כך נפלתי קורבן לעוקץ האיסטנבולי

נסיעת עסקים בשבוע שעבר הביאה אותי לאיסטנבול היפה שבטורקיה.לאחר מספר ימי עבודה והסתגלות לסביבה החדשה נועצתי עם לקוחותיי בנוגע לאזורים מומלצים לטיול בעיר (חיפשתי מקום טוב לאכול כנאפה חמה). קיבלתי את המלצתם ובשעת ערב מוקדמת יצאתי במונית לאזור "טקסים" השופע מסעדות, בתי קפה, דוכני בשר כבש, רחובות עתיקים וארכיטקטורה מדהימה. לאחר ארוחת ערב משובחת וקינוחים במדרחוב "איסתכלל" המשכתי לטייל רגלית.

לאחר כמה דקות פנה אליי עובר אורח לבוש היטב ובאנגלית שוטפת שאל לשעה. עניתי לו (השעה היתה 21:15), והבחור, שנראה פחות או יותר בגילי, המשיך לשוחח עמי תוך כדי הליכה. הוא הציג עצמו כמוסטפא, שהגיע לאיסטנבול מאנטליה לצרכי עסקים ("תצוגת מעילי עור בבניין בקרבת שדה התעופה"). הסיטואציה הדומה - שני צעירים שהגיעו לעיר בענייני עסקים ומוצאים עצמם משועממים עד מוות לעת ערב - יצרה קירבה מיידית. דיברנו על טורקיה, על איסטנבול וסתם על החיים.

מוסטפא הציע שנלך לאחד הפאבים המקומיים לשתות בירה, ואני, שרציתי לטעום בירה מקומית, קיבלתי את הזמנתו. חיפשנו מקום נחמד במדרחוב, אבל פאבים רבים לא מצאנו שם ולכן לקחנו מונית לאזור אחר. בדרך עלתה בי תחושת אי נוחות מסוימת, כאילו משהו לא בסדר, אך הדחקתי את תחושותיי (זו לא הפעם הראשונה שאני חובר למקומי לשתיית בירה - עשיתי זאת במקומות שונים בעולם).

במקום אליו הגענו היתה רחבת ריקודים מוארת וספות עור לבנות הקיפו שולחנות עץ. ביקשתי בירה מהחבית והופתעתי לשמוע שלא קיימת כזו. כשביקשתי לראות את התפריט השיב המלצר, שהיה חנוט בחליפה, שאין תפריט. מוסטפא הסביר ש"ככה זה" ואני ניגשתי לבר ובחרתי בירה מקומית. המשכנו את הערב בשיחה קולחת ובדיחות, עוד בירה, עוד סיגריה, מוסיקה טובה וריקודים טורקיים על הבמה.

לאחר כשעתיים ביקשנו את החשבון. בעל המקום חזר אלינו ועל גבי מפית נייר רשם את הספרות הבאות: 5,930 לירות טורקיות. סכום זה שווה ערך לכ-5,000 דולר. מוסטפא החל מתמקח בצעקות עם בעל המקום ולאחר "הנחת מלון" מיוחדת (שמוסטפא היה זכאי לה כי הוא שהה במלון מרמרה, ואף קרץ לי כדי שאגיד שגם אני מתארח שם) עוגל החשבון ל-4,400 דולר. מוסטפא הגיש את כרטיס האשראי שלו ושילם חצי מהחשבון. אני יכולתי לשלם בכרטיס האשראי רק חלק מהסכום. את השאר נאלצתי להביא במזומן, תחת תחושת איום ולחץ, כשבעל המקום ומוסטפא מלווים אותי במסע בין כספומטים עד להשלמת הסכום.

זה קורה גם במוניות

למחרת בבוקר הבנתי שמחשבון הבנק שלי ירדו 12,000 שקלים. תחושתי הרעה התאמתה לאחר חיפוש ב-Google: מדובר בתרמית מתוכננת היטב. גם פקידי הקבלה במלון ידעו לספר סיפורים דומים שהתרחשו במסעדות מפוארות ואפילו במוניות (בסכומים נמוכים יותר). 

פנייה למשטרה המקומית (בסיוע מתורגמן שסיפק לי הלקוח שאירח אותי בעיר) הניבה איתור מהיר של החשודים, שהפלילו האחד את השני והודו כי תיאמו ביניהם את מעשה המרמה. בשבוע הבא ייפתח משפטם בבית הדין באיסטנבול. 

בעקבות המקרה, אני מבקש להמליץ לישראלים להמנע משיחות עם מקומיים שאינם מוכרים. מדובר בנוכלים מקצועיים, בעלי חזות מרשימה ודוברי אנגלית שוטפת, המשאירים על העומד מולם רושם הגון ואמין. תייר תמים עלול ליפול מאוד בקלות במלכודת הזו, והמדרון - הכולל מניפולציות וטריקים פסיכולגיים - חלק מאוד. אני, כתייר בעיר זרה שאינו מכיר את המנהגים המקומיים, לא הצלחתי להתמודד עם התשובות המנוסחות היטב (ומוכנות מראש) שהשיבו שני הנוכלים על שאלותיי בפאב וחששתי מעימות פיזי עם אנשי המקום.

ממשרד החוץ נמסר כי הקונסוליה הישראלית באיסטנבול הציעה לנ' סיוע בכל הקשור בפנייה למשטרה ובמציאת עורך דין מקומי.