חופשה בטוסקנה - טיפים טעימים
טלי חרותי-סובר ארזה את הפקלאות, נסעה לחופשה בטוסקנה, ועכשיו כשהיא שוב כאן, היא מחלקת כמה טיפים טעימים והמלצות על טרטוריות נהדרות
-"הו,טוסקנה.." הצטעפו עיניה של ל' שזה עתה חזרה משם, "איזו גבינה... איזה יין..."
-"איזה באמת?" התעניינתי
"-טעימים-טעימים", הייתה התשובה המקצועית.
בלית ברירה ארזנו פקלאותינו ויצאנו באופן אישי לגמרי לטעום את האזור. לפניכם כמה טיפים לאלה שבדרך.
הגבינה
הגבינה המקומית היא הפקורינו (Pecorino) העשויה מחלב כבשים ומיוצרת בעשרות סוגים שונים. טווח הקושי והטעם נעים בין חריצי פקורינו טריים מאוד (ולכן רכים יותר ) ועד בשלים מאוד (ולכן קשים).
ניתן, ורצוי, לטעום משלל הגבינות בכל סופרמרקט מקומי כדי להחליט מהי העדפתכם האישית. כולן עד לאחרונה משדרגות מאוד את הלחם המקומי, המצטיין בעיקר בספוגיות אוורירית, ובשום פנים ואופן אינו משהו שכדאי לכתוב עליו הביתה. הקשות יותר נפלאות גם כתחליף לפרמזן והופכות כל פסטה לחגיגה מקומית.
היין
בניגוד לפקורינו השולטת בשטח ללא עוררין, הרי שבתחום היין מתהדר כל איזור טוסקני ביינו המקומי. שניים מהם מפורסמים במיוחד.
באיזור ואל ד'אורצ'ה ( Val D' Orcia ) שבדרום טוסקנה שוכנות העיירות המקסימות מונטאלצ'ינו (montalchino) ופיאנצה (Pienza). בביקורכם במקום אל תוותרו על הברונלו (Brunello) – יין אדום השוהה בחביות עץ אלון שלוש שנים לפחות. מדובר ביין משובח במיוחד ויקר בהתאמה. הבקבוק הזול ביותר נמכר במרכולים ב-18 יורו והגבול הוא רק השמיים.
חובבי יין שאינם מעונינים להשקיע בקניית בקבוקים שלמים, אך רוצים לטעום בכל זאת, ישמו פעמיהם אל דרך הכורכר הטובה העולה ממנזר סנט.אנטימו (Sant Antimo) היפהפה, אל הכפר הקטן סיינט אנג'לו אין קולה (Sant Angello In Colle).
לאורך עשרת הקילומטרים של הדרך המדהימה ניגלים לעיני המבקרים חורש ירוק, פלגי מים וגם הרבה מאוד שלטים המובילים לעבר חוות חקלאיות ויקבים מקומיים. ניתן לעצור בכל אחד מן היקבים ולטעום מן הברונלו המקומי. כדאי במיוחד לעצור ביקב ליסיני (Lisini) המפורסם באיזור כולו . בונוס נוסף לטועמים הם הדבש ושמן הזית אותם ניתן לנסות ואף לקנות ברוב היקבים.
אחיו הצעיר של הברונלו הוא הרוסו דה מונטאלצ'ינו (Rosso De Montalchino) המיוצר מאותם ענבים, בדיוק אך אינו עובר דרך חביות עץ האלון . הוא צעיר יותר ומחירו עממי ומגיע ל-4-6 יורו לבקבוק. למצפינים מואל ד'אורצ'ה לאיזור הגבעות המשתרע בין סיינה ופירנצה העונה לשם קיאנטי , צפוי מפגש נעים עם הקיאנטי קלאסיקו (Chianti Classico) המקומי.
מדובר ביין המורכב מתערובת ענבים אדומים ולבנים ומזוהה בבקבוקים הנושאים על צווארם את סמל התרנגול השחור. מחירו של היין עממי . כדאי מאוד לחפש את הקיאנטי קלאסיקו קלמנטה השביעי (Chianti Classico clemente vii) המיוצר בקסטלי דל גרוופאסה (Castelli Del Grevepesa) שליד העיירה היפהפיה גרווה (Greve) . במקום טעימות ואף חנות לקניית היין.
הטרטוריה והאוסטריה
הטרטוריה והאוסטריה - שתיהן בתי אוכל המגישים אוכל טיפוסי לאיזור . בעבר הרחוק הייתה הטרטוריה מיועדת למזון בעוד האוסטריה למשקאות אלכוהוליים, אלא שהיום מדובר באותה הגברת בדיוק הנושאת שמות שונים. לחובבי האוכל המקומי כדאי מאוד להקפיד ולחפש את בתי האוכל המצוינים האלה. חסרונם בשעות המעטות בהם הם פתוחים במשך היום (כשעתיים בצהריים ועוד שעתיים-שלוש בערב), יתרונם באוכל הביתי והמעניין, בתפריטים הכתובים לעיתים בכתב יד ובמפגש עם המקומיים.
טרטוריה שכאילו נלקחה מסרט איטלקי נמצאת בעיירה הקטנה צ'נטנו (Centeno), כ-20 קילומטרים צפונית לאגם בולסנה (Lago De Bolsena). מדובר בבית אוכל השייך למשפחה אחת. האמא מבשלת, האבא מכין
את האספרסו והבת ממלצרת. בחצר נח ארגז עם חסות שנקטפו זה מן השדה הסמוך, וארגזי עץ נוספים שפזורים במקום עמוסים בערמונים ואגוזי מלך.
אנחנו, שהגענו רגע אחרי שנסגר המטבח, קיבלנו בשמחה את מה שהסכימה אם המשפחה להכין: פיצת פירות ים על בסיס פריך, דקיק ונימוח עליו פוזרו רכיכות שונות ביד נדיבה (5 יורו) ולצידה סלט הירקות הטרי ביותר שאכלתי מימיי (2 יורו). אלה, שהוגשו על שולחן עץ ומפה לבנה, מלווים בשתי כוסות יין בית לא מזוהה, נטרפו תוך דקות קצרות.
לשמחת האוכל הטעים נוספה ההמולה הנעימה של המשפחות וקשישי המקום, שמילאו את הטרטוריה ונעצו בתיירים שאינן מזדמנים לעיתים קרובות, עיניים חוקרות. כל הפיצות שטעמנו מאז לא התקרבו לקרסוליה של אותה פיצה פירות ים מופלאה שיצאה מן המטבח המשפחתי.
Seccareccio Giuseppina
Centano
פתוח כל השבוע (למעט יום שני) בין 12:15-14:30, 19:15-21:30
בעיירה היפה והמתויירת סן ג'מיניאנו ( San Gimignano) נחבאת אוסטריית-גורמה משובחת ויקרה. הבית העתיק בו ממוקמת האוסטריה הוא בעל תקרה גבוהה ומקומרת. על הדלת תלויים ראשי שום וחמישה מתוך שמונת השולחנות מונחים על גלריית עץ יפה ורבת פיתוחים.
למנה ראשונה קיבלנו ברוסקטה מצוינת. הטוסט הוכן מלחם מקומי ונחה עליו בלילת עגבניות טריות וחתוכות קטן ומתובלות בהרבה שמן זית, שום ובזיליקום (4 יורו). המנות העיקריות כללו מרק ירקות סמיך (7 יורו), מצופה בביצה (כן, כן)
וטובל בשמן זית, שלתוכו נזרק גם טוסט מרוח בשום. הקרניבור נהנה מאוד ממנת בשר חזיר קרה, חתוכה לרצועות קטנות ולצידה שעועית מקומית (12 יורו) . כל אלה, מלווים בשתי כוסות קיאנטי קלאסיקו מקומי (4 יורו לכוס) וצלילי אופרה איטלקית שנישאו בחלל האוויר, גרמו לנו לרצות לחזור שוב ושוב.
לקינוח אפשר לקבל את עוגת הפירות המקומית הנקראת pan forte או בתירגום לחם חזק, ומכילה עיסה נוקשה וטעימה של פירות טריים ויבשים, שקדים וצימוקים, מתובלים בקינמון וציפורן. בעיני מצא חן במיוחד משפט שנכתב בתפריט בכמה שפות: "אין צורך להשאיר טיפ" נאמר שם "רק להתאזר בסבלנות כדי שנוכל לעשות את עבודתנו על הצד הטוב ביותר".
Osteria De Carcera
Vila del castello 13
San Gimignano
פתוח בכל יום בין 19:30 – 22:00
לפנייה לכתב/ת 
