שתף קטע נבחר

על שבעה פשעי דמשק

מלחמה או איום בהפלת המשטר אינם עומדים על הפרק. אבל אסד ממש לא יכול לישון בשקט

בארצות-הברית, בצרפת, בבריטניה וגם בישראל שורטט בחמש השנים האחרונות, בנפרד, הפרופיל הפסיכו-פוליטי של בשאר אסד. בתיק האישי שהוכן בכל המדינות הללו מצטייר אדם חלש, חסר עמוד שדרה פוליטי, נתון להשפעה מכרעת של כריזמה ועוצמה וחסר הבנה בסיסית של היחסים הבינלאומיים וההתפתחויות האזוריות. רופא העיניים שלמד בבריטניה, מתברר, חובב אולי משחקי "סוני", אך מעריץ בעיקר את השייח' נסראללה ומתקשה להבין את המציאות בה הוא חי. העברת "חוק האחריות הסורית" בקונגרס, שתי החלטות של מועצת הביטחון (1559 הדורשת נסיגה מלבנון ו-1595 הקוראת לוועדת חקירה בינלאומית בעקבות ההתנקשות בביירות), החזרת השגרירה האמריקנית, אין ספור אזהרות מידידים - והוא עדיין לא מבין כלום ולא למד דבר.

 

אך למרות תשומת הלב לה זכתה בימים האחרונים, סוריה אינה נמצאת בצמרת סדר העדיפויות של הממשל האמריקני. הנשיא בוש לא יודע מיהו עאסף שאוקת, ולא באמת מתעניין בנסיבות מותו של ראזי כנעאן. גם לאחר פרסום דו"ח מהליס אודות ההתנקשות בביירות, מלחמה נגד סוריה אינה באה בחשבון, ואין לה סיבה או צידוק אמיתי. איום בהפלת משטרו של בשאר אסד, האיש שעלה לוושינגטון על העצבים כבר ביומו השני במשרד, גם כן לא עומד כרגע על הפרק, ולו מפני שרמז בכיוון הזה עלול להביא לאובדן תמיכתן של בריטניה וצרפת. בוש סובל משיעור תמיכה של 40% בבית; הוא נאבק על מינוי שופטת שנויה במחלוקת ועל שיקום התדמית לאחר ההוריקנים; סימני השאלה סביב המשך הנוכחות בעיראק מתרבים; ואפשר שהבית הלבן היה מעורב בהדלפה פלילית של זהות סוכנת סי-אי-איי, כחלק מהצדקה בדיעבד של המלחמה שם.

 

פניה של אמריקה אינם למלחמה נוספת. בוש ינסה - ויצליח - להפוך את הלחץ על אסד לחלק מהדוקטרינה המתגלגלת שלו לשינוי פני המזרח התיכון, ויקווה להפלת המשטר מבפנים. השלב הראשון הוא מדיני: כינוס מועצת הביטחון ואיום בהטלת סנקציות.

 

מה יכול בינתיים השליט הטירון לעשות? עד פרסום הדו"ח המלא של החוקר הגרמני (במחצית דצמבר), שבו מעורבותה של סוריה בחיסול חרירי תזכה, קרוב לוודאי, לביסוס עובדתי וראיות מרשיעות, יש לו לאסד מעט זמן לקבל את התכנית הלא רשמית של וושינגטון ופאריז: סגור את משרדי ארגוני הטרור, נתק את הקשר עם חיזבאללה, צא לחלוטין מלבנון ושתף פעולה עם ועדת החקירה. הבעיה (ואולי הפתרון) היא שאסד לא רוצה וגם לא מסוגל לעמוד בתנאים הללו. מי שאולי ירצה יהיו אחרים בעדה העלאווית, שסילוקו או נפילתו של אסד יכולה גם לחסל את אחיזתם בשלטון. איתותים פנימיים מדמשק יכולים להביא להגברת הלחץ האמריקני, עד כדי ערעור ממשי של המשטר. וזה, מעריכים בוושינגטון, יפגע גם באיראן, שתאבד את בעלת בריתה בעולם הערבי ואת ראש הגשר לחיזבאללה בלבנון.

 

מתחת לפני השטח, יש לשער שהלחץ הבינלאומי על סוריה משמח את הסונים תושבי המדינה. כאן, בניגוד לעיראק, מדובר במדינה בעלת מבנה אתני הומוגני יחסית: 74% סונים, כ-11% עלאווים (עמם נמנית משפחת אסד), 10% נוצרים ו-5% דרוזים. אין סכנה להתפרקות המדינה, כפי שהאמריקנים חששו שיקרה בעיראק. אמנם, טרם גובשה בוושינגטון מדיניות סורית" רשמית וסדורה. אך כדאי מאוד לאסד להניח, שבוש פועל לעתים גם בהיעדרה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים