אתגרים עולמיים: קביעת סדרי עדיפויות
מלחמה ברעב ובתת-התזונה במדינות העניות? מאבק בהתפשטות האיידס באפריקה ובאסיה? תוכנית לטיפוח מקורות מים נקיים? לשמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע? מה חשוב יותר, ואיך קובעים סדרי עדיפות בנושאים בינלאומיים מורכבים? כתבה אחרונה בסדרה
כמו היערכות נדירה של כוכבי לכת, פגישות בדרגים גבוהים של כלכלנים, פוליטיקאים, מדענים ואפילו כוכבי רוק הגיעו, כל אחת בדרך אחרת, לסדרי עדיפויות ארוכי-טווח החופפים זה את זה להפליא. יעדי הפיתוח של "פרויקט המילניום" אותו אישר האו"ם ב-2000 היוו מקור השראה משותף. יעדי התכנית של האו"ם מתמקדים יותר בבעיות מאשר בפתרונות, טווח שאיפותיהם עצום והם אינם שוקלים את העלויות היחסיות, כך שאין הם מציעים תכנית פעולה מיידית. אך יעדים אלה מציבים בכל זאת ציוני דרך שאפשר להשוות אליהם תכניות, וזאת בניגוד לדרישה המעורפלת הרגילה "פשוט לעשות משהו".
עוד בנושא
השטן שוכן בפרטים
ו' גיבס, סיינטיפיק אמריקן
בתהליך הקמתם של שווקים נוספים, להגנת מקורות מים, לשימור בתי גידול או לניהול חוות דגים, חלה התקדמות הדרגתית בעקומת הלמידה בכל הקשור לקביעת סדרי עדיפויות לשמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע
אוסף אחד של הצעות ממשיות נבע מישיבה שנויה במחלוקת של כלכלנים במאי 2004, שנקראה הקונצנזוס של קופנהגן. את הפגישה ארגן ביורן לומבורג, מחבר הספר The Skeptical Environmentalist והמנהל דאז של המכון להערכה סביבתית בקופנהגן. בפגישה התכנס פאנל של שמונה כלכלנים ידועי שם, ובהם שלושה זוכי פרס נובל, כדי לבחון 38 הצעות להתמודדות עם עשרה אתגרים עולמיים. עשרה תומכים ו-20 מתנגדים, גם הם כלכלנים, בדקו מחקרים קודמים בנוגע לאפשריות להתערב במצב והעריכו את העלויות הצפויות ואת הרווחים האפשריים. לאחר מכן ביקש לומבורג מהפאנל להשתמש בניתוחי עלות-תועלת ולדרג את הפעולות, כדי לקבוע לעולם מהי הדרך הטובה ביותר להוציא 50 מיליארד דולרים מחוץ לסיוע הבין-לאומי הקיים.
הכלכלנים יצרו רשימה, אך סירבו לבסס אותה על יחסי העלות והתועלת בלבד, והמעיטו בערכו של סדר הדירוג. "ללומבורג היה רושם מופרז לגבי המרחק שאליו אפשר להגיע עם ניתוח עלות-תועלת," העיר אחד השופטים, תומס ס' שלינג מאוניברסיטת מרילנד. "בפועל, כל הדברים שדירגנו כ'סביר', 'טוב' ו'טוב מאוד' היו כולם טובים מאוד."
ההצעות המועדפות על צוות הקונצנזוס של קופנהגן כללו, אולי במפתיע, מגוון תכניות סיוע רגילות. הכלכלנים הגיעו למסקנה שעל האומות העשירות להשקיע 12 מיליארד דולרים נוספים בהפצת תוספי ברזל, ויטמין A ושאר אבות מזון חיוניים לביעור התת-תזונה. 27 מיליארד דולרים נוספים יש להשקיע בהגברת השימוש בקונדומים ובאמצעים אחרים למניעת הדבקתם באיידס של 30 מיליון בני אדם באפריקה ובאסיה.
ההשקעות באסטרטגיות שהמליצה עליהן התכנית למלחמה במלריה צריכות לגדול ב-13 מיליארד דולרים. טכנולוגיות להשקיה בקנה מידה קטן ולמקורות מים קהילתיים קיבלו ציונים גבוהים, וכמוהם גם המאמצים למלחמה ברעב ובתמותת תינוקות. אך הפעולה האחת שתיתן את התוצאות הטובות ביותר במחיר הנמוך ביותר, כך הסכימו כל הכלכלנים, היא לשחרר את הסחר העולמי מסובסידיות וממכסי-מגן המסייעים לחוות ולעסקים במדינות עשירות על חשבון אלו שבמדינות העניות, ושמעלים את המחירים לצרכנים בכל מקום בעולם.
טיעוניהם של הכלכלנים תומכים בתכניות המצויות כבר בפיתוח בידי פוליטיקאים ומוסדות בין-לאומיים. ב-2004 הכריזה הקרן העולמית לאיידס, שחפת ומלריה על מענקים המעלים את מחויבותה הכוללת למלחמה במלריה ליותר ממיליארד דולר מאז 2002. הנשיא ג'ורג' וו' בוש הכריז ב-30 ביוני 2005, שארה"ב תוסיף בתוך חמש שנים 1.2 מיליארד דולר לסיוע שהיא שולחת לאזורי אפריקה שמדרום לסהרה לתמיכה בתכניות נגד מלריה. ובשמונה ביולי 2005 הבטיחו מנהיגי מדינות קבוצת השמונה (G-8) לתרום 1.5 מיליארד נוספים בשנה לאותה מטרה. בינואר 2005 קרא פרויקט המילניום של האו"ם להכפלת הסיוע העולמי כדי "להחזיר לפסים" מדינות עניות, בעיקר באפריקה, כך שיעמדו ביעדי האו"ם ל-2015. בחודש יולי שמעו מאות אלפי אנשים שביקרו בקונצרטים של Live 8 בתשע מדינות את האמנים דוחקים במנהיגי העולם להכפיל את הסיוע הבין-לאומי, למחוק את חובותיהן של מדינות עניות ולבטל סובסידיות ומחסומי סחר אחרים על תוצרים חקלאיים.
שבוע לאחר מכן התחייבו מנהיגי ה-G-8 להגדיל את תקציבי הסיוע שלהם כך שסך-כל הסיוע-להתפתחות אפריקה יגיע עד 50 מיליארד דולר לשנה עד 2010, כפליים ויותר מן הסיוע שניתן ב-2004. הקבוצה גם הסכימה לוותר על כל החוב שיותר מ-24 המדינות העניות ביותר חייבות לקרן המטבע הבין-לאומית ולשתי סוכנויות פיננסיות עולמיות נוספות.
"אנו רוצים לעבוד עם האיחוד האירופי כדי להיפטר מהסובסידיות החקלאיות בארצות שלנו," אמר בוש. "אני מקווה שסבב דוחא (סבב בין-לאומי של משא ומתן, שבו פתח ארגון הסחר העולמי (WTO) ב-2002) ישיג מטרה זו עד 2010," הוסיף. ההזדמנות של WTO לפעול בכיוון זה תהיה בפגישתו הבאה בדצמבר 2005.
אך עם התבהרותם הכואבת, בפגישת ה-G-8, של חילוקי הדעות בנושא הגבלות גזי החממה, נראה שההסכמה הכללית מגיעה רק עד גבול מסוים. כשמגיע הרגע לנקוט פעולה בנושא ההתחממות העולמית או בנושאים סביבתיים דוחקים אחרים, הפתרונות הפוליטיים - כגון תכנית הפחתת הפליטות מרצון של ממשל בוש וכנס האו"ם מ-1992 בנושא רבגוניות ביולוגית - אינם עומדים ביחס ישיר לגודלו של האתגר. כך שבזמן האחרון, מפקחים ופעילים ברחבי העולם מנסים לארגן מחדש תמריצים כלכליים מתוך כוונה שכוחות השוק יצליחו במקום שבו נכשל הרצון הפוליטי.
לפנייה לכתב/ת 
הרעב בעולם. דורש טיפול מיידי
צילום: איי פי
