"אני כמו אריה שרץ אחרי הטרף"

זיו איתן, בן 35, אמן המרימבה וכלי ההקשה, כנראה נולד עם יחידת להביור פנימית בלב, אחרת קשה להסביר את קצב דיבורו המהיר, את תנועותיו התזזיתיות על הבמה בזמן ההופעות ואת המעברים שלו בין סגנונות מוזיקלים רבים. מדובר בנשיונל ג'יאוגרפיק מוזיקלי, והכל תוצרת הארץ. קריית אונו, ליתר הדיוק.

עם השכלה קלאסית רבת שנים ותיאבון עז לטרוף את העולם, פיתח איתן במהלך השנים יכולת נגינה וירטואוזית על עשרות כלי הקשה, כשהמנטרה האחרונה מבית מדרשו, מתמקדת בעיקר בשילוב בין מוזיקה קלאסית לאלקטרונית. "יש לי פיצול אישיות", הוא אומר, "הרבה אנשים מפחדים ממוזיקה קלאסית והחלטתי לנסות לשבור את המחסום הזה. בתור אמן שגדל על מגוון עשיר של סגנונות מוזיקלים, החל ממוזיקה קלאסית, מוזיקת עולם ועד לרוק אלטרנטיבי, אני מנסה ליצור מוזיקה איכותית וקומוניקטיבית לכולם, שתהיה עשירה ברגש. לפעמים אני מרגיש כאילו אני חי בתקופה הרומנטית לפני 200 שנה, רק שאני משתמש בשני אמצעים שלא היו קיימים אז, קסילופון ענק המכונה 'מרימבה' ומחשב. אני משתדל לא להשאר בבועה סגורה או בז'אנר אחד כמו 95 אחוז מהמוזיקאים, אני לא אוהב להיות סגור בתחום אחד, אלא תמיד מחפש גיוון".

התשוקה לתנועה גורמת לאיתן גם לטייל בין עולמות שונים. "בבקרים אני מנגן בהופעות סגורות בבתי ספר דרך משרד החינוך ומראה לילדים שאפשר לאהוב מוזיקה קלאסית כשהיא מבוצעת בשיא הרגש, בערבים ניגנתי קונצרטים עם תזמורת פילהרמונית עם עניבה ובלילות, היו תקופות שניגנתי במועדוני טראנס, האוס וטכנו עם דיג'יים מקומיים או במסיבות טבע ברחבי הארץ, כשאף אחד מהם לא ידע מהם העיסוקים האחרים שלי".

למרות שאיתן מופיע בעיקר בהופעות סגורות ומוזמנות מראש, מדי מספר חודשים הוא נוהג להרים הפקה ולהגיע לכלל הציבור, למרות העלויות. בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בחו"ל ולאחרונה שב ממסע הופעות במזרח הרחוק שם ניגן בפני קהל מקומי גדול, סטודנטים ודיפלומטים והוא מתכנן להגיע להופעות בקרוב גם ליפן.

"כל דבר שאני מבצע בכל סגנון ובכל מקום, בין אם זה פסטיבל ענק או מקלט לילדים בבית ספר בפריפריה, אני תמיד אשתדל לעשות זאת הכי טוב בעולם, אחרת אין לי סיבה לקום בבוקר. לביצוע יש משמעות גדולה ולא משנה איזה סוג מופע אני מעלה. בכל שניה צריך לדעתי להתרחש משהו על הבמה, בין אם זה עצוב, שמח, אנרגטי, פסיכדלי, העיקר שהוא יהיה קשור לרגש ולא רק לכתיבה עצמה. השאיפה שלי היא להעלות מופע מאוד איכותי, אבל קומוניקטיבי לכולם, לא רק לחובבי המוזיקה הקלאסית. מוזיקה חדשנית שהמצאתי שנעה בין המוזיקה הקלאסית לאלקטרונית, קלאסית רומנטית, מרגשת, עצובה, מלודית עם השפעות של דאנס וטראנס או אלקטרוניקה רכה".

מלחינים קלאסיים ישראלים בני זמננו כמו רונן שפירא, גיל שוחט, צח דרורי, יוסף ברדנשווילי ואחרים, שמחו לשתף פעולה עם איתן וכתבו למענו יצירות מיוחדות, שאת חלקן הוא יבצע במופע מחר (ה') במרכז ענב בת"א, בנוסף לעיבוד מקורי שלו ליצירה קלאסית של באך. "רציתי לעשות מיקס בין כלי הקשה, תופים, מרימבה, מחשבים ומוזיקה קלאסית, אז למה לא לקחת את האוצר הקלאסי שיש לנו כאן בישראל?", אומר איתן. "בכוונה תחילה לא רציתי ליצור מוזיקה שהיא קלאסית אוונגרד, מאחר והיא פונה לאחוז קטן ביותר באוכלוסיה. אני מקווה שהקהל ישאר חסר נשימה בזמן ההופעה אבל עם הרבה רגש בנשמה. אני כמו אריה שרץ אחרי הטרף שלו ומקווה לקחת את המאזינים איתי למסע קצבי".