מה זה השטויות האלה?
"ככה לא מתנהגים" נשענת על קסמו של גורי אלפי, אבל לפעמים אפילו זה לא מספיק. וגם: יש עוד מרואיינים חוץ מפרופ' הר-סגור, באמת שיש
הדבר הטוב באמת בתכנית החדשה של גורי אלפי בזכיינית הציורית "רשת" אשר בערוץ 2 הוא גורי אלפי. גורי הוא בחור מצחיק, ויש בו גם הרבה קסם מהסוג הנכון: ביישן לפרקים, דיבור נמרח, קצת פחדן. בן-אדם בקיצור.
אבל יש שלב שגם טאלנט מבוהל ואהוב כמוהו הופך לבעיה, וזה קורה כשכולם מסביב נורא רוצים לעשות איתו משהו. הפיתרון הקל הוא לשלוח אותו לבדוק תופעה, לא משנה בכלל מה ולמה, ברחוב הישראלי, המקום הזה שצועקים בו כל הזמן, מתוך הנחה שהכישרון הגדול שלו יחפה על הכל. לא תמיד זה עובד - ראינו מה קרה עם יעל בר-זוהר שהלכה ועשתה מעשים טובים ברחבי הארץ. גורי בכל מקרה לא לבד: גידי גוב כבר היה שם אלף פעם, ועכשיו גם אורלי זילברשץ-בנאי ורשף לוי מתכננים מסע משלהם ברחובות. קודם ברא אלוהים את הטאלנט. אחר-כך את כל השאר.
"ככה לא מתנהגים" היא מקרה ביניים. לא כישלון מהדהד אבל גם לא הצלחה גדולה, כך לפחות על-פי הפרקים הראשונים. ככה זה כשבאים עם נוסחה מוכנה מראש ומנסים להתאים אותה למידותיו של מישהו שהכתפיים שלו פחות רחבות מהמתוכנן. זה מתלבש, אבל לא תמיד גם נראה מי יודע מה. מה שהיה טוב ויפה ל"שידורי המהפכה" ול"משחק מכור" לא תמיד מתקתק בתוכנית תחקירים סמי מדעית בת שישה פרקים, גם אם אי שם מישהו בטוח שהעובדה שגורי אלפי עצמו בודק את הנושא - ומה הנושא בעצם? - אמורה להספיק לנו. יש סיכוי גדול שמדובר באותו אחד שמאמין שבקי גריפין יכולה להשתתף ב"רוקדים עם כוכבים".
בפרק הראשון, ששודר בשבוע שעבר, הנושא היה מציצנות, כלומר - תירוץ להתעסק שוב פעם ברכילות ולהביא את פרופ' הר-סגור לשיחה קצרה. הפרק של אמש (א') ניסה לברר למה אנחנו מתרגזים מדברים לא חשובים (על גריפין למשל חשבתם?) ואיך אפשר להחזיק את עצמנו, וגם שם, הפתעה, הגיע הר-סגור. במקום שבו הר-סגור נמצא אין ספק שמישהו התעצל, שלתחקירנים נגמר הכוח, ויאללה, בואו פשוט נביא את זה שדיבר פעם עם אלכס אנסקי ברדיו, אמא שלי נקרעת ממנו. נכון, האיש מבריק, אבל רבאק, כמה אפשר?
"ככה לא מתנהגים", שמבקשת לבדוק משהו בחברה הזאת, הישראלית, נגועה באותו הנגע של החברה שהיא נוברת בתוכה, וכדי להסתיר שלא התאמצו יותר מדי וקצת חילטרו וגם כדי שיהיה כיף (כי מעניין זה לא באמת), הקפידו לשלב הרבה מערכונים, אחדים נחמדים, כי גורי יודע את המלאכה, אחרים גם אצל אדיר מילר לא היו עוברים. בעצם, הם היו עוברים בענק, אבל מילר הוא לא דוגמא לכלום. וכך בסופו של דבר ההגשה של גורי, שמבקשת להיות רעננה יותר מהדר עוזרי, הופכת לקולנית יותר מגילה אלמגור.
כנראה שאותו אחד שחשב שאם הבאנו את גורי כבר עשינו שמונים אחוז מהעבודה, ושהנחייה בערוץ 24 היא מקדם כוכבות, סבור גם שאנחנו לא באמת יכולים לקלוט משהו בלי לצחוק ואין טעם בכלל לנסות. ואולי הוא צודק והפכנו לקהי חושים לגמרי. עובדה, התחילו לנו בשבוע שעבר את העונה שנייה של "ניפ/טאק" בלי לספר, ולא הוצאנו מילה.
ונקודה חיובית באמת לסיום, כי דבר טוב אחד היה בכל זאת בראשון החדש של "רשת": אף אחד לא אירח את עדי אשכנזי בשום מקום. היה גדול.
לפנייה לכתב/ת 
