במצרים, בלונדון ובעיראק. אלא שבגינוי לא התייחס האפיפיור לפיגוע שאירע בנתניה ימים ספורים לפני כן. משרד החוץ מיהר למתוח ביקורת חריפה על ההשמטה וכינה אותה "מכוונת". במסר שהועבר לשגריר הוותיקן בישראל נאמר כי ההשמטה אינה אלה "הענקת לגיטימיות לביצוע פעולות טרור נגד יהודים".

הוותיקן לא נשאר חייב ומיהר לשגר תגובה נזעמת לביקורת הישראלית. דובר הוותיקן אמר שאיש לא יכתיב לכס הקדוש מה לומר בדרשות וציין גם שהיחס שמפגינה ישראל כלפי הפלסטינים "אינו עומד תמיד בסייגי זכויות האדם".

במישור הדיפלומטי בא המשבר על פתרונו בשלהי אוגוסט, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון שלח לאפיפיור מכתב באמצעות השגריר בן-חור בו כינה אותו "ידיד אמת של ישראל, שמפגין מחוייבות אמיתית לעידוד הסובלנות, ההבנה והפיוס". כאמור, הפגישה היום נועדה, לדברי המקורות באיטליה, להביא את הנושא לפתרון גם במישור הבין-דתי.

הפגישה נערכת על רקע ביקורו המתוקשר וההיסטורי של האפיפיור בבית כנסת בקלן בחודש שעבר. בנדיקטוס ה-16 היה לאפיפיור השני בהיסטוריה שביקר בבית תפילה יהודי, והראשון לעשות זאת על אדמת גרמניה. יתרה מזאת, את הביקור ההיסטורי ערך בנדיקטוס דווקא במסע הראשון שלו אל מחוץ לאיטליה מאז נבחר לכהונה, והסמליות הזו לא נעלמה מעיני גורמים בעולם היהודי ובישראל.

האפיפיור נכנס אל המקום כשהקהל הרב במקום שר "עושה שלום במרומיו". הוא עמד יחד עם הנוכחים דקה דומייה לזכר ששת מיליוני קורבנות השואה ולאחר מכן, כאשר התיישב במקומו, נשמעה תקיעת שופר בחלל בית הכנסת. "בשנה זו אני צריכים לזכור את יום 60 השנה לניצחון על הנאצים ואת השואה, בה מיליוני יהודים, ילדים גברים ונשים נהרגו. לכל אלו שחוו את האירועים הנוראיים אני רוצה לומר: אנחנו חייבים לראות את דרך האלוהים ואת דרך החברות", אמר בנדיקטוס.

"אלוהים נותן לכולנו דרך, אלוהים מכבד את כל בני האדם - לא משנה מאיזה צבע או גזע. אנחנו חייבים להיזהר משנאת זרים ומהאנטישמיות ההולכת וגוברת... למבוגרים יש את האחריות לכך שהצעירים - הן נוצרים ויהודים - לא יראו יותר דברים נוראים ושבעזרת אלוהים נוכל ליצור עתיד של שלום, בו לכולנו יהיו את אותן זכויות".