פותחים עונה ב-NBA: הבית האטלנטי
הניו יורק ניקס התחדשו עם הגעתו של לארי בראון ומאיימים לשוב בגדול אל מרכז הבמה. זה לא יהיה קל אם הסיקסרס והנטס ישמרו הפעם על בריאותם. מבוסטון וטורונטו בכל אופן, לא צפויה סכנה
| ניו יורק ניקס |  | פילדלפיה 76' | | ניו ג'רזי נטס | | בוסטון סלטיקס |
| ||||||
| טורונטו ראפטורס | | | | | | |
שתיים מהסאגות הטובות של הקיץ נחתו ממש ליד במות ברודווי, ב'מדיסון סקוור גארדן'. המאמן האגדי לארי בראון נטש את הפיסטונס לטובת חוזה המיליונים שהעניק לו אייזאה תומאס, והסנטר הצעיר אדי קארי, ששווה אולי פרק ב"שיקאגו הופ" בשל הבעיות בליבו, הגיע בטרייד מהבולס. שני הצעדים המשמעותיים ביותר של הניקס בשנים האחרונות, בניסיון לחזור לפלייאוף.
כישרון ועומק יש לניקס, זה בטוח. השאלה היא כיצד יגרום להם בראון לשמור ולהתחבר, והאם זה יקרה כבר השנה, עם סגל שמלא בסימני שאלה של אופי. אחרי עוד מהפך, המאמן שכבר בנה קבוצות גדולות (סן אנטוניו, אינדיאנה, פילדלפיה, ואפילו לקח את הקליפרס לפלייאוף) מקבל משימת בנייה, אחרונה כנראה בקריירה. הניקס לקחו סיכון עם קארי, אבל אם יהיה בריא יספק התקפת לואו-פוסט מצוינת, מנגד – ההגנה והריבאונד שלו דורשים שיפור.
בראון מתקבל ע"י עוזרו הרב וויליאמס, תומאס והבעלים ג'יימס דולן (רויטרס)
קוונטין ריצ'רדסון, הסווינגמן המצוין, הגיע מפיניקס בתמורה לקורט תומאס, ובראון יקווה שהוא עוד זוכר איך שומרים. ג'רום ג'יימס, הסנטר המאסיבי מסיאטל, זכה גם הוא לחוזה שמן למרות ממוצעים צנומים (4.9 נק', 3 ריב'), וצריך להצדיק את הציפיות. הקו הקדמי עמוס בין היתר גם במאליק רוז האגרסיבי, טרבור אריזה חביב היציעים, אנטוניו דייויס והרוקי צ'אנינג פריי מאריזונה. לארי איים שגם ג'קי באטלר ינגוס בדקות, אם קארי וג'יימס לא ירדו קצת במשקל.
הניקס איבדו, לא בצער גדול, את אלן יוסטון הפורש. בראון ינסה לשקם גם את הכימיה של הקו האחורי, ולעשות מסטפון מארבורי פרויקט בסגנון צ'ונסי בילאפס, שהתבגר והוביל לאליפות של דטרויט. למרות סלידתו מרוקיז בדרך כלל, המאמן דווקא בונה על נייט רובינסון, הרכז הנמוך (1.75 מ') והזריז ממכללת וושינגטון, אבל אמר ש"יגלה את קוד הכספומט שלו" לפני שיחשוף את החמישייה במשחק הפתיחה.
חמישייה: סטפון מארבורי, ג'מאל קרופורד, קוונטין ריצ'רדסון, מאליק רוז, אדי קארי. ספסל: ג'רום ג'יימס, טרבור אריזה, פני הארדוויי, נייט רובינסון, מוריס טיילור, מאט בארנס, אנטוניו דייויס, צ'אנינג פריי, ג'קי באטלר, דייויד לי.
מה יהיה? הצעקות של בראון עוזרות, מארבורי הופך לשחקן קבוצתי והניקס משתחלים לפלייאוף מהמקום השמיני.
הקבוצה של אלן אייברסון עשתה גם היא את השינוי המשמעותי שלה בעמדת המאמן. ג'ים או'בראיין פוטר אחרי שנה, ומוריס צ'יקס, שחקן העבר הגדול של הסיקסרס, לקח את המושכות כמאמן רביעי בשלוש שנים. לפחות לפני העונה, אין מאושר ממלך הסלים.
עד כמה יוכל אייברסון, אחרי עוד עונה קסומה, לסחוב לבדו? כריס וובר, שהגיע באמצע השנה שעברה, מבטיח לעזור יותר. השאלה הגדולה היא עד כמה יכולים השניים להישאר בקו הבריאות, או שהברך של 'סי-ווב' ומה-שלא-תרצו-בגוף-החבול של אייברסון יקרסו.
כריס וובר. צריך לתת משהו מתחת לסלים (איי.פי)
מסביב לצמד – הסנטר סמואל דלמברט זכה לחוזה ענק ויצטרך להראות גם התקפה, לי ניילון הגיע מניו אורלינס ואמור לספק נקודות מהספסל, והסנטר סטיבן האנטר שבא מפיניקס אמור להבטיח איום חסימה גם בדקות שדלמברט נח.
קייל קורבר מפציץ השלשות אמור ללמוד גם לשים את הכדור על הרצפה, ולהוריד קצת לחץ מ'התשובה'. אנדרה איגואדאלה, ספק ההיילייטס של הסיקסרס, עשוי להתפתח לשחקן ורסטילי ולהפוך לאופציה השנייה, לפני וובר. בחדרי חדרים נזרקת גם השוואה לסקוטי פיפן. בעיה יכולה להיות בעומק של הקו האחורי הדליל, שנפגע מפציעתו הקשה של ווילי גרין, שיחמיץ את העונה כולה.
חמישייה: אלן אייברסון, אנדרה איגואדאלה, קייל קורבר, כריס וובר, סמואל דלמברט. ספסל: לי ניילון, סטיבן האנטר, ג'ון סאלמונס, קווין אולי, מייקל בראדלי, דנג גאי (רוקי), ג'יימס תומאס. ג'מאל מאשבורן צפוי לפרוש.
מה יהיה? הקבוצה עם הכי הרבה לב (למרות וובר) תילחם עד לרגע האחרון, אך תחמיץ את הפלייאוף.
הנטס הם עוד קבוצה שהרופא שלה חשוב אולי יותר מהמאמן. פציעות של ריצ'רד ג'פרסון וג'ייסון קיד קילקלו את ההצגה בעונה שעברה, למרות הצטרפותו של וינס קארטר והכניסה לפלייאוף, אבל בניו ג'רזי רוצים יותר מסיבוב ראשון.
סוגייה רפואית עמדה גם במרכז הקיץ – שאריף עבדור ראחים כבר חתם, לפני שנתגלתה בעיה מפתיעה בברכו, הקבוצה נרתעה וסקרמנטו קפצה על המציאה. פספוס ענק? ימים יגידו. בכל מקרה, הקו הקדמי הוא הבעיה של הקבוצה שתספק הכי הרבה האליי-הופים העונה, בהפרש גדול.
וינס קארטר. יספיק בשביל להגיע לפלייאוף? (רויטרס)
קיד (כבר בן 33) יודע שזו אולי ההזדמנות האחרונה שלו להשיג משהו, וירצה להוכיח ל-MVP סטיב נאש מי באמת הפוינט גארד מספר אחת בעולם. קארטר וג'פרסון יקלעו וירחפו, אבל הראש שלהם יכול להיות בעננים גם בהגנה, וזו בעיה.
עוד שאלה היא מה קורה מסביב לשלישייה. ננאד קרשטיץ' הסרבי, מארק ג'קסון שבא מפילדלפיה כתחליף חיוור לעבדור-ראחים וג'ייסון קולינס אמורים לשאת בנטל ההגנה והריבאונד, שיכול להיות גדול עליהם. גם קליפורד רובינסון הוותיק עדיין פה, ויעלה מהספסל של לורנס פראנק.
חמישייה: ג'ייסון קיד, וינס קארטר, ריצ'רד ג'פרסון, מארק ג'קסון, ננאד קרשטיץ'. ספסל: ג'ף מקיניס, ג'ייסון קולינס, סקוט פאדג'ט, ז'אק וון, קליפורד רובינסון, למונד מארי, זוראן פלאניניץ'.
מה יהיה? הנחישות של קיד והכשרון של קארטר ייקחו אותם לאן שציפו – חצי גמר המזרח.
דני איינג', האיש החזק בסלטיקס, אוהב ללכת נגד הזרם. הצעד התמוה של החזרת אנטואן ווקר באמצע העונה נשכח, והפורוורד נשלח למיאמי, לשם הגיע גם גארי פייטון. בתמורה, בוסטון קיבלה בעיקר חופש מהאגו הגדול של ווקר. מה שנשאר זה בעיקר פול פירס וחבורת צעירים (אף שחקן מעל 30), עליה בונה איינג' לעתיד. אולי בשנת 2032 הם יעשו משהו, בינתיים אין סיכוי לשחזור הזכייה בראשות הבית.
שלושה תיכוניסטים מוכשרים בחרה בוסטון בשנים האחרונות בדראפט (קנדריק פרקינס, אל ג'פרסון וג'ראלד גרין), השאלה היא מה דוק ריברס יוציא מהם. פרקינס יגבה את הגבוהים בהגנה, ג'פרסון האתלטי אמור להשתדרג ולהפוך לכוכב. גרין הצעיר מלהיב במשחקי קדם העונה, וינסה בינתיים ללמוד מפירס וריקי דייויס, שיושבים לו על הבלטה וייקחו את רוב הזריקות.
פול פירס. נשאר כמעט לבד בבוסטון (איי.פי)
לקו הקדמי ה'אובר-פייד' (רף לפרנץ ומארק בלאונט) הצטרף עוד חוזה מיותר, של בראין סקאלבריני מהנטס, שיתפקד כ"סותם חורים", לפי ריברס. העמדה הבעייתית ביותר היא הרכז - דן דיקאו, שההשוואות לסטוקטון רק הזיקו לו, ניצל מניו אורלינס וינסה לגבות את דלונטה ווסט הבלתי בשל בעליל. בכל מקרה, פירס עשוי גם להיות מועבר בטרייד, והבנייה בבוסטון תמשך אולי לנצח.
חמישייה: דלונטה ווסט, ריקי דייויס, פול פירס, רף לפרנץ, מארק בלאונט. ספסל: אל ג'פרסון, בראין סקאלברייני, ג'ראלד גרין, דן דיקאו, קנדריק פרקינס, טוני אלן, מרקוס בנקס, אוריין גרין, ריאן גומס.
מה יהיה? ריברס לא יסיים את העונה בבוסטון. גם פירס יועזב. אולי בחירת לוטרי גבוהה תביא עוד תיכוניסט ואת הורדת ממוצע הגיל של הסלטיקס למעמד קטין.
יכול מאוד להיות שבישראל יש יותר אנשים שמכירים את שחקני הראפטורס מאשר בקנדה. אחרי הניצחון של מכבי תל אביב בטורונטו, אפשר להבין למה הצופים הלא יהודים מדירים בימים כתיקונם את רגליהם מה'אייר קנדה סנטר', ביתו של וינס קארטר עד לפני קצת יותר מחצי שנה.
החומר שנותר לאחר עזיבתו יספיק למאבק עיקש על תואר הקבוצה הגרועה בליגה. השממה מסביב תבליט עוד יותר את כריס בוש, פאוור פורוורד (ישחק השנה גם כסנטר) שצפוי להפוך השנה לאול-סטאר, ולשחקן חופשי מוגבל בסיומה.
המאמן, סאם מיצ'ל, הוא אחד הגרועים בליגה בתחום יחסי האנוש, ולאחר שסילק את רייפר אלסטון הביא במקומו את מייק ג'יימס הממושמע מיוסטון. חוסה מנואל קלדרון, המוכר לחובבי הכדורסל בארץ מטאו ויטוריה, יגבה אותו.
ג'יילן רוז וחוזהו הענק לא זזו – מעבר לכמה ערבי קליעה יפים זה לא יתן הרבה לראפטורס. מוריס פיטרסון ינסה להזכיר התעופפויות אה-לה קארטר, ויזכה לבמה נרחבת. צ'ארלי וילאנואבה, הרוקי מקונטיקט, ינסה להצדיק את בחירתו הגבוהה והמפתיעה (מקום שביעי), כשיחליף את בוש. מאט בונר הג'ינג'י ינסה להלהיב את הקהל עם אנרגיה מהספסל.
בפינת הקוריוז: נכון לקדם העונה, לראפטורס יש לא פחות מארבעה וויליאמסים בסגל (אארון, אריק, אלווין וקורי). במצב שלהם, אפילו ארל יעזור.
חמישייה: מייק ג'יימס, ג'יילן רוז, מוריס פיטרסון, כריס בוש, רפאל אראוז'ו. ספסל: צ'רלי וילנואבה, אארון וויליאמס, חוסה קלדרון, ג'ואי גראהם, מאט בונר, אריק וויליאמס, לורן וודס, אלווין וויליאמס.
מה יהיה? יכול להיות שניסוי הכדורסל בקנדה עומד בפני סיום מאכזב? חוסר הציפיות מהראפטורס דווקא יעזור להם, אבל רק להתחמק מעט מתחתית ה-NBA.
לפנייה לכתב/ת 
