מה רבין היה אומר?

מערכת ynet פנתה אלי בהצעה נדיבה למדי לכתוב רשימה שעניינה: מה היה אומר עלינו, כפי שאנו נראים כיום, יצחק רבין, האיש שאורך כהונתו כראש ממשלת ישראל נקבע בידי רוצח.

לכאורה, כל מה שעלי לעשות הוא להכניס בפיו של רבין כל מה שיש בפי לומר ולהתחשבן חשבון נוקב עם מדינה שצועדת אחורה בבטחה ובמהירות, כאילו יש לה עיניים בגבה והתהום מטרתה. נדמה לי שיותר משרבין המת היה רוצה לחזור אל בין החיים, מנסה המדינה הקלוקלת שהוא עמד בראשה לשלוח יד בגופה ובנפשה ולהצטרף אל המתים.

למרות שיש לי הרבה מאוד להגיד, אינני משוכנע שרבין היה אומר את הדברים שיש לי לומר. להיפך, אני חושב שהוא היה שותק כמו המשוריינים לצד הדרך. אם את הרֵעות הוא נשא בלי מילים בוודאי שאת הדיכאון הוא יעדיף להעביר

 בשתיקה. שלא כמו חוני המעגל, הוא לא יוכל אפילו לומר: "או חברותא או מיתותא", משום שעל חברותא אין כבר מה לדבר ומהמיתותא שהטיל עליו "בן הגננת" הוא לא יוכל להתחמק עד קץ הימים.

אפילו אם נזניח לרגע את הבעיה הפעוטה של תחיית המתים, הרי רבין לא יוכל לדבר כי הביוגרפיה שלו מוזערה וצומצמה לכדי מחזמר וולגארי ואם הוא רוצה להוסיף משהו אז הוא צריך לשיר את זה, ורבין כידוע, גם לדעת מתנגדיו, לא היה זמר גדול. ואם נניח שלמען עמנו ולמען ארצנו רבין ינסה לשיר לנו, הרי מיד יקומו אלה שקובעים כאן את החוקים ויגידו לו: "דחילק רבין, אתה צריך להתחיל מהתחלה. אדם לא יכול לחזור סתם כך מעולם האמת מתי שמתחשק לו, לעמוד על הבמה ולשיר".

"מה פירוש מהתחלה?" ישאל האיש שבא מהמקום שבו כן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, "האם אני צריך להתחיל מתפקיד מפקד כיתה בפלמ"ח?" 

"מה פתאום!?" יצחקו נערה ונער ממגש הכסף של ערוץ הילדים, "להתחיל מהתחלה זה ללכת לאודישנים של 'כוכב נולד', לעבור מהשלב האזורי לשלב הארצי, להתקדם צעד אחר צעד ואם תזכה בגמר תוכל לחזור ולשחק ואפילו לרקוד את רבין".

"אז אני מבין שעל שימוש במוח האנליטי שלי אין בכלל מה לדבר..."

"תנסה בתוכנית הטיפולית של אסי דיין, אולי שם אפשר להכניס עוד אנליזה אחת".

ובכלל, אם רבין היה מופיע כך פתאום, היה מנהיג המפלגה המאוחד שמעון ואהוד פרס קורא לו ואומר: "ראה יצחק היקר, אם תישאר פה עמנו נצטרך להחליף שמות של רחובות ושמות של כיכרות ולהסיר את תמונתך שמוצבת מאחורי כל נואם רענן. אתה הרי אדם עם הגיון; הציבור התרגל לממשיכי דרכו של רבין, הציבור לא יוכל להבין שגם רבין היה מת להמשיך את דרכו של רבין. במקום לעשות שלום עכשיו הוא סתם עוזר לעושה שלום במרומיו. בקיצור, איש יקר, שהפך מאדם לעצרת זיכרון, גם אתה מבין שרק כאשר אתה חסר אתה חבר".

מדוע שרבין יפר את שתיקתו אם למורשתו של יגאל עמיר יש יותר ממשיכים מאשר למורשת רבין? מדוע שיאמר מילה אם חלום הפרדת הדת מהמדינה מתגשם והולך; המדינה נפרדה והדת נשארה. מדוע שידבר, אם בשביל לקיים את הפסוק 'דין פרוטה כדין מאה' מעדיפים מנהיגי השחיתות והסיאוב לגנוב מאה ויותר ולשלם בדין כפרוטה? בשביל לדעת שאין אנו מדינת חוק אין צורך להטריח את המתים. בשביל לדעת שאנו מתקהים ומסתאבים ונעשים רַעים משעה לשעה לא צריך להטריד את הנחים מנוחה אחרונה. בשביל להבין שעם המחסומים לא יהיה עוד עם הספר לא צריך לעורר שוכני עפר. בשביל לספר לו שגם מערכת החינוך קרסה והתמוטטה לא כדאי להעלותו באוב.

יש רק משפט אחד שהייתי רוצה לשמוע מרבין: "יש חיים אחרי המוות אבל אין אלוהים". כי אלוהים של אויבינו ואלוהים שלנו חוסמים בגופם את תהליך השלום. ויש להניח שרבין גילה את זה לפני שבמצוות אלוהים הוא נורה ואולי ירו בו רק בשביל שלא יגלה לנו.

ואחרי כל הדברים האלה נשארה תלויה ועומדת השאלה, מה רבין היה אומר עלינו?

אני חושב שהוא היה אומר: "אזרחי ישראל! חכמה הדרך שסללתי מההולכים בה. בלא רצון, ותוך התנגדות נפשית רבה ירדו חלק מהמסיתים מהמרפסת שבכיכר ציון ומצאו את עצמם הולכים בנתיב המוביל לוויתורים ופשרות. אמנם הקול קול אריק והידיים גסות והסיבות עקומות והאטימות חוצה מחנות והשחיתות מאחדת יריבים - ובכל זאת, כל הדרכים הפוליטיות האחרות הולכות ונסתמות. נכון שהכתום פרט על העצבים ועל הפחדים ועל הרגשנות ועל הגזענות, אבל הכחול האנליטי בכל זאת ניצח".