מזג אוויר, מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי
האומנם קיים קשר בין מזג האוויר לבין מצב הרוח? והאם הללו יכולים להשפיע על התפקוד של בני האדם? צוות חוקרים ערך מספר ניסויים לבדיקת התופעה
"כבר הסתיו עכשיו, את לא צריכה סיבה להיות עצובה..." מתנגנות מילות שירו של יזהר אשדות. האומנם קיים קשר בין מזג האוויר ועונות השנה לבין מצב הרוח? האם הללו משפיעים על התפקוד שלנו? לשאלות אלה נדרש צוות מחקר בראשות Matthew Keller המפרסם את מימצאיו בגיליון ספטמבר של כתב העת Psychological Science.
בניסוי הראשון נטלו חלק 97 משתתפים במהלך אפריל-יוני במדינת מישיגן שבארצות הברית. המשתתפים השיבו על סדרת שאלונים בה דיווחו על מצב הרוח העכשווי שלהם, על מידת הפעילות שלהם באותו היום, ועל משך הזמן אותו בילו בחוץ. לבסוף ביצעו המשתתפים שתי מטלות קוגניטיביות שבדקו זיכרון פעיל (היכולת לזכור רצף של ספרוֹת) ופתיחוּת למידע חדש. בנוסף אספו החוקרים נתונים מטאורולוגיים על מזג האוויר במהלך ימי המחקר.
מהממצאים מתברר כי טמפרטורה גבוהה יותר ואור שמש חזק יותר קשורים למצב רוח משופר ולביצועים קוגניטיביים טובים יותר בקרב משתתפים ששהו מעל 30 דקות בחוץ במהלך היום.
הביצה והתרנגולת
בניסוי הראשון דיווחו המשתתפים על אודות משך הזמן בו שהו בחוץ בכל יום. אולם, דיווח זה מתאפיין בבעיית הביצה והתרנגולת: האם שהייה ממושכת בחוץ מיטיבה עם התפקוד הקוגנטיבי ומביאה למצב רוח טוב יותר, או שמא דווקא אנשים שמצב רוחם טוב יותר ותפקודם הקוגניטיבי גבוה יותר יוצאים יותר החוצה בתנאי מזג אוויר טובים? לפתרון סוגייה זו נערך הניסוי השני.
בניסוי השני נטלו חלק 121 משתתפים ממדינת מישיגן שבארצות הברית במהלך אפריל-יולי. בשלב הראשון מילאו כל המשתתפים בחדר סגור סדרת שאלונים שלא היו קשורים לעצם המחקר. בשלב השני, מחצית מהמשתתפים יצאו לפעילות גופנית בחוץ (הליכה או ריקוד) ושאר המשתתפים ביצעו את הפעילות בחדר סגור (הליכה על הליכון או ריקוד). כך ניתן היה לשלוט באופן ניסיוני על משך הזמן בו המשתתפים בילו בחוץ. לבסוף, כל המשתתפים דיווחו על מצב רוחם וביצעו את מטלת הזיכרון הפעיל. במקביל נאספו נתונים מטאורולוגיים על מזג האוויר במהלך ימי המחקר.
מתוצאות הניסוי עולה כי משתתפים ששהו בחוץ במזג אוויר נאה (טמפרטורה גבוהה יותר ואור שמש חזק יותר) דיווחו על מצב רוח טוב יותר וביצועיהם הקוגניטיביים היו משופרים.
שני הניסויים הראשונים התרחשו באביב ובתחילת הקיץ בתנאי מזג אוויר צפוניים, בהם מזג אוויר נאה וחמים מהווה חידוש. ייתכן שלחידוש זה היתה השלכה על התוצאות. לבחינת סוגייה זו בוצע הניסוי השלישי בו נאספו נתונים מאנשים הגרים באזורים גיאוגרפיים שונים במהלך שנה מלאה.
מזג אוויר נאה שיפר את מצב הרוח
בניסוי השלישי השתתפו 281 אנשים מרחבי ארצות הברית והוא נערך במהלך שנה שלימה. כל המשתתפים דיווחו על מצב רוחם, על משך הזמן בו בילו באותו יום בחוץ, ועל מידת הפעילות שלהם.
מהתוצאות עולה כי – כמו בשני הניסויים הראשונים, ככל שהמשתתפים בילו זמן רב יותר בחוץ במהלך חודשי האביב כך למזג אוויר נאה היתה השפעה חיובית יותר על מצבם רוחם. לעומת זאת, ככל שהמשתתפים בילו זמן רב יותר בחוץ בחודשי הקיץ, ובמיוחד במדינות הדרומיות של ארצות הברית (בהן מזג האוויר בקיץ חם במיוחד), כך טמפרטורות גבוהות יותר היו קשורות למצב רוח פחות טוב.
ומהו הסבר החוקרים לכך? כמו שכל גירוי מאבד מהשפעתו כאשר מידת החידוש שבו מתפוגגת כך גם לגבי מזג אוויר. מזג אוויר שמשי הוא חידוש מרענן באביב, כשהוא מגיע על רקע החורף הסגרירי והקר, אך הוא מאבד מחדשנותו בחודשי הקיץ.
מעניין לציין כי תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקרים על "דכאון סתיו" (SAD Seasonal Affective Disorder): זהו דיכאון עונתי המתרחש בסתיו או בחורף כשהמצב משתפר באביב. מחקרים על SAD מצאו כי חשיפה למקור אור המחקה את אור השמש עשויה לשפר את הסימפטומים של SAD.
לפנייה לכתב/ת 
