קצב לריבלין: עצור את החקיקה לפיזור הכנסת
נשיא המדינה, שנקלע למאבק היוקרה שבין הממשלה לכנסת, ביקש מראובן ריבלין להקפיא את הליכי החקיקה הפנימיים שמכוחם ביקשה הכנסת להתפזר. לבקשת שרון, הוא מבקש להיות זה שיפזר את הבית ויכפה בחירות כבר ב-8 במרס. הפשרה המתגבשת: הנשיא ישהה את חתימתו כך שהבחירות יתקיימו ב-28 במרס. ובינתיים, הוגשה בקשת ההתפלגות הרשמית מהליכוד של סיעת "אחריות לאומית"
ראש בראש - הנשיא מול הכנסת: אחר הצהריים (יום ג') התקשר נשיא המדינה, משה קצב, ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, וביקש ממנו להקפיא את הליכי החקיקה לפיזור הכנסת. זאת, בעקבות התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
היועצת המשפטית של הכנסת, שהתקבשה לתת חוות דעת בעניין, קבעה גם היא כי הצו של הנשיא בעניין גובר על הליך החקיקה - ועכשיו מנסים לגבש פשרה, לפיה הנשיא ישהה את חתימתו על הצו לפיזור הכנסת כך שתאריך הבחירות יצא ב-28 לחודש מרס.
ובעוד הכנסת והנשיא מתקוטטים, הגיש השר מאיר שיטרית ליו"ר ועדת הכנסת בשם 14 חברי סיעה את מסמך ההתפלגות הרשמי והודעה על הקמת סיעה נפרדת בשם "אחריות לאומית" (שם לא סופי). במסמך נאמר כי השם עוד עשוי להשתנות, אבל הסיעה תישאר. שיטרית אמר כי "אני עושה זאת בלב כבד. המסגרת הפוליטית אינה הדבר החשוב, אלא קביעת סדר היום והבאת שלום עם רצון לטפל ברצינות בנושאים כלכליים וחברתיים בישראל".
אתמול אושרו בקריאה טרומית וברוב אדיר לא פחות משמונה הצעות חוק לפיזור הכנסת. הבוקר דנו בנושא ועדות החוקה והכנסת, מתוך כוונה להביא לאשר את פיזור הכנסת גם בקריאות הבאות ב"בליץ" חוקתי, שיקדים את צו הנשיא.
הדיון בוועדות הונע כולו משיקולים פוליטיים. רוני בר-און, יו"ר ועדת החוקה ומקורבו של שרון, אמר כי הבחירות צריכות להתקיים ב-8 במרס ולא ב-28, כפי שדורשות שאר הסיעות. זאת בשל סמיכות המועד המאוחר יותר לחג הפסח וליום העצמאות, מה שעלול לדבריו לפגוע במו"מ הקואליציוני ולהביא לכך שהממשלה הבאה תוקם רק בעוד חצי שנה. מצד הסיעות החרדיות הובעה התנגדות לקיום הבחירות ב-8 במרס, שיוצא ביום רביעי, מחשש פן ספירת הקולות תגלוש לשבת.
אתמול, בעקבות פגישתו עם ראש הממשלה שרון, הודיע הנשיא קצב כי לאחר שהבין כי הממשלה לא יכולה עוד לנהל את ענייני המדינה, הוא יפעל להקדמת הבחירות בהקדם. לבקשת שרון, תיכנן קצב - כקבוע בחוקי היסוד - להמתין שלושה שבועות, במהלכם יקיים התעייצויות עם ראשי המפלגות, ואז - אם לא ימליצו 61 ח"כים על ראש ממשלה חלופי - לפרסם את הצו לפיזור הכנסת.
בעוד הנשיא מקיים את המגעים, נמשך כאמור בכנסת המהלך לפיזור מכוח חוקים פנימיים. המדובר היה בעיקר ב"כיפופי ידיים" וקרב על היוקרה, אך גם משמעות פוליטית מסוימת יש לו: אם תפוזר הכנסת שלא מכוח צו הנשיא, יהיה שרון תלוי בחסדי הכנסת למינוי ופיטורי שרים.
לכאורה, מדובר בהתנגשות בין שני חוקי יסוד - הממשלה והכנסת. בפועל, זהו מאבק יוקרה בין שתי הרשויות ובין מפלגת שרון לליכוד, שאליו נקלע מוסד הנשיאות.
לפנייה לכתב/ת 
