תלמידים, מי זוכר את רבין?

חבר'ה, מי זוכר את רבין? על פי "חוק יום הזיכרון ליצחק רבין" משנת 97' מחויבים כל בתי הספר בארץ בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין ובפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה. אולם, מבדיקת ynet עולה כי התלמידים בישראל יודעים מעט מאד על האיש, פועלו, חלקו בהיסטוריה של מדינת ישראל ומתקשים לזכור אפילו פרטי מידע טריוויאלים כמו תאריך הירצחו.

• עשור לרצח - זוכרים? פרויקט מיוחד של ynet
  

במסגרת משאל שערכנו בקרב תלמידי תיכון בכיתות י' עד י"ב, נשאל כל אחד 10 שאלות כלליות בדרגות קושי שונות, על יצחק רבין ז"ל. השאלות שנשאלו:

• מתי נרצח יצחק רבין? כיצד נרצח?
• באילו תפקידים חשובים שימש רבין, שידועים לך?
• בראש איזה מפלגה עמד?
• באיזו מלחמה כיהן רבין כרמטכ"ל?
• עם איזו מדינה חתם רבין על הסכם שלום?
• לאיזה הסכם מפורסם הגיעו יצחק רבין ויאסר ערפאת?
• מה אומר הסכם אוסלו, לפי הידוע לך?
• איזה פרס בינלאומי קיבל רבין בזכות הישגיו לקידום השלום?
• איזה מבצע מפורסם אישר רבין בכהונתו הראשונה כראש ממשלה?
• מה היה השיר האהוב על יצחק רבין?
  

סך הכל ענו על השאלות לבקשת ynet שלושים תלמידים מכל חלקי הארץ ומכל המגזרים (יש לציין כי לא מדובר בבדיקה שמתיימרת להיות מדגמית או בעלת משמעות מחקרית); בין היתר מבאר שבע, רחובות, צפת, תל אביב-יפו, ראשון לציון, רמלה, יבנה, הישוב כחל (בצפון), רמת גן, גבעתיים, חיפה, יהוד וירושלים.

וכעת לתוצאות:

• לשאלה "מתי נרצח רבין?" ענו נכונה רק 10 מתוך 30 התלמידים. כל היתר התבלבלו והשיבו תאריכים אחרים או נקבו בשנים אחרות. עם זאת, כמעט כל התלמידים ידעו לספר כיצד, איפה ועל ידי מי נרצח רבין.
  

• מעטים מהתלמידים ידעו לספר על תפקידים חשובים שבהם כיהן רבין, כמו שר הביטחון, רמטכ"ל, שגריר ישראל בארצות הברית ועוד. אחד התלמידים אף "שכח" כי רבין כיהן כראש ממשלה גם בעת הירצחו. אף תלמיד לא ידע כי רבין כיהן כראש ממשלה פעמיים.
  

• הנשאלים התקשו לקבוע "באיזה מלחמה כיהן רבין כרמטכ"ל?", חצי מהם ידעו או ניחשו נכון כי מדובר במלחמת ששת הימים. עם זאת, כל התלמידים ידעו להגיד כי רבין עמד בראש "העבודה".
  

• 17 תלמידים, יותר ממחצית, לא ידעו כי רבין חתם על הסכם שלום עם ירדן. חלקם סברו שחתם על הסכם שלום עם מצרים וכמה ציינו כי אינם יודעים. 7 תלמידים ידעו כי רבין אישר את "מבצע אנטבה" בכהונתו הראשונה כראש ממשלה.
  

• 24 מבין הנשאלים השיבו כי ה"פרס הבינלאומי" בו זכה רבין בזכות הישגיו לקידום השלום הוא פרס נובל, אם כי כמחצית הודו כי ניחשו זאת. רק 3 תלמידים מתוך ה-30 ידעו להרחיב ולספר כי את הפרס קיבל רבין יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת.
  

• כמחצית מהנשאלים (17) ידעו להגיד כי הסכם אוסלו הוא "הסכם מפורסם שהגיעו אליו יצחק רבין ויאסר ערפאת". כשנשאלו מה אומר הסכם אוסלו, הראה רק תלמיד אחד בקיאות בנושא וכל האחרים ניחשו וגימגמו כי מדובר "בהסכם למתן שטחים לפלסטינים", אולם לא ידעו לפרט.
  

• 9 תלמידים ידעו כי "שיר הרעות" היה השיר האהוב על יצחק רבין. האחרים הציעו במקומו את "שיר לשלום" (שאותו שר רבין מעל הבימה דקות לפני הירצחו) וחלקם לא השיבו כלל.
  

"זה שמכירים את רבין, זה הישג לכשעצמו"

ומה אומרים התלמידים בעקבות התוצאות שהושגו? לדברי יו"ר מועצת התלמידים הארצית, שי ביאליק מרחובות, "במשך השנה לא לומדים על רבין בכלל. מזכירים אותו רק ביום השנה להירצחו וגם אז חפיף, במסגרת שיעור היסטוריה, וזה כמובן ממש לא מספיק. הבעיה היא מעבר ללמידה על רצח רבין, כי בכלל אין כמעט פעילות בנושא מורשת. בני הנוער בקושי יודעים את מילות ההימנון "התקווה", כך שזה שהם בכלל מכירים את רבין זה הישג לכשעצמו, עד כמה שזה עצוב".

שלומי בוסקילה, תלמיד כיתה י"א מבאר שבע, מספר: "רק בשנה-שנתיים הראשונות לאחר הרצח לימדו אותנו קצת עליו. האמת? לפי דעתי אני חושב שלא צריך להקדיש יותר זמן ללמד עליו בכיתה, כי היו מנהיגים יותר גדולים, כמו בגין למשל, שעשה מהפך. מצבו של רבין לא היה טוב לפני הרצח והרבה שנאו אותו. מאז שנרצח, התחילו לרחם עליו והרבה התחרטו, אבל בחייו התייחסו אליו לא טוב. אני לא חושב שצריך להקדיש מעבר ליום בשנה לזכרו".

"טקסי הזיכרון שנערכים כל שנה שטחיים, ובמשך השנה כמעט ולא לומדים על רבין", אומר רן טיבי, תלמיד כיתה י"א מצפת. "אין ספק שרצח רבין הפך בשנים האחרונות יותר לרצח הדמוקרטיה וזו הסיבה בעיני שחשוב ללמד את התלמידים על הרצח. צריך ללמד איך מסיקים מסקנות שלא הוסקו כי הרצח לא זעזע אותנו כפי שחשבו לפני עשר שנים. לדעתי, יש צורך ללמד את התלמידים כבר מכיתה ז' על הרצח, כחלק מדוגמה לחשיבותה של דמוקרטיה".

ואיפה משרד החינוך? לפני כשנה החליטו במשרד החינוך לגבש ועדת היגוי בראשותו של יו"ר המזכירות הפדגוגית, פרופ' יעקב כץ, שמטרתה ליצור תוכנית לימודים זהה ומובנית לציון יום הזיכרון לרבין שתתאים לכל המגזרים השונים בארץ – ביניהם הממלכתי, הממלכתי דתי, הערבי, הדרוזי, הבדואי, חברתי, התיישבותי ומנהל הנוער. במסגרת התוכנית הוציא המשרד מארז לימודים בשם "הכרעות בעת מחלוקת", שחולק בלמעלה מ-5,000 עותקים.

המארז שהוכן, המכיל מערכי שיעור ויחידות לימוד לקראת ציון יום הזיכרון לרבין, מיועד למחנכי הכיתות והמנהלים בבתי הספר ברחבי הארץ ועוסק בהיבטים השונים של הרצח ובסוגיות אחרות הנוגעות לחברה הישראלית. החוברת תחולק גם בשפה הערבית. המארז בנוי משני חלקים: האחד מיועד לבתי הספר היסודיים (א'-ו') ומכיל תכנים המדמים מצבים של מתחים בתוך הכיתה, ברמה האישית וגם הצעות לטקסי זיכרון. החלק השני מיועד לבתי הספר העל יסודיים (ז'-י"ב) ומכיל מערכי שיעור בהם משחקי תפקידים לקבלת החלטות בנושאים השנויים במחלוקת, קטעים ספרותיים, היסטוריים ומהמקורות היהודיים והצעות לטקסים.

משרד החינוך: מפעילים תוכניות מזה עשור

תגובת משרד החינוך לממצאים בכתבה: "יובהר כי המשרד הנחה את בתי הספר באמצעות חוזר מנכ"ל להנציח את מורשתו של רבין במסגרת שיעורי מחנך,

 חברה, מורשת וכד. לרגל עשור להרצחו גיבשו משרד החינוך ומרכז רבין ערכת לימודים, 'על פרשת דרכים – עם מחלוקת לשיח', להנצחת מורשתו של רבין וכן סוגיות שונות העוסקות במהותו של המשטר הדמוקרטי בישראל. הערכה הופצה לכל בתי הספר והיא נלמדת בהם. עוד בערכה - תקליטור שהוכן על ידי מרכז רבין, שמכיל ציוני דרך בחייו, וכן 6 כרזות לצורך פינת הנצחה".

"המשרד מפעיל מזה עשור בכל מערכת החינוך תוכניות רבות שעניינן הטמעת מפעל חייו של יצחק רבין ז"ל, לרבות במסגרת 100 מושגים, שעליהם אף נבחנים תלמידי בתי הספר. המשרד אף מקיים השתלמויות למורים במרכזי פסגה, ומרכז רבין עצמו אף הוא עורך השתלמויות למורים".

מ"מרכז רבין" נמסר בתגובה לכתבה: "הממצאים שהובאו בכתבה מעידים כי אסור להרפות מהמאמצים להנציח את זכרו ומורשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. לשם כך מבצע מרכז רבין פעילות חינוכית במשך כל השנה בכל רחבי הארץ, במערך פעילויות כולל שמטרתו להנחיל לחברה הישראלית את הלקחים מהארץ. זאת נעשה גם בשיתוף משרד החינוך".