צילום דיגיטלי: איך מצלמים דיוקן?
צילום של אנשים ופורטרטים זה הרבה יותר מלהגיד "צ'יז" וללחוץ על הכפתור. תמונות כאלה יכולות לספר את כל הסיפור שעומד מאחוריהן, ולהיות התמונות היפות ביותר באלבום שלכם. ניר נוסבאום חזר מצפון הודו עם הרבה פורטרטים וסיפורים
במזרח הרחוק יש לאנשים תכונה משונה: הם לא מצלמים תמונות שהם לא נראים בהן; הם תמיד יציבו את עצמם מול כל מונומנט, ירביצו חיוך של מליון רופי וטראח, לאלבום. בהודו זה עובד עוד יותר חזק - ההודים מתים להצטלם עם תיירים (במיוחד תיירות בלונדיניות) ולהגיד אחר כך "הנה החברים שלי, מחו"ל".
אבל שיא השיאים הוא בארץ הקודש: בעלי מסעדות מזרחיות ואולמי חתונות מנציחים את עצמם עם פוליטיקאים וסלבריטאים. אז אם כבר - בואו נעשה את זה יפה.
לצלם אנשים זה הרבה יותר מלתקוע להם מצלמה ולהכריח אותם לחייך. במיוחד אנשים זרים בחו"ל.
תוכלו לספר בתמונה גם על הבעותיהם, מנהגיהם ואורח חייהם. לא סתם התמונות המנצחות בכל תחרות צילומים הם תמונות של אנשים: אם עושים אותן טוב - הן אף פעם לא משעממות.
אתם מצלמים אנשים מוכרים ויקרים? יש להם תחביב? יש להם תכונה מיוחדת? יש להם עבודה מעניינת או שהם עושים ג'וגינג? צלמו אותם בזמן העבודה, עם אנשים אחרים, בזמן הריצה, עם כלי הנגינה או בעת קריאה. גם אם זה נראה לכם כמו קיטש, בעוד מספר שנים התמונות האלו יזכירו לכם נשכחות ויעלו בכם חיוך.
אם אתם מטיילים בארצות רחוקות, צלמו את האנשים בסביבתם הטבעית. צלמו אנשים בעבודת יומם, בשדות או בביתם, תפסו אותם בסיטואציות שעבורם הם יומיומיות ומנציחות את מנהגי המקום וצלמו אותם ליד ביתם. ילדים משחקים בחוץ, זקנים שותים תה, מתפללים במקדש או רוכלים בשוק עם מרכולתם. כל זה מבטיח תמונות צבעוניות ומלאות חיים.
הכירו את האנשים
כמובן שתמונות טובות לא באות בחינם: ילדים אוהבים לדגמן אבל אנשים מבוגרים מרגישים לא בנוח עם מצלמות. הן מסמלות חדירה לתוך הפרטיות ואם מדובר בזרים גמורים, הם עלולים להתנהג לא בטבעיות, להתנגד ובמקרים קיצוניים אף לנקוט באלימות.
במדינות רבות לא מקובל לצלם אנשים זרים ברחובות ובמדינות ערב אתם עלולים למצוא את עצמכם בסיטואציות מאד לא נעימות אם תצלמו נשים או עניים.
אבל אם תקלפו את מעטה האנונימיות, תגלו חמימות בלתי אמצעית - וגם נכונות מפתיעה להצטלם.
הכירו את האנשים ואת מנהגיהם, דברו עמם, הקשיבו להם וספרו את סיפורכם ובעיקר חייכו. זה נשמע בנאלי, אבל בביקור בחורף הקודם במצרים התקשיתי מאד לצלם אנשים ובעיקר נשים, עד שבכפר ליד לוקסור נזדמנתי לחתונה. בסיטואציה המשפחתית והאינטימית שנוצרה, אחרי שהתקבלתי כאורח, עשיתי ככל העולה על רוחי. הורשיתי לצלם נשים רוקדות, והאנשים שמחו להצטלם.
תמונה טובה מתחילה באמון
נניח שאתם בחו"ל ונתקלים בסיטואציה שאותה אתם מעוניינים לצלם. שבו עם האנשים, חייכו אליהם, שחקו עם הילדים שלהם, דברו איתם מעט (גם שפת ידיים תעבוד), תנו להם להרגיש בנוח עם נוכחותכם והשרו ביטחון.
אם אפשר, הישארו זמן ארוך יותר, למדו את מנהגיהם, אכלו איתם. נצלו את היתרון של המצלמה הדיגיטלית: הראו להם את המצלמה, הראו להם תמונות והכי טוב, תנו להם לצלם בעצמם.
את התמונות הטובות ביותר צילמו הילדים שתיעדו את חבריהם. הם התלהבו מהאפשרות לראות זה את זה, צילמו את חבריהם שוב ושוב ושוב, החברים התגנדרו מול המצלמה ועשו פרצופים וכל הכפר רצה לראות את התמונות. מיותר לציין שאחר כך יכולתי לצלם מה שרציתי, איך שרציתי ומתי שרציתי. כל הכפר הכיר אותי ואפילו אני, הטמא, נכנסתי למקדשים השמורים לתושבי הכפר בלבד.
מאחר ומצלמות דיגיטליות הן עדיין עניין חדש יחסית, רוב הסיכויים שהם רואים את ההמצאה הזובפעם הראשונה. כך תרוויחו תמונות מצויינות וחוויות נהדרות. בכלל, הקירבה לצילום והחיפוש אחר נושאים מעניינים לצילום גורמים לסקרנות גדולה יותר ולחוויות מסע בלתי אמצעיות.
צלמו כשאנשים לא מודעים לקיומכם
ועכשיו ההיפך. אם אתם מצויידים בזום רציני, תוכלו לצלם אנשים ללא ידיעתם. מצלמות דיגיטליות חדשות רבות מצויידות בזום כפול 12 ובמייצב תמונה פנימי, שמאפשר לתפוס אובייקטים כשהם לא מודעים לקיומכם. אתם מרוויחים תמונות טבעיות יותר ומצליחים לצלם תמונות שאחרת לא היו מתירים לכם לצלמן.
אם אתם נמצאים בחברת אנשים שמודעים לקיומכם, תנו להם להרגיש בנוח. אחרי זמן מסויים, הם יתרגלו לנוכחותכם ואתם תוכלו לתפוס פינה ולצלם אותם.
מצלמות רבות מצויידות במסך נשלף ומתכוונן. כך תוכלו להניח את המצלמה על הרגליים וכאילו בהיסח הדעת להוציא את המסך, לכוון את הקומפוזיציה בזהירות ולצלם גם ממרחק קטן וללא זום, ועדיין המצולם לא ידע שאתם מצלמים אותו. כשגרתי בניו יורק הצלחתי לצלם כך המון אנשים ברכבת התחתית, שישבו מטר ממני, מבלי שהם היו מודעים למעשי.
טיפים לצילום פורטרטים
- אל תצלמו מקרוב מדי - עדיף לא לצלם פורטרטים בזווית רחבה (כשהזום במצב הרחב ביותר) ומקרוב. צילום של אנשים מקרוב מעוות את הפרופורציות; האף נמצא קרוב יותר לעדשה מאשר האוזניים, מרכז הפנים נראה קרוב בהרבה מאשר הצדדים והתמונה מאד לא מחמיאה. התרחקו 2-3 מטרים, התקרבו בעזרת הזום עד שאתם מרוצים מהתמונה ולחצו. צלמים מקצועיים משתמשים בדרך כלל בזום של 85 מ"מ. כלומר, אם יש לכם עדשה עם זום פי 4, התקריב האולטימטיבי נמצא בדרך כלל קצת לפני אמצע הזום.
- רקע מטושטש - כשמצלמים תמונת פורטרט, רוצים שהאדם יבלוט על פני הרקע. דיוקנאות מוצלחים הם אלו בהם האדם מוצג בחדות על פני רקע מטושטש. לכן, הקפידו שהצמצם לא יהיה סגור מדי. כך, גם האדם וגם הרקע ייצאו חדים ותהיה תחרות על תשומת הלב של הצופה. כמעט כל המצלמות הדיגיטליות כוללות מצב של פורטרט, שיסומן באייקון של פנים, או במצלמות הכוללות מצבי צילום רבים - במצב פורטרט (Portrait). בחרו את המצב וצלמו. אם אתם מעדיפים מצב ידני, בחרו צמצם פתוח ככל האפשר (במצב של עדיפות צמצם המסומן על ידי A או Av בחרו צמצם עם מספר קטן ככל האפשר, בין f2.8 ל-f4.0).
גם אז עדיף שהרקע יהיה נייטרלי ולא יסבול מריבוי צבעים. צילום על רקע קיר ירוק, עצים או שמיים הוא מצויין. לחילופין, תוכלו לצלם תמונה עם רקע מטושטש אבל לא נייטרלי. השתדלו שהרקע יביע משהו ויתרום לסיפור. רקע רחוב מטושטש יכול להיות בחירה מצויינת אם הוא מעניין בפני עצמו. אבל זיכרו, האדם נמצא במרכז תשומת הלב.
- תמונות עם נוף - לפעמים רוצים שגם האדם וגם הנוף יהיו חדים. במקרה זה אל תמקמו את האדם כך שיסתיר את הנוף, אלא שישתלב איתו כמה שיותר. עדיף שהאיש לא יהיה במרכז התמונה, אלא יוקף באנשים מסביבו, ועדיף שיציגו משהו מעניין. הצחיקו אותם שנייה לפני הצילום כך שהחיוך יהיה טבעי. צלמו ומיד צלמו שוב, כשהם לא מצפים לעוד תמונה ומרגישים יותר נינוחים.
בתמונת אדם עם נוף מאחור עשו את ההיפך: סגרו את הצמצם. ככל שתסגרו אותו, כך יגדל עומק השדה ותוכלו להשיג גם אובייקטים קרובים (המצולם) וגם רחוקים (הנוף) בחדות. רק זיכרו, בתנאי תאורה לא אופטימליים התמונה עלולה להיות מטושטשת, כיוון שעומק שדה גדול דורש זמן חשיפה גדול יותר.
רוב המצלמות הדיגיטליות כוללות מצב נוף (אייקון של הר או המילה Landscape), שמאופיין בעומק שדה גדול ובצמצם סגור יותר. השתמשו בו. חלק מהמצלמות כוללות אפילו מצב של פורטרט/נוף משולב (פנים עם הר מאחורה), שעדיף על קודמו.
- צלמו בגובה העיניים של המצולמים - לא מלמעלה ולא מלמטה. אם צריך, התכופפו מעט. כך גם תהיו פחות בולטים בסביבה וגם תשיגו תמונות יותר מחמיאות.
- צלמו ילדים וזקנים - הם פוטוגניים במיוחד. ילדים מקבוצות אתניות שונות ייצאו אפילו טוב יותר, בעוד שלזקנים יש תווי פנים מעניינים.
- צלמו כשהשמש נמוכה - כמו בתשדיר של שיזוף נבון, עדיף לצלם בבוקר ולפנות ערב (עד 10 בבוקר ומארבע אחר הצהריים, בהתאם בעונה), כשהשמש נמוכה. האור רך יותר, נוטה לאדום ומעניק חסד לגון העור. בשעות הצהרים השמש חזקה מדי והאור צורם. התמונה עלולה לצאת בהירה או כהה מדי.
- צלמו בפוזות שונות - צלמו כמה פוזות בכמה הבעות. אם התמונה מבויימת, בקשו מהאדם להזיז את הראש, נסו לצלם אותו כשהראש בזווית ולא ישר מול המצלמה. צלמו רק פנים, חצי גוף או את כל הגוף. בבית תוכלו לבחור את התמונות המוצלחות. זכרו שככל שאתם מצלמים יותר גוף, התמונה תכיל גם יותר רקע, שעלול להיות לא רלוונטי.
- עבדו את התמונה - תוכלו להפוך אותה לשחור-לבן או ספייה. הן יכולות לצאת נפלא אם תנאי האור לא היו אופטימליים או הצבעים לא עזים. הבהירו, הכהו, חתכו את התמונה. גם לתמונה גרועה לכאורה יש פוטנציאל.
- הימנעו מפלאש - אם אין ברשותכם מבזק מקצועי ורפלקטורים, הימנעו משימוש במבזק. במצלמות קטנות, המבזק די חלש וגרוע וגורם לתמונה להיראות שטוחה ולגוונים להיראות זהים. בנוסף, העור מגיב לא טוב לפלאש חזק וישיר. עדיף לצלם בחוץ, להדליק תאורה קבועה בבית, להעמיד את האנשים ליד חלונות ועוד טריקים.
מדריך זה פורסם בגיליון נובמבר של netמגזין. לחצו כאן להזמנת מנוי היכרות.
לפנייה לכתב/ת 
