שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היה וכיף שהיה
    שנתה הראשונה בתפקיד של מנהלת פסטיבל עכו, דניאלה מיכאלי, נרשמה כהצלחה. הצגות תחרות ברמה גבוהה, הפקות אורחות מישראל ומחו"ל שעוררו עניין ועשרות מופעי חוצות שהלבישו את העיר חג

    את השנה הראשונה של דניאלה מיכאלי כמנהלתו האמנותית של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר אפשר להכתיר כהצלחה גורפת. רשימה מגוונת ועשירה של הפקות חוצות, תשע הצגות תחרות ששמרו על רמת הפקה גבוהה ושימת לב לא רק להדגשים טקסטואליים ותיאטרליים, אלא גם לעיצוב ואיזון בין האלמנטים.

     

    דגש מיוחד הושם השנה גם על הפקות אורחות מחו"ל שזכו להתעניינות רבה. אירוח הפקות מחו"ל בפלטפורמה המרכזית לחשיפת תיאטרון אחר - גם כשהיא מכוונת בהוויתה ליצירה ישראלית - חשובה לא פחות מהעשייה המקומית, כיוון שהיא מעשירה את היוצרים ואת הקהל הישראלי בשפות בימתיות שונות מאלה שהוא נחשף אליהן במהלך השנה. על כך יש לברך את הנהלת הפסטיבל ולקוות שבשנים הקרובות אף תגדיל את מספר ההפקות הזרות המשתתפות באירוע, אולי באמצעות שיתופי פעולה עם נספחויות התרבות הזרות.

     

    אין זה סוד שזה מספר שנים מנסה הפסטיבל לחזק את קשריו עם חו"ל, בין היתר באמצעות הבאת נציגי שגריריות זרות בישראל, במטרה לייצא תוצרת מקומית החוצה. פסטיבל בסדר גודל שכזה, שמציג תכנים ברמה בינלאומית באחד מאתריה הייחודים של ישראל, ראוי להפוך לאטרקציה תיירותית.

     

    בהתחשב בעובדה שפסטיבל עכו לתיאטרון אחר מתקיים במקביל לפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בחיפה, שמהווה אבן שואבת לאורחים מחו"ל, אך טבעי היה שלפחות חלק מההפקות הישראליות ילוו בתרגום. נהיר וברור שתרגום סימולטני הוא עסק יקר באופן כללי ובעיקר כשמדובר בפסטיבל שאינו משופע אמצעים. אפשר היה לייצר שותפות בין שני הפסטיבלים שתאפשר לאורחיהם ליהנות משני העולמות ובכך להוזיל עלויות.

     

    לידיעת משרד התיירות: סיור שערכתי בעכו במהלך הפסטיבל עם אורחי פסטיבל הסרטים – אלמנתו של המפיק האגדי סטנלי קובריק ומפיק סרטיו יאן הרלן כמו גם עם ארסינה קנג'יאן השחקנית הארמנית ורעייתו של הבמאי אטום אגויאן – הוליד הצהרה כי בכוונתם לחזור ולבקר בארץ.

     

    קו בינתחומי

     

    הצגות התחרות השנה המשיכו בחלקן את הקו הבינתחומי אשר החל בו המנהל האמנותי הקודם של הפסטיבל, עתי ציטרון. כך למשל ההצגה הזוכה, "שמטרלינג"

    של גיא שרף, שמשוטטת בגבולות שבין קונצרט למיצג תיאטרוני פואטי או המחווה לסמואל בקט, "אלבום", בכיכובו של סלים דאו שמשלבת בין אלמנטים ויזואליים עיצוביים, טקסט של אמיר ניזאר זועבי, צילומי וידאו של חיים יפים ברבלט וצילומי סטילס של אייל לנדסמן וכמובן "פרטים אישיים" של אלית ובר המבוסס על ספרו של ז'וזה סאראמגו, "כל השמות" ומשלב משחק פיזי מרשים ואקספרסיבי של רוני אלפרין, רואי גורמאזנו, זוהר גרינברג ויובלל לירון ובובות אדם שעיצבה לפלא גילי קוזין אולמר.

     

    מיכאלי אמנם הכריזה כי בחירת הרפטואר אינה מושפעת מתוחלת החיים הפוטנציאלית של ההפקות אחרי תום הפסטיבל אך עם זאת, במתכוון או שלא במתכוון, התפלקו לתוכו שלוש הפקות שאיכויות הקאלט שלהן אינן מוטלות בספק וטוב שכך. הכוונה להפקה המוזיקלית בחרוזים של אודליה מורה-מטלון "פרומות" שמביאה רעיון מבריק וביצוע לעילא של מורה-מטלון והשחקנית אליענה שכטר, "הזירה" של דני ווסרמן שעוסקת בתוכניות הריאליטי ו"בלונדינית עד כאב" של רוני קידר וסתו ג'יימס דייויס שסביר להניח שתהפוך לדבר הבא בתיאטרוני הפרינג' במרכז שכבר הביעו עניין.

     

    גם השנה העלה הפסטיבל הפקה בשפה הערבית שמלווה בתרגום לעברית וייאמר לזכותה של ההצגה "האימפוטנטים", שכתב וביים ריאד מסארווה כי לצד השיח הפוליטי שנטחן עד דק מביאה הפקה ביקורתית זו הצצה דיאלוג פנימי שהתקיים בחברה הפלסטינית ועודו מתקיים על כשלון האידיאות שמאבדות משמעות על רקע מציאות משתנה והתנערותן של האומות הערביות מאחריות. ההצגה, שעלתה באולם הפוסטה, היתה למצער אולי היחידה שעשתה שימוש ברמה מסוימת בחלל בו הציגה. כשמדובר באולמות בלתי שגרתיים כמו אלה העומדים לרשות הפסטיבל בתוך העיר העתיקה מדובר בפספוס.

     

    לא ברור מדוע הוחלט לשלב את "ווקמן" של שיר גולדברג, שחר פנקס ומשה פרלשטיין במסגרת הפקות התחרות. גם אם מדובר באירוע מהנה מאין כמוהו בו יוצא כל אחד מהבאים פיזית לסיור בסמטאות העיר העתיקה זהו לא אירוע תיאטרוני.

     

    הצגות החוצות שגדשו את הכניסה למתחם ופוזרו במיקומים שונים בעיר העתיקה זכו השנה להצלחה רבה ולבולטות והפכו את האירוע לעוד יותר צבעוני מהרגיל. גם הפסלים של עפרה צימבליסטה שפוזרו כתערוכת ענק במתחם הפסטיבל הוסיפו נופך חגיגי למקום.

     

    הנהלת הפסטיבל, שהתמודדה בעבר עם מצב בטחוני שהעמיד בספק את קיומו ועם מצב כלכלי שדילל את היקף רוכשי הכרטיסים, נדרשה השנה להתמודד עם ממטרים עזים שהפתיעו במהלך החזרות הגנרליות והציפו את המיצג של חברי קבוצת "זיק" שחגגה יומולדת 20 על חוף הים ואת "הזירה" שהציגה תחת כיפת השמיים. ייאמר לזכות ההנהלה שההתמודדות עם המצב החדש ותנאי מזג האוויר שהשתנו מדי שעה היה יוצא דופן ובעכו, כמו שרק בעכו אפשר, קסם התיאטרון קרם עור וגידים ערב אחרי ערב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים