אחריות הרבנים

מכיוון שהרב ישראל רוזן (כנראה בשם "הקהילה") חוזר ומשתלח בי, גם במאמרו כאן, כמי שהעליל עלילת דם על רבנים חשובים בציבור הדתי-לאומי, הוא מאלץ אותי להגיב. הרב רוזן לא ראה ואיננו מכיר את העדויות שהגיעו אליי, ואינו יכול לקבוע כלום בנושא, מפני שאיננו יודע את העובדות. גם אלה שחושבים שיודעים - יודעים רק חלק, ולא במדויק. העובדות לאשורן טרם התבררו, למרות שחלפו כבר עשר שנים, מפני שלא הוקם גוף מוסמך, שיושבים בו תלמידי חכמים שיודעים להבין בנושאים אלה ואי-אפשר "למרוח" אותם.

• סיקור מיוחד: עשור לרצח - הטראומה, המורשת והשסע שרק העמיק  
  

המשטרה והפרקליטות לא עשו דבר בנושא, על פי החלטה של הדרג המדיני מאז, מלפני עשר שנים, שלא לעשות דבר אלא אם תהיה עדות ישירה שמישהו פסק ישירות לרוצח. למיטב ידיעתי, אין עדות כזאת. גם אין למשטרה או לפרקליטות כלים והבנה לטיפול בנושאים הלכתיים מסודרים. אכן, לא ידוע לי על שום רב שפסק דין מוסר או דין רודף הלכה למעשה נגד יצחק רבין ז"ל. אבל לצערנו העמוק, דיונים בנושא זה, וקביעות עקיפות ומרומזות ("תיאורטיות"), שעלולים היו להגיע לתודעת הרוצח וחבריו, היו גם היו. שום שם ושום עדות לא הגיעו לתקשורת ממני, וכל ההדלפות (שיצאו בצורה לא מדויקת) הן על אחריות המדליפים.

היו כמה ניסיונות להקים ועדה תורנית רצינית לבדיקת הנושא, אולם כל מי שעסק בכך נרתע וחזר בו. יש קטרוג עצום בשמיים ובארץ נגדנו, כל העולם צפה וראה איך כל תפילותינו וזעקותינו מושבות ריקן. איך ייתכן שלא קם אף אחד שיש בו יראת שמיים לומר: "ה' מצא את עוון עבדיך?". רבין ז"ל היה תומך מובהק בגוש קטיף כגוש של התיישבות למופת. כך אמר עוד בנאומו האחרון בכנסת. הוא גם החליט על כבישים עוקפים ליישובים ביו"ש שאיפשרו להתיישבות להתקיים, לא עקר אפילו יישוב אחד והתעקש על זה. איך ייתכן, שאין מן הרבנים אינו רואה את החטא ועונשו?

פרט למאמר חשוב אחד של הרב יעקב אריאל (ואולי עוד מאמר או שניים שאינני זוכר), לא יצאה עד היום קביעה הלכתית מוסמכת, עקרונית ונחרצת, שלא יכולים דיני מוסר ודיני רודף לחול כלל על מערכת פוליטית של מדינה ושל נבחריה. כל העולם שמע על פסקי סירוב פקודה, אך לא שמעו על כך שאסור כלל לדון בהקשר פוליטי על דיני מוסר (שנאמרו נגד מלשינים לגויים בזמן הגלות) או על דיני רודף (שנאמרו אך ורק נגד רודף פיסי להרוג אדם באופן ישיר). מתווכחים על השאלה, האם היו פסקים כאלה - אך לא שוללים באופן מוחלט ומוסמך את עצם הדיון בהקשר הזה. מדוע?

מידת הדין מתוחה נגדנו, ו"המטה המשותף" חושב שכינוסים והפגנות עוד יש להם ערך. לכן, הריני מציע בזה להקים ועדה ציבורית לבירור השאלות שנוגעות לאחריות הציבורית-מוסרית. ועדה זו לא תעסוק בשום היבט משפטי-פלילי, ודיוניה יהיו מופקעים מתחום זה. אני מציע ששני חברים (שאינם נוגעים בדבר) בוועדה זו ייבחרו על-ידי משפחת רבין או על-ידי גוף מוסמך מטעם המשפחה ועל דעתה. עוד שני חברים (שאינם נוגעים בדבר) ייבחרו על-ידי גוף רבני מוכר, שקשור לציבור הדתי-לאומי, ושני הצדדים יסכימו על ארבעת הנבחרים באופן הדדי. ארבעת הנבחרים יבחרו בהסכמה כללית את החמישי, שיהיה יו"ר הוועדה.

ועדה כזאת תוכל לבחון ברצינות את כל החומרים ואת כל העדויות הנוגעות לאחריות מוסרית-ציבורית (בלי לגעת בתחום הפלילי, כאמור, ובלי שום קשר עם המערכת הפלילית). תוצאות הבירור הזה נחוצות ביותר לשם טיהור האווירה, לסילוק ענני החשד ומרבצי השנאה והזעם, ואולי גם להביא לנו מרפא ותקווה. אם ועדה כזאת, אחרי שתבדוק את כל החומר, תקבע שאני הוא זה שצריך לבקש מחילה, סליחה וכפרה, מכלל הציבור בישראל ומרבנים חשובים ונכבדים, הריני מוכן לקבל עלי מראש את מסקנותיה. אם הרב רוזן וחבריו מעוניינים באמת בתיקון, הרי הם מוזמנים בזה לפעול להקמת ועדה כזאת. אם יסרבו, יהא בכך סימן מובהק, שיש להם סיבות לחשוש מבירור של אמת. או אז לא יוכלו עוד לטעון טענות נגד "עלילת הדם".

בכל מקרה, הריני מבקש מהקהילה הפוליטית, המשפטית והביטחונית (שב"כ ודומיו) שלא להתערב בנושא. במשך עשר שנים תמימות לא הצלחתם לעשות כלום - לפחות עכשיו אל תפריעו.