רק לשרון תיק רפואי?

ולמה לא להמשיך, על פי אותו ההיגיון, ולתבוע את גילוי הסודות הבריאותיים של יועצי השקעות בבנקים? יועץ השקעות חולה עלול הרי להעניק לנו עצה פיננסית שגויה ולגרום לנו להפסד כספי ענק. תחולת החוק לחשיפת המצב הבריאותי צריכה להיות, לפיכך, גורפת. הייתי מצפה גם מקופאית מסופרמרקט להצטייד בתעודת כשירות רפואית, כדי שהקונה ידע האם יש לו עסק עם אחת הנוטה לחולי ולהתפרצויות. כנ"ל ביחס לשוכר ומשכיר דירה, כנ"ל ביחס לסוכן נסיעות וכמובן כנ"ל ביחס לקברניט של מטוס או נהג של אוטובוס. לא נעלה לרכבת לפני שנראה את התיק הרפואי המעודכן של הנהג והכרטיסן.

אותו הדין צריך לחול, כמובן, גם כלפי מעלה. הבה נדרוש, לכן, את חשיפת תיקו הרפואי של נגיד בנק ישראל (למה הוא רזה כל-כך?), של מבקר המדינה (למישהו יש ספק שמדינה זו זקוקה למבקר סופר-בריא?), של הסטטיסטיקן הראשי (איזה מספר משקפיים הוא מרכיב?) ושל כל צמרת התקשורת הכלכלית (כולל כותב שורות אלו).

בקיצור, אין טעם ואין הגיון לעצור את הביקוש הציבורי לחשפנות בריאותית ברמה של ראש הממשלה דווקא. הכי טוב שכל

אזרח של מדינת ישראל - ובמיוחד כל מי שיש לו נגיעה כלשהי לחיי הכלכלה, החברה, הצבא והפוליטיקה - ישא בארנקו תיק רפואי ממוזער, אותו יציג לכל אזרח אחר, לפי דרישה. נעשה זאת כולנו, כמחווה לחוכמתם הנסתרת של חברי הכנסת ומיני פופוליסטים, המתרבים לפני הבחירות כפטריות אחר הגשם הראשון. אנשים בריאים, מסתבר, לא בהכרח מתאימים יותר לתפקידים ציבוריים מאנשים חולים.

כלכלת בחירות - עכשיו בבלוג של סבר פלוצקר