עיתון עברי היסטורי עלה לרשת: "הצבי" של בן יהודה

אתר העיתונות העברית ההיסטורית של הספרייה הלאומית בירושלים התעדכן לאחרונה, והוסיף למאגר העיתונים שבו גם עותקים של "הצבי", "האור" ו"השקפה", שמות שונים לעיתון בעריכתם של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, ובני משפחתו.

כעת הצטרפו אל 770 חוברות "הלבנון", 2,265 חוברות "המגיד", 1,860 חוברות "חבצלת" ו-8,600 גליונות "הצפירה", גם2,534 גיליונות (למעלה מ-12,000 עמודים) של עיתון "הצבי" (שיצא לאור בשנים 1914-1884 והתפרסם גם תחת השמות "האור" ו"השקפה" לאחר שהשלטונות העותמניים אסרו על הפצתו).

ניתן לעיין בגליונות על פי תאריך (לועזי ועברי), מספר הכרך או לפי נושאים ומחברים, וכמובן שניתן להדפיסם, לשמור כקובץ תמונה (TIFF) או לקרוא בדפדפן. הצפיה מתבצעת בעזרת יישום ג'אווה בשם ViewOne, שתומך גם בפיירפוקס. מלבד העיתונים עצמם, ניתן למצוא באתר גם קובצי PDF עם מידע אודות המו"לים והעיתון.

החייאת השפה העברית

"הצבי" שימש את בן יהודה להפצת השפה העברית, והוא נהג לפרסם בו חידושי לשון מתוך "ספר מילים גדול בסדר חדש", שהפך מאוחר יותר למילון המפורסם שלו. בספריה הלאומית מציינים כי העיתון תרם תרומה של ממש להתפתחות העיתונות העברית, הן במבנה העיתון והן באופייה של הכתיבה העיתונאית.

העיתון, שעל פי הספריה הלאומית, "נאבק ביישוב הישן ובערכיו, התעמת עם ההנהגה הדתית בירושלים ותמך בהחדרת ערכי הישוב החדש - הציונות והחייאת השפה העברית", כלל דיווחים חדשותיים, מאמרים בנושאי היסטוריה וגיאוגרפיה, תרגומים עבריים של ספרים, וכן מדור בשם 'האיכר היהודי', שהוקדש לחקלאות ומאוחר יותר התפתח לכדי כתב עת עצמאי.

העורך נקרא אל המשטרה

העברית המליצית באה לידי ביטוי בכל פן של העיתון, כולל התאריך (גיליון שיצא ב-14 בפברואר 1890 למשל, מוצג בכתיב חסר כ"יום הששי כד' שנם אלף ושמנה מאות ואחת ועשרים לחרבן"). מחיר העיתון, על פי גליון כג, מה-27.3.1885, עמד על "ששה פרנק לשנה", כאשר המודעות נמכרו ב"חצי גרוש בעד שורה קטנה".

יש גם פרסומות בנוסח: "הנני אומן נפלא לרפאות שיניים נכאבים על פי ההמצאה החדשה להמעיט כאב החולה ולבלי קַלְקֵל בשר החניכיים" (מתוך הגליון שיצא לאור ב-29.01.1886); "פיקסבון - סבון לְהַשְֹעָרוֹת לחזק את עור שבהשערות ולאמץ את עצם השערות" (מהגליון שפורסם ב-08.02.1911) ועוד.

אי אפשר להתעלם מהעברית הארכאית והרהוטה גם בידיעות. למשל, במדור חדשות שונות של גיליון צה-רע תמצאו דיווח על "הקור במוסול - הודיעו מהעיר מוסול בארם נהרים כי הקור שמה חזק מאד השנה ומתמיד ימים רבים...", ואילו בגיליון סו נכתב בעמוד הראשי כי "...מפני שנקרא אתמול העורך פ ע מ י ם אל המשטרה לא הספקנו להוציא את הגליון גם ביום אתמול...". סיבה טובה.

דיגיטציה של אוצרות העבר

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי נוסד ב-1892, ובשנת 1925, עם ייסוד האוניברסיטה העברית, הפכה הספריה להיות מה שהיא היום, ומשכנה נקבע בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם.

בשנים האחרונות משקיעים אנשיה בדיגיטציה של האוצרות המצויים בבניין, ומעלים את התכנים שברשותם לרשת, על מנת שגולשים מכל העולם יוכלו ליהנות מהם ללא תשלום.

המיזם מתבצע תחת "מפעל דיגיטציה על שם משפחת שאפל", שבמסגרתו מוצגים באתר אוסף כתובות, כתבי יד של המשנה והתלמוד, מפות עתיקות של ירושלים, פנקסי קהילות ישראל, ארכיון איינשטיין, ארכיון מוזיקלי, עיתונות יהודית וארץ ישראלית היסטורית ועוד.