שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שגינו כשהבאנו את "עובדה" ל"קשת"

    יו"ר דירקטוריון "קשת" מוזי ורטהיים כותב ל"ידיעות אחרונות" על דחיית תחקיר "עובדה" על "ישראייר": "מניעת תקלות ומעידות אפשריות, ולא שום התערבות מערכתית או פרטנית, היא שעמדה לנגד עיני המנכ"ל וחברי הדירקטוריון בדחיית הכתבה של אילנה דיין. אנו רוצים לזכות ברייטינג גבוה, לרתק צופים בתוכניות בידור, תרבות ודוקומנטריה, אבל בלי כותרות מרעישות ובלי סנסציה"

    סיפור שמתגלגל באינטרנט מספר על ישראלי שטייל בפריז וראה כלב רוטוויילר תוקף ילדה קטנה. הסיר את חגורתו, חנק את הכלב והציל את הילדה. הכתבים, שעטו על המקרה, הכתירו אותו בכותרות: "פריזאי אמיץ הציל ילדה משיני כלב טורף". כשהתברר שהמציל הוא ישראלי, שונתה הכותרת: "ישראלי חנק כלב גדול ואלים השייך לילדה פריזאית קטנה וחלשה". בתיאור המקרה באותיות הקטנות לא נעשו שינויים. אפשר להניח שתגובות הקוראים לשתי הכותרות היו שונות בתכלית.

     

    הסיפור הזה בא להמחיש את כוחה של כותרת. הכותרת היא הסיפור. היא צובעת את העובדות בצבעה שלה והיא הנשמרת בזיכרון. מעטים הקוראים המפעילים את כוח שיפוטם ובוחנים עד כמה הולמת כותרת את הפרטים ואת התוכן.

     

    דחיית כתבתה של אילנה דיין בתוכנית "עובדה" של "קשת" עוררה התרגשות תקשורתית. תמכתי בעמדת המנכ"ל והעורך הראשי לגבי דחיית הכתבה. יתר על כן, הבעתי אי-נחת ביחס למקומן של תוכניות כמו "עובדה" בשידורי ערוץ 2 בכלל. לדעתי, שגינו. שגתה ההנהלה שהמליצה בזמנו על הכללת "עובדה" בשידורי "קשת", ושגינו אנו, חברי הדירקטוריון, כשאישרנו את ההחלטה.

     

    יש ניסיונות להטות את אופיו של ערוץ 2 ממקומו הטבעי במפת התקשורת. בתוכנית "עובדה", שלה צוות מצוין כשלעצמו, היטינו אנו את "קשת" לכיוון האקטואליה. לדעתי, צוות חוקר כזה מקומו למשל בחברת החדשות, שלה עורך ראשי וצוות בעלי ניסיון בתחום. מטבע הדברים, הם יודעים להתמודד עם הפרובלמטיות הכרוכה בחשיפות. הם מנוסים יותר בהקפדה על מידתיות והיעדר התלהמות, מצוידים בכלים לטיפול במצבים שונים ויכולים להגן על גרסתם בפני כולי עלמא.

     

    אין צורך להוכיח דבר

     

    חברת מועצת ערוץ 2, רחל פרימור, טענה בשבוע שעבר בתגובה על דחיית הכתבה: שוב לפנינו 'הון' ו'שלטון' שחברו יחד – ההון שלח את ידיו הארוכות לכתבה. איזו מנטרה קליטה. אין צורך להוכיח דבר, אין צורך לבחון ולבדוק. והרי זה מן המפורסמות שבעלי אינטרסים כלכליים הם "הרעים".

     

    אבל איזה הון ואיזה שלטון? השלטון והרשויות לא אמרו דבר בקשר לכתבה. אנו היינו אלה שסברו כי עיתוי שידור הכתבה בעייתי ויכול להתפרש כאילו מעוניין מישהו לדחוף "פרשה" לשולחנם. אבל השלטון עצמו לא התערב ובוודאי לא יתערב בעתיד. אנו משתדלים להתרחק ככל האפשר אפילו מצל צלו של חשש מהוצאת שם רע על מישהו. חברת המועצה פרימור, לעומת זאת, לא הטריחה את עצמה אפילו לטלפן ולבדוק בטרם הטיחה בנו האשמה חמורה על "אינטרסים צולבים".

     

    הח"מ מעיד שאין לו שום "אינטרס צולב" עם אחד הצדדים לכתבה, לא כלכלי ולא אישי. למיטב ידיעתי, אין לאף אחד מבעלי "קשת" קשר כלשהו עם בעלי

    עניין ב"אל-על" או "ישראייר". הגב' פרימור אינה חוששת להאשים את הדירקטורים ב"תכתיב של בעלי חברת 'קשת', שלהם אינטרסים כלכליים ועסקיים עם בעלי 'ישראייר'", לדבריה, אם הבעלים הרעים של "קשת" מסתמכים על "חוות דעת משפטית, הרי זו חוות דעת שעליה ניתן לחלוק בקלות". אני מעריך את הסולידריות העיתונאית, אבל אין היא יכולה לבטל את הדרישה לחקור, לבדוק ולאמת בטרם מאשימים מישהו, אפילו אם הוא שייך לקבוצת "בעלי ההון".

     

    מניעת תקלות ומעידות אפשריות, ולא שום התערבות מערכתית או פרטנית, היא שעמדה לנגד עיני המנכ"ל וחברי הדירקטוריון בדחיית הכתבה. אנו רוצים לזכות ברייטינג גבוה, לרתק צופים בתוכניות בידור, תרבות ודוקומנטריה, אבל בלי כותרות מרעישות ובלי סנסציה. על מניעת רעש היה כל הרעש.

     

    מוזי ורטהיים הוא יו"ר דירקטוריון "קשת"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ישראל הדרי
    מוזי ורטהיים
    צילום: ישראל הדרי
    צילום: יוסי צבקר
    אילנה דיין
    צילום: יוסי צבקר
    לאתר ההטבות
    מומלצים