ירידה בשיעור היהודים, עלייה בשיעור המוסלמים

בסוף שנת 2004 מנתה אוכלוסיית מדינת ישראל 6,869,500 איש, מתוכם 5,237,600 יהודים - 76.2% מכלל האוכלוסייה, 1,340,200 ערבים (19.5%), ועוד כ- 291,700 המוגדרים "אחרים" - אוכלוסייה הכוללת את מי שאינם מסווגים לפי דת ואת הנוצרים הלא ערבים - 4.2%.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (ד') עולה שחלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בישראל. בשנת 2004 מנו היהודים כ- 76.2% מכלל האוכלוסייה לעומת 77.8% ב-2000. שיעור המוסלמים באוכלוסייה עלה ל-16.1% - כ-1,107,400 נפש - לעומת 15.2% בשנת 2000. כמו כן נמנו 144,300 נוצרים ו-113,000 דרוזים. האוכלוסייה ללא סיווג דת מנתה 264,600 נפש. אוכלוסיית הזרים השוהים בישראל נאמדה בכ-189 אלף נפש בסוף 2003 (חלקם שהו בישראל פחות משנה).  

קצב גידול האוכלוסייה ב-2004 - 1.8% - לא השתנה מ-2003. 89% מסך כל גידול האוכלוסייה מקורו בריבוי טבעי. מאזן ההגירה היווה כ-11% בלבד לעומת 56% בראשית שנות התשעים. בדומה לשלוש השנים הקודמות, אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית בשנת 2004 היה 1.4%. בקרב המוסלמים שיעור הגידול היה 3.3% (בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור), בקרב הדרוזים 2.0% ובקרב הנוצרים 1.4%.

בשני מחוזות נרשם גידול מעל הממוצע הארצי: במחוז ירושלים - 2.4% - ובמחוז המרכז - המחוז בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר -  2.3%. בהשוואה לשנה קודמת, נרשמה עלייה קטנה בקצב הגידול במחוז תל אביב שעמד על 1.1%. לעומת זאת, האטה בקצב הגידול נרשמה במחוז הצפון, במחוז חיפה, במחוז הדרום ובאזורי יהודה שומרון וחבל עזה.

צפוף פה, צפוף

מתנוני השנתון הסטטיסטי עולה עוד כי צפיפות האוכלוסייה בישראל ממשיכה לעלות והיא גבוהה יחסית למדינות אחרות. בשנת 2004 נרשמה במדינת ישראל צפיפות אוכלוסייה של כ-300 נפשות לקילומטר מרובע. האזור המאוכלס ביותר, אזור מרכז הארץ (מחוז המרכז ומחוז תל אביב) הוא בעל צפיפות ממוצעת גבוהה ביותר של כ- 1,900 נפש לקמ"ר. זאת, בהשוואה לצפיפות של כ- 70 נפש לקמ"ר במחוז הדרום. יצוין, כי נתון הצפיפות אינו כולל את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. לשם השוואה, במדינות בעלות שטח דומה לזה של ישראל, כמו בלגיה, הצפיפות היא 338 נפש לקמ"ר (ב-2003), בסלובניה 98 נפש לקמ"ר, ובשוויץ 62 נפש לקמ"ר.

איפה יותר צפוף? מבין ארבע הערים הגדולות במדינה, תל אביב-יפו היא בעלת הצפיפות הגבוהה ביותר (כ-7,170 נפשות לקמ"ר), אחריה ירושלים (שהיא בעלת השטח הגדול מביניהן, עם כ- 5,642 נפשות לקמ"ר), חיפה (4,211) וראשון לציון (בעלת שטח דומה לזה של תל אביב-יפו, עם כ- 3,700 נפש לקמ"ר). צפוף גם בבני ברק (כ- 19,500 נפשות לקמ"ר), בת ים (כ- 15,900), גבעתיים (כ- 14,980) וקריית מוצקין (כ- 10,400). צפיפות נמוכה יחסית אפשר למצוא בירוחם (כ-227), ועומר (כ-300).

האוכלוסייה בישראל היא עירונית ברובה, כמו רוב המדינות המערביות. יותר מ-91% מתגוררים ביישובים עירוניים המונים 2,000 תושבים ומעלה. בסוף שנת 2004 מנתה האוכלוסייה המתגוררת ביישובים העירוניים 6.3 מיליון נפש. רבע מהאוכלוסייה העירונית במדינה מתגוררת באחת מארבע הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה וראשון לציון). האוכלוסייה הכפרית מנתה כ- 589 אלף נפש.

אשדוד בדרך לחמישייה הפותחת

בתל-אביב-יפו נמשכה מגמת העלייה בקצב הגידול והעיר מנתה בסוף 2004 כ-371,400 נפש, לאחר שנוספו בה 8,100 תושבים. עיקר הגידול נובע מהגירה של תושבים לעיר: כ-24,870 נכנסים (66% מתוכם בגילאים צעירים בני 20-34) לעומת כ-20,490 יוצאים. היישובים מהם הגיעו הכי הרבה מהגרים (למעלה מאלף נפש כל אחד) לתל-אביב-יפו הם רמת-גן, ירושלים, חולון, בת-ים, ראשון לציון וחיפה. סך הגידול שמקורו ממאזן הגירה פנימית חיובי היה כ- 4,400 נפש (עוד כ- 3,000 נפש נוספו כתוצאה מריבוי טבעי). קצב גידול האוכלוסייה השנתי עמד על 2.2%, בהשוואה ל- 0.8% בשנת 2003.

אוכלוסיית אשדוד מנתה בסוף שנת 2004 כ-196,900. עיקר הגידול הוא מריבוי טבעי (כ-2,800 נפש), וממאזן הגירה פנימית חיובי (כ-1,500 נפש). קצב הגידול ב-2004 היה גבוה יחסית לממוצע הארצי - 2.5%. אם תימשך המגמה, תחצה אשדוד ב-2005 את קו 200,000 תושבים ותצטרף לליגת הערים הגדולות במדינה (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה וראשון לציון).

הדרום ננטש, תל-אביב מתחזקת

מבין ששת המחוזות בישראל, מאזן ההגירה הפנימית (מספר כניסות של תושבים אל יישובי המחוז פחות מספר היוצאים מהם), היה חיובי במחוז המרכז בלבד בשנים 2004 ו-2003 וכך גם באזורי יהודה שומרון ועזה (הנתונים נאספו לפני ההתנתקות). בכל יתר המחוזות נרשם מאזן הגירה שלילי. כיווני ההגירה הפנימית נשארו כפי שהם בעשור האחרון.

באזורי יהודה שומרון ועזה גם כן נרשם מאזן הגירה חיובי. בשנת 2004 נרשמו כ-15,800 כניסות של אנשים לאזור, 38% מהם ממחוז ירושלים,  16% ממחוז המרכז, 13% ממחוז תל-אביב (כמעט כולם מהעיר בני-ברק שבמחוז), וכל יתר התנועות הן של תושבי האזור עצמו שעברו מיישוב אחד לאחר.

בירושלים, בדומה לשנים קודמות, מאזן ההגירה השלילי הוא הגבוה ביותר (6,700-). אחריה חיפה (2,200-), באר שבע ובת-ים (2,000-). לעומת זאת, מאזני הגירה חיוביים נמצאו רק בתל אביב-יפו (4,400), באשדוד (1,500) ובנתניה (500).

במחוז הדרום נרשם מאזן הגירה שלילי גבוה של כ-4,300- תושבים, בעיקר בנפת באר שבע, כשהיישובים ירוחם, דימונה, ערד ובאר שבע הם המוקדים העיקריים להיווצרות מאזן זה, עם עלייה במספר היוצאים לעומת מספר הנכנסים ליישובים אלה.

האוכלוסייה המוסלמית - ה"צעירה" ביותר

האוכלוסייה הישראלית נחשבת אוכלוסייה "צעירה" יחסית: בישראל, אחוז הילדים בני 0-14 הוא 28.4%, לעומת 17% בממוצע במדינות מערביות אחרות. 10% מהאוכלוסייה בישראל הינם בני 65 ומעלה. בקרב היהודים ישנה עלייה באחוז בני 25-34 מ-13.2% בשנת 1995, ל-14.8% בשנת 2004.

מהשוואה בין הדתות השונות, עולה כי האוכלוסייה היהודית היא האוכלוסייה ה"מבוגרת" ביותר, והאוכלוסייה המוסלמית היא ה"צעירה" ביותר; 11.6% בקרב היהודים הם בני 65 ומעלה, לעומת 2.7% בלבד בקרב המוסלמים. שיעור הילדים בני 0-14 בקרב המוסלמים הוא 43%, לעומת 25.6% בקרב היהודים. הגיל החציוני אצל היהודים הוא 30.4 שנים, לעומת 18.6 שנים אצל המוסלמים.

יותר נשים מגברים, יותר מרוקאים מפולנים

בישראל ישנם 976 גברים על כל 1,000 נשים. בקבוצת הגיל 75 ומעלה - על כל 1,000 נשים ישנם 668 גברים בלבד.  

בשנת 2004 מספרם של ילידי ישראל המשיך לעלות והגיע לכ-3.6 מיליון נפש. 32% מכלל אוכלוסיית היהודים והאחרים מוצאם ישראל.

קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של ילידי אירופה-אמריקה וצאצאיהם, המהווים בסוף שנת 2004 40% מאוכלוסיית היהודים ואחרים. ילידי אפריקה וצאצאיהם מהווים כ-16% מסך אוכלוסיית היהודים והאחרים, מתוכם כ-12% הם ממוצא אתיופי. קבוצת המוצא הקטנה ביותר היא של יוצאי אסיה - כ-13% מכלל אוכלוסיית היהודים והאחרים.  

ארץ המוצא הגדולה ביותר ממשיכה להיות ברית המועצות לשעבר: אוכלוסייה זו מונה מיליון ו-173 אלף נפש. יוצאי מרוקו מונים כ-494 אלף נפש, כ-241 אלף מוצאם מעיראק, כ-232 אלף מרומניה, וכ-215 אלף מפולין.

איפה גרים העולים החדשים?

בסוף 2004 התגוררו באשדוד כ-69,600 עולים חדשים (שיעור של 353 עולים על כל 1,000 תושבים ותיקים יחסית בעיר). בחיפה כ-66,300 (שיעור של 247), בירושלים כ-58,900 (שיעור של 83), בבאר שבע כ-56,200 (שיעור של 304). בנתניה התגוררו כ-46,400 עולים חדשים (שיעור של 274), בתל אביב-יפו כ-45,500 (שיעור של 122), בבת ים כ-42,800 (שיעור של 328), ובראשון לציון התגוררו כ-40,200 עולים חדשים בשנת 2004 (שיעור של 185). 

ארבעה יישובים עברו בשנת 2004 את מניין התושבים המגדיר את צורת היישוב כעירונית (2,000 נפש); באזורי יהודה ושומרון: גבע בנימין, הר אדר וכפר אדומים ובמחוז הצפון גבעת אבני.

מי אמר שאין רווקים?

בשנת 2003 אחוז הרווקים היה גבוה מאחוז הרווקות בכל קבוצות האוכלוסייה. בדומה לשנתיים הקודמות, יותר משליש (34.5%) מהגברים היהודים מעל גיל 15 הם רווקים, לעומת כ-27% מהנשים. באוכלוסייה הערבית כ-39% מהגברים מעל גיל 15 הם רווקים, לעומת 31% נשים רווקות.

נמשכת מגמת העלייה באחוז הרווקים והרווקות בקרב היהודים בכל קבוצות הגיל, ובמיוחד בגילים הצעירים. בשנת 2000 בקבוצת הגיל 20-29 כ-72.5% מהגברים היו רווקים ו-54% מהנשים היו רווקות. בשנת 2003 אחוז הרווקים עלה ל-77% בקרב הגברים ול-60% בקרב הנשים. הסיבה העיקרית לעלייה באחוז הרווקים היא דחיית גיל הנישואין.

בשנת 2004 נולדו בישראל 145,207 תינוקות, 69% מהם לנשים יהודיות, 25% למוסלמיות, 3% לנשים שדתם לא סווגה במשרד הפנים, 2% לדרוזיות ו-1% לנוצריות ערביות. מספר התינוקות שנולדו בשנה זו גדול במעט בהשוואה לשנת 2003, בה נולדו 144,936 תינוקות. מספר הלידות לנשים יהודיות עלה בכ-1% מ-2003, ואילו מספר הלידות של נשים בקבוצות הדת האחרות קטן.

בשנת 2004 חלה ירידה של 2% בשיעור הפריון הכולל בישראל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה), מ-2.95 ב-2003 ל-2.90 ב-2004. שיעור זה ממשיך לשמור על רמתו מאז שנות התשעים סביב 2.9 ילדים לאשה.

בקרב האוכלוסייה המוסלמית מסתמנת משנת 2000 מגמת ירידה בשיעורי הפריון. לאחר 15 שנה של יציבות, ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.6-4.7 ילדים לאשה, ל-4.4 בשנת 2004. שיעורי הפריון של האוכלוסייה היהודית שומרים על רמתם כבר למעלה מעשור סביב 2.6-2.7 ילדים בממוצע לאשה.

בעשור האחרון נרשמה בישראל מגמת עלייה של 30% באחוז הלידות המרובות (לידה של יותר מעובר אחד) - מהשיעורים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 2002 כ-4.6% מהתינוקות שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות.

ירידה בעלייה

בשנת 2004 הגיעו לישראל 21,000 עולים. נתון זה מהווה ירידה של 10% לעומת שנת 2003. 48% מהעולים הגיעו מברית המועצות לשעבר, 3,700 מאתיופיה. במספר העולים מצרפת חל גידול של 12% (2,000 עולים בשנת 2004, ו-1,790 בשנת 2003). מארה"ב הגיעו לישראל 1,890 עולים - עלייה של 12% לעומת שנת 2003. ירידה חדה (67%) במספר העולים מארגנטינה - 460 עולים בשנת 2004, לעומת 1,400 בשנת 2003.

בשנת 2002 יצאו לחו"ל 27,300 תושבים שלא חזרו עד סוף שנת 2003. שיעור התושבים ששהו בחו"ל מעל שנה גבוה במיוחד בקרב גברים בני 20-24. בשנת 2003 נרשמו 31,100 כניסות של זרים בעלי אשרת עבודה - בדומה לשנת 2002. מספר היוצאים מבין הזרים בעלי אשרת עבודה עמד ב-2003 על 48,400.

גידול במספר משקי הבית

בשנת 2004 נמנו בישראל 1.926 מיליון משקי בית פרטיים. מתוכם 1.561 מיליון (81%) הם משקי בית "משפחתיים" (בהם מתגוררת לפחות משפחה גרעינית אחת), ועוד כ-366 אלף משקי בית (19%) הם משקי בית "לא משפחתיים" - ברובם משקי בית של אנשים הגרים לבד. אחוז משקי הבית שבהם גר אדם אחד בלבד בישראל, נמוך יחסית לארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה, וגבוה מזה שבספרד ובפורטוגל.

6.7% מהמשפחות היהודיות - חד הוריות

ב-2004 חיו בישראל 1.605 מיליון משפחות שהתגוררו ב-1.561 מיליון משקי בית משפחתיים. 812.5 אלף זוגות עם ילדים עד גיל 17, וכ-103 אלף משפחות חד הוריות לילדים עד גיל 17. מרבית המשפחות גרו במשקי בית שבהם משפחה אחת בלבד.

ב-2004 מספר המשפחות החד הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17 היה 103.1 אלף. משפחות אלו מהוות 11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17 בישראל.

15 עובדות ש(אולי) לא ידעתם

• הפסקנו עם המתוקים? בשנת 2004 עמדו לרשות הציבור 3,642 קלוריות ליום, לעומת 3,714 בשנה הקודמת. אספקת הסוכר, הממתקים והדבש ירדה מ-375 קלוריות ב-2003 ל-214 ב-2004. שמנים ושומנים ירדו מ-751 ל-716 קלוריות ליום.
  

• בשנת 2003 תוחלת החיים בישראל המשיכה לעלות בכל קבוצות האוכלוסייה (77.6 שנים לגברים ו-81.8 לנשים). הפער בתוחלת החיים בין יהודים ואחרים לבין ערבים גדל.
  

• שיעורי תמותת תינוקות המשיכו לרדת בשנת 2004 בכל קבוצות האוכלוסייה (4.9 ל1.000לידות חי לעומת 5.1 בשנת 2003). גם כאן הפער בין יהודים ואחרים לבין ערבים גדל. שיעור התמותה אצל ערבים יותר מכפול לעומת השיעור אצל יהודים ואחרים.
  

• השטח הבנוי במדינת ישראל מהווה 5.3% משטח המדינה. 2.7% מהשטח משמש למגורים, 1.4% לתעשייה ותשתיות, 0.7% למבנים חקלאיים, 11.5% הם יער וחורש ו-64.5% למטרות אחרות, כגון: חקלאות, חינוך והשכלה, מסחר, בריאות ורווחה, שירותים ציבוריים, תרבות ופנאי ועוד.
  

• התייצבות בפליטת גזי חממה (גזים הנפלטים לאטמוספירה וגורמים להתחממות ולשינויי אקלים גלובליים) שמקורם בפעילות אנושית. אם כי ישנה עלייה מתמדת בפליטת הפחמן הדו חמצני.
  

• ירידה באחוז התוצאות החריגות בבדיקות המיקרוביאליות של חופי הרחצה בישראל (1.4% ב-2003 לעומת 2.7% ב-2002).
  

• רבים מהנחלים בארץ מזוהמים. במרביתם עדיין מוזרמים שפכים הגורמים להרס של המערכת האקולוגית ולזיהום העולה בהרבה על תקני היעד.
  

• מאז תחילת המאה ועד 2002 הוכחדו 7% מבעלי החוליות בישראל: 4 מיני עופות, 3 מינים של זוחלים, 5 מיני יונקים, 1 דו-חיים ו-6 מינים של דגי מים מתוקים. 32% מבעלי החוליות בארץ נמצאו בסכנת הכחדה.
  

• לראשונה מזה שנים קטן מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות. ב-2004/5 היו רשומים  5,410 תלמידים בשנה א' לעומת 6,020 ב-2003/4.
  

• נתונים מתוך סקר בוגרי תשס"ב: אחוז הממשיכים ללמוד בשנת 2004 גדול מבין בוגרי האוניברסיטאות בישראל (44.0%) מאשר מבין בוגרי המכללות (23.2%).
  

• 86.9% מבין בוגרי המכללות עבדו במועד הסקר לעומת 81.55% מבוגרי האוניברסיטאות.
  

• עלייה חדה במספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה: בתש"ס למדו 338 תלמידים, בתשס"ד 1,854.
  

• מספר תיקי החקירה שנפתחו במשטרה בשנת 2004 מגיע לכ-400,000 - בדומה לשנים קודמות.
  

• 64% מתלונות הציבור שהופנו למשטרה והביאו לפתיחת תיקי חקירה הן בגין עבירות רכוש (בעיקר גניבות), 15% בנושא סדר ציבורי (בעיקר איומים), ו-7.8% בעניין גופו של אדם.
  

• מספר ההרשעות בשנת 2003 דומה לשנים קודמות - 43,000 בקירוב. כרבע ממספר ההרשעות - תוצאות של עבירות כלפי הסדר הציבורי, כחמישית כלפי גופו של אדם, 17% כלפי הרכוש ו- 15% כלפי המוסר.