שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מחקר: הבגרות בפיסיקה בארץ קלה יותר מבארה"ב
    התלמידים בישראל יכולים לחייך כל הדרך לבחינה: מחקר ייחודי מגלה כי בחינת הבגרות האמריקנית בפיסיקה מקיפה חומר רב יותר ומעניקה פחות זמן לתלמיד לפתור כל שאלה, לעומת הבחינה הישראלית. זוהי אולי גם הסיבה לכך שיותר תלמידים ישראלים הצליחו לפתור בהצלחה את אותה שאלה שהופיעה בבחינות בשתי המדינות. בחינות הבגרות - שלב השאלה הזהה

    פיסיקה מי יודע? מחקר מקיף שנערך עבור משרד החינוך גילה בין היתר כי רמת בחינות הבגרות בפיסיקה בישראל נמוכה מזו הנהוגה בארצות הברית. במחקר התברר כי התלמיד הישראלי נדרש להפגין ידע מועט יחסית לעמיתו האמריקני, וגם יש לו יותר זמן לעשות כן. עם זאת יש גם סיבה לגאווה - על שאלה זהה שנשתלה במבחן הבגרות האחרון בפיסיקה (2005) ובבחינה בארה"ב, השיבו נכונה יותר תלמידים ישראלים מאמריקנים.

     

    המחקר החלוצי, שנועד להשוות בין שתי קבוצות לימוד "זרות" ביחס לפתרון בעיה דומה בפיסיקה במהלך בחינות רשמיות, בוצע בשיתוף פעולה בין מפקח המרכז לפיסיקה במשרד החינוך, ד"ר דוד סלע, מורה לפיסיקה מתיכון על"ה למדעים בלוד, ד"ר יניב חפץ, ועמית מחקר מאוניברסיטת קיימברידג. בנבדקים היו 41 אלף תלמידים אמריקנים וכ-9,000 תלמידים בישראל.

     

    התלמידים הישראלים השיגו תוצאות יפות במבחן: מבדיקת תוצאות השאלה הזהה עלה כי אחוז הנכשלים הישראלים נמוך באופן מובהק מאחוז הנכשלים האמריקני: בעוד שרבע מהנבחנים (25%) בארה"ב נכשלו בשאלה זו, רק 15%מקרב התלמידים הישראלים טעו בה.

     

    כמו כן התברר כי אחוז המצטיינים האמריקנים בבחינה עמד על כמחצית מהנבחנים, בעוד שאחוז המצטיינים בקרב התלמידים הישראלים עמד על כ-60%. נתון זה מקבל תוקף משנה לאור העובדה שמדד ההצטיינות בארה"ב הוא ציון גבוה מ-66%, בעוד שבישראל יש לענות נכונה על 85% מהשאלון. כישלון בארה"ב ניתן למי שענה נכונה על 40% ומטה מהמבחן. תלמיד ישראלי שנכשל הוא מי שענה נכון על 54% ופחות במבחן.

     

    אולם, מוקדם מדי לשמוח. מהמחקר עלה אמנם כי התלמידים הישראלים הצליחו יותר מעמיתיהם האמריקנים בתשובה לשאלה הזהה, אך מעבר לכך התברר כי בחינת הבגרות הישראלית והידע הנדרש, קלים בהרבה ביחס לבחינה האמריקנית.

     

    תוצאות המחקר מוכיחות שוב שרמת בחינות הבגרות בישראל נמוכה יחסית למדינות אחרות בעולם. מתוך השוואת המאפיינים בשני השאלונים עולה כי נבחן ישראלי נדרש להפגין ידע מועט בבחינת הבגרות יחסית לעמיתו האמריקני, שנדרש להפגין ידע במגוון רחב של נושאים בעת ובעונה אחת. כמו כן, בניגוד לתלמיד האמריקני, התלמיד הישראלי נבחן בשאלונים נפרדים ואף ניתנת לו אפשרות בחירה בין שאלות.

     

    עוד נמצא כי הזמן המוקצה לתלמיד הישראלי לפתור שאלה גדול בממוצע פי שניים ויותר מהזמן המוקצה לתלמיד האמריקני כדי לפתור את אותה השאלה. (בעוד שלתלמיד האמריקני יש בין 10-15 דקות בממוצע לשאלה, התלמיד הישראלי יכול להקדיש עד 30 דקות בממוצע לשאלה).

     

    "אנחנו יותר טובים במכניקה"

     

    מפקח המרכז במשרד החינוך, דוד סלע, אמר בתגובה: "התלמידים שלנו הראו ידע טוב יותר. נכון שלתלמיד האמריקני היה יותר חומר למבחן ויותר לחץ זמן, אבל באותו פרק בבחינה, העוסק במכניקה, אנחנו היינו טובים יותר"

     

    סלע הוסיף כי "סוג השגיאות האופייניות של התלמידים הישראלים די דומה לשגיאות התלמידים האמריקנים. אבל, ההוראה אצלנו טובה יותר כי ישנה הדרכה למורים כיצד לאתר את השגיאות ולטפל בהן, דבר שלא קיים בארה"ב".

     

    בישראל נערך המחקר באופן מדגמי בקרב 8,934 תלמידים מתוך שאלון הבגרות ומניתוח פריטים שביצע מכון סאלד. הנתונים המתייחסים לתלמידים האמריקנים התקבלו מהגוף הבוחן האמריקאי בדו"ח שסיכם את ביצועי התלמידים לשאלה הנדונה, עליה נבחנו בשנת 2003.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    רמה נמוכה יחסית. בחינת בגרות בישראל
    צילום: שאול גולן
    צילום: סי די בנק
    "התלמידים שלנו הראו ידע טוב יותר"
    צילום: סי די בנק
    מומלצים