הילד לקוי למידה? כדאי שיהיה לך כסף
בעוד שביישובים המבוססים נהנים 50% מהילדים לקויי הלמידה מהקלות והתאמות בבגרויות, בפריפריה מסתכמים המספרים באחוזים בודדים. בדימונה - 10%. ברהט רק שני אחוזים. הסיבה: רק בעלי האמצעים מסוגלים לממן את האבחון הפרטי היקר
הילד לקוי למידה? כדאי שיהיה בן למשפחה מבוססת אם הוא רוצה הקלות בבחינות הבגרות. מנתונים חדשים שפירסמה אגודת "ניצן" עולה כי ביישובים המבוססים דוגמת הרצליה, מכבים-רעות ורמת השרון נהנים קרוב למחצית מהתלמידים לקויי הלמידה מהקלות והתאמות בבגרויות. זאת לעומת אחוזים בודדים בלבד ביישובי הפריפריה: בדימונה רק 10% מכלל התלמידים זוכים להתאמות ורהט המצב חמור עוד יותר - שני אחוזים בלבד.
הסיבה לפער הבלתי נתפס הזה היא שמשרד החינוך ממן איבחון רק ל-1,500 תלמידים ברחבי הארץ. יתר המשפחות תלויות באבחון פרטי. בעלי הממון שולחים את ילדיהם למכונים הפרטיים בעלות של אלפי שקלים. השכבות החלשות מוותרות - והילדים סובלים.
בישראל 2005 סובל כל ילד ובוגר עשירי מלקויות למידה שונות. עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן, מספרת כי "התקציב שמקצה משרד החינוך זעום ואינו עונה על הצורך בקרב התלמידים. מדי שנה אנו מסייעים לעשרות אלפי ילדים ובוגרים לקויי למידה, בעיקר בפריפריה. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים מדי בין ההטבות שמקבלים התלמידים באזורים החזקים לבין תלמידי הפריפריה". גם נתוני הבגרויות לשנת 2004, אגב, הצביעו על קשר ישיר בין רמת ההישגים לכמות התלמידים הנהנים מהתאמות.
התמיכה המצומצמת של משרד החינוך הביאה לפריחה ושגשוג של מכוני איבחון פרטיים. אלו גובים החל מ-1,000 שקלים עבור אבחון רגיל, המכונה גם אבחון דידקטי, ועד ל-1,800 שקלים עבור אבחון מקיף יותר - אבחון פסיכודידקטי. הסכומים המדוברים הם מעבר להישג ידן של משפחות רבות בפריפריה. "אני זועקת ואיש לא שומע. אין לי כסף לשלם עלות כה גבוהה של אבחונים לילדי", אומרת הילה ממן, אם לשני ילדים בני 11 ושבע הסובלים מליקויי למידה.
ילדיה של ממן לומדים בבית ספר רגיל בתל אביב. בשל קשייה הכלכליים, נאלצת הילה להיעזר ב"ניצן" על מנת לממן אבחונים וטיפולים. "נאמר לי שאם לא יטפלו בקשיים של הילדים שלי בבית הספר, יעבירו אותם לכיתה בחינוך המיוחד. אני לא מוכנה שהבן שלי ייכנס למסגרת הזו. זו לא מסגרת מתאימה עבורו ואין לי ספק שזו פגיעה בילד שלי. משרד החינוך לא נותן מענה לילדים כמו שלי. הילדים האלה נופלים בין הכיסאות".
החוק החדש רק מגדיל פערים
לפני כשנה היה לילדים לקויי הלמידה ולהוריהם רגע אחד של חגיגה בעקבות חקיקת "חוק השילוב" המאפשר להורים שילדיהם אובחנו כסובלים מליקויי למידה לדרוש שילובם בבתי ספר רגילים. בפועל, החוק הזה שיפר את מצבם של ילדי העשירים בלבד והרע את מצבו של מי שידו אינה משגת מימון של האבחון היקר. בבתי הספר אמנם הוקמו ועדות שילוב בית-ספריות אולם על פי החוק החדש - תלמיד לקוי למידה לא יקבל סיוע מהן בהיעדר האבחונים. וכך ממשיך ומעמיק הפער.
בימים אלה פועלים ב"ניצן" לקידום חקיקה חדשה שתסדיר את זכויותיהם של הילדים לקויי הלמידה וישלב את האבחון בסל השירותים. מחר יערכו ב"ניצן" יום התרמה תחת הסיסמה "אל תגיד: לא ראיתי, לא שמעתי, לא הבנתי". הכספים הנאספים אמורים לממן את האבחון והסיוע לכל אותן משפחות מעוטות יכולת.
יהודית אלדור, מנהלת אגף לקויי למידה במשרד החינוך, הגיבה להאשמות נגד המשרד: "בשנתיים האחרונות גדל משמעותית מספר התלמידים ממשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך הזכאים לאבחון במימון המדינה. כמובן שזה לא מספיק, עדיף היה לו האבחון היה חינם, בלי קשר למצב הסוציו-אקונומי, אבל ישנן מגבלות תקציביות. התחלנו ב-500 ילדים ולאט-לאט עולים במספרים. היום זכאים כבר 1,500. אני מקווה שגם בשנים הבאות התקציב יאפשר לנו לתת למספר גדול יותר של ילדים את השירות המגיע להם".
אלדור מוסיפה כי גם לאחר האבחונים, לא כל מי שנמצא זכאי אכן מקבל את ההתאמות לבגרות "נוצר מצב שבו תלמידים קיבלו התאמות מהמכונים הפרטיים בהתאם לדרישת הלקוח, ולא כי הם באמת סובלים מלקויות למידה. לכן אנחנו בודקים ברצינות כל בקשה, אבחון והתאמה לגופם. ילדים שנמצאו זכאים מקבלים התאמות רק אם הם באמת זקוקים להן, ללא קשר למקום מגוריהם או למעמד סוציו-אקונומי".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
