בשם השם

אתחיל בווידוי אישי: רבים מתעניינים בשם משפחתי - "שלומות", ובטוחים כי זהו שם "רוחני" שאימצתי בשנים האחרונות. כאילו לא די לי ל"עודד" את הבריות, החלטתי גם להוסיף שלום (ועוד במליצה!) לעולם. ובכן: נכון שלא נולדתי "שלומות", אולם בהיותי כבן שמונה החליטו הוריי לעברת את שם המשפחה ("יוליוסבורגר", תודה ששאלתם). הם הגיעו ל"שלומות" משום ששני הסבים, ז"ל, משני הצדדים, היו שלמה, ומכיוון ששם נעורי אמי היה דוידזון (= בן דוד = שלמה). בנוסף, מאז ומתמיד ראינו עצמנו (בני יוליוסבורגר-שלומות) שוחרי שלום ואחוות עמים, כך שהשם החדש התקבל היטב. אני שלם מאוד עם שם משפחתי, אולם שמעתי את אחותי רוטנת לא אחת כי שם אצילי ומיוחד כמו "יוליוסבורגר" לא מחליפים.

ועוד וידוי קטן: במסגרת המסע ההתפתחותי שבו אני נמצא בשנים האחרונות, אימצתי לעצמי שני שמות: בתחילה "תום" ובהמשך "צור". לא שיניתי את שמי באופן רשמי, אולם ביקשתי מחבריי לדרך לקרוא לי בשמות אלו, וגם ביני לביני הייתי קורא לעצמי בשמות שבחרתי (כל שם בנקודת זמן אחרת). זה היה עבורי תהליך מרתק של בחירה, השתנות, אומץ, הטבעה, חיזוק איכויות והתחדשות. לפני מספר שנים הרגשתי כי אימוץ השם החדש (אז הייתי "צור") עשה את עבודתו, וכי עלי לחזור ולבחור מחדש בשמי - "עודד שלומות" וכך עשיתי.

מלאכים, שדים ורוחות

שינוי והחלפת שם הוא עניין מקובל במסורות רוחניות ודתיות. בחומש בראשית מתואר איך אלוהים משנה את שם "אברם" ל"אברהם", ובהמשך את "שרי" ל"שרה". גם "יעקב" אבינו זכה לשם חדש: "ישראל".

שמו של אדם, לפי המסורת היהודית, הוא שורש נשמתו (האותיות שמ במרכז "הנשמה"). גם האל מכונה "השם", אנו בני "שם" (מבניו של נח, והאח של חם ויפת) ואחד הספרים המרכזיים בתורה נקרא "שמות". בשפה העברית יש שלל ביטויים הקשורים בשמות: "טוב שם משמן טוב", "בעל שם", "יד ושם", "שם עולם", "ימח שמו" ועוד.

המקובל ברק נגבי, העוסק בהתאמת שמות, מספר כי כבר בבראשית ב'-19 נכתב "...וכל אשר קרא לו האדם נפש חיה הוא שמו", מובאת המשמעות העמוקה של קריאה בשם, שהיא כמעשה היצירה והבריאה, ולכן ייחודית לאדם.

"אין דבר בעולם, פיזי או רוחני, שאין לו שם", אומר נגבי. "השם הוא הנותן זהות לכל דבר וכמובן שלאדם". לדבריו, לכל שם של אדם יש ארבעה מרכיבים: שם פרטי, שם משפחה, שם האם וזמן הלידה. צירופי האותיות והזיווגים בין האותיות בכל "ארבעת השמות" יוצרים צירופים המכילים בתוכם קבוצות של מלאכים, שדים ורוחות, ובכל שם מסתתרות כמה עשרות כאלה.

"המלאכים הם המזרזים אותנו בכיוון הנכון, השדים מעכבים אותנו והרוחות הן הכישרונות", הוא אומר. "יש בסך הכל 484 אפשרויות לזיווגי זוגות אותיות שונים, המכילים את אותם יצורים. שם בעל שדים רבים מאוד יכול להיות קללה אמיתית, אולם הדבר ניתן לשינוי. עד היום עזרתי לאלפי אנשים בשינוי השם, ועוד לאלפים רבים בבחירת השם לתינוקות לאחר לידתם. אדם הרוצה לשנות את שמו מציע מספר אפשרויות, ואני בודק אותם וממליץ איזה הכי מתאים. אם אף אחת מההצעות אינה טובה, הוא מביא לבחינתי שמות חדשים. לעיתים קרובות קורה שדווקא השם שפחות מוצא חן בעיני האדם הוא המתאים לו, וזאת מכיוון שאותם שדים המתחבאים באישיות ובשם הקודם חוששים להיזרק החוצה", מסביר נגבי.

לדברי נגבי, השואב את הידע שלו מספר "היצירה" (המיוחס לאברהם אבינו – ע.ש) שינוי שם מביא באופן מהיר מאוד לשינוי באישיות ובמהלך החיים, בתחומי זוגיות, משפחה, פרנסה, בריאות וכו'. נגבי עצמו שינה את שמו (פרטי ומשפחה) כשהיה בגיל 17 בעקבות חלום שחלם. זה היה שנים רבות לפני שעסק בקבלה, והוא מסרב לגלות את שמו הקודם.

אסתר או הסתר

השיטות המקובלות ביותר לשינוי שם נשענות על נומרולוגיה וגימטריה. בעקבות אירוע משפחתי קשה שעברה אסתי תירוש, מורה רוחנית, היא ביקשה להוסיף אנרגיה לשמה, וצירפה את השם "אורה" כשמה האמצעי (כיום: אסתי אורה תירוש).

לדבריה, במסורת היהודית מקובל להוסיף שם אמצעי "חיים" לגבר, או "חיה" לאישה, שניהם בעלי אנרגיה של חמש. היא חיפשה שם "מחומש", הקשור גם ב"חמסה" ובחמשת החושים, ומצאה את "אורה".

"נולדתי בשם אסתר", היא מספרת. "עוד לפני שלמדתי נומרולוגיה, שיניתי לאסתי. השם אסתר הזכיר 'הסתר' שלא עשה לי טוב. לא אהבתי את הסיפור של חיי אסתר המלכה, וגם מספר השורש של אסתי - 3, יותר מתאים לי מאסתר - שהוא 4".

לדברי תירוש, השם הפרטי הוא "המפתח", השם האמצעי הוא "המלאך השומר", ואילו שם המשפחה הוא "המורשת". הנשים, המפותחות יותר מבחינה רוחנית, יכולות לקבל שם משפחה חדש, בעת הנישואים, וכך לעלות בדרגה; אולם יש מקרים ששם המשפחה החדש דווקא פוגע.

"אנחנו מכירים מקרים רבים של זוגות החיים ביחד ללא נישואים זמן רב ובהצלחה, ומיד אחרי הנישואים, הם לא מסתדרים ונפרדים", אומרת תירוש. "לעיתים קרובות הסיבה לכך נעוצה בחוסר התאמת השם החדש שאותו מאמצת האישה. יש בתרבות הישראלית מנהג מסוכן, שלפיו נותנים שמות על שם אנשים שנפטרו באופן בלתי טבעי, בתאונות, מלחמות ופיגועים. זה מאוד לא רצוי, כי זה יכול לגרום לכניסת הקארמה של אותו נפטר בתינוק. כך יש לא מעט חבר'ה שנקראו על שם חללים, ובעצמם נהרגו צעירים".

לדברי תירוש, בשם יש את "רצון הנשמה" בתוך אותיות אהו"י (התנועות), בשעה שהעיצורים מייצגים את ה"אגו". מבחינה זו, רצוי שהשם יהיה מאוזן בין הנשמה והאגו, ושמות ללא עיצורים יכולים להוות בעיה.

"אינני נותנת שמות, אלא עוזרת למי שמבקש למצוא שם שידבר אליו ויתאים לו", היא אומרת. "אני יכולה לבדוק, באמצעות כלים נומרולוגיים ואחרים האם השם יכול להתאים. תאריך הלידה של אדם הוא הנתיב שעליו ללכת. לעיתים השם, שהוא העגלה, איננו מצליח לעלות על הנתיב, וצריך לעשות שינוי. את תאריך הלידה לא ניתן לשנות".

נורית לִבנה למדה נומרולוגיה אצל תירוש ובעקבות העולם המופלא שנגלה לה, החליפה את שם משפחתה, מחמאווי ללבנה. "כשבננו היה בערך בגיל 13, הוא דרש שנחליף את שם המשפחה", היא מספרת. "הוא בן יחיד ומיוחד, וזה היה כל כך חשוב לו, כך שהתייעצתי עם אסתי והלכנו על זה, תוך כדי התאמה מרבית לכל המשפחה. בהמשך הבן גם החליף את שמו הפרטי. שני השינויים פתחו אותו, הוסיפו לו ביטחון וקידמו אותו מאוד. אדם לא יכול להחליף את תאריך הלידה שלו, שהוא הבסיס לגורלו, אבל השם ניתן להחלפה, למי שזקוק לכך, מבחינת הדרך שעליו לעשות".

הגזע והשורשים

לד"ר אסתיה חוטר גזע (Mc.D), מורה רוחנית ומטפלת, היסטוריה שמית מרתקת. היא נולדה בשם אסתי רוזנברג; אולם פקידי משרד הפנים התעקשו לרשמה כאסתר. בנוסף, הוריה עיברתו את שם המשפחה לשושן, כך שאסתי רוזנברג גדלה כאסתר שושן. בהמשך חייה הבוגרים, לאחר שגילתה את העוצמה הטמונה בכך, שינתה את שמה מספר פעמים, על פי מטרות אותן רצתה להשיג. השם הראשון אותו אימצה היה אסתי חטר גִזה, המכיל את כל הספרות 1 – 9 על פי הגימטריה של השפה העברית. לדבריה, שילוב המילה "גִזה", המחוברת ל"גיזת הזהב", הביאה לה גם שפע כלכלי רב. בהמשך, בעקבות שבץ בו לקתה אמה, היא שינתה את שמה ל"אסתי גוטמן חוטר גזע", מתוך רצון להנציח את שם משפחת האם, גוטמן, בעיקר באמצעות שמונה ספרים שאותם כתבה בתוך שנתיים ועליהם התנוסס שמה החדש.

"באותה תקופה גם קיבלתי השפעה חזקה מאוד של הגוטמנים, בצורת חיים קשיי יום", אומרת ד"ר חוטר גזע. "איבדתי את כל מה שחסכתי בשנת הגִזה. כשסיימתי את פרויקט הספרים, העוסקים בתחומי מודעות, ונמאס לי להיות בחוסר כלכלי, החלטתי להשתחרר מהשפעת הגוטמן ולעבור לפאזה הבאה של ייעודי. הוספתי ה' לשמי הפרטי, 'אסתיה', והשארתי את 'חוטר גזע'. משמעות השם הנוכחי היא ביטוי רוחני ועבודה לא רק במישור המשפחתי או היהודי, אלא בכל כוכב ארץ".

לדברי ד"ר חוטר גזע, היא איננה ממליצה להחליף ולשנות שמות, אלא במקרים מיוחדים, במודעות עצמית גבוהה ומתוך אחריות אישית. "רק במקרה אחד של אדם שהיה נתון באופן קבוע בסכנות חיים מתאונות, אלימות ובריאות, הוספתי לו את השם 'חי', כדי להצילו ממוות", היא אומרת. "בשאר המקרים כשפנו אלי, סירבתי להתערב, משום ששינוי שם הוא בעל משמעות גורלית, ואינני רוצה לקחת אחריות שיש רק לאלוהים.

"לצערי, ישנם 'מומחים' שונים המייעצים לאנשים לשנות את השם, לעיתים רק משום שלא אוהבים שילוב מסוים, או כדי להוכיח ידענות. שינוי שם, כפי שעשיתי לעצמי, הוא עניין בין אדם לעצמו, תוך נטילת הסיכונים הרבים הכרוכים בכך. כאשר השם הראשוני מודחק, לעיתים קרובות האדם יסבול מחוסר איזון. ניתן להיעזר בשינוי שם להשגת יעדים ספציפיים, אבל מתוך מודעות לנזקים העלולים להיגרם במישורים אחרים.

"נשמתו של תינוק נכנסת לגופו רק כשניתן שמו באופן רשמי. לכן, בכל שינוי שם, יש לעשות זאת באופן רשמי, וכך גם עשיתי אני בכל פעם, כשהצלחתי לשכנע את אנשי משרד הפנים לרשום אותי בשם החדש", היא מסבירה.

לנוי אין יותר תאונות

רבים מהאנשים העוסקים בשינוי שם, חוו זאת על בשרם, לאור שגיא, מאבחנת ומטפלת בעזרת אותיות והמנהלת את "מרכז גופנפש" בראשון לציון, נולדה בשם "טל", והיא לקראת מעבר לשם "לאור". עד כה היא הדריכה אלפי אנשים בתהליך שינוי שמם ולפני כשנתיים הגיע גם זמנה לעשות צעד בכיוון זה.

"שינוי שם הוא עניין של חיים ומוות", היא אומרת. "לכל אות יש אנרגיה ספציפית וכל שינוי שם, על קוצו של יוד, הוא משמעותי ויכול להשפיע על כל תחומי החיים. כשיש בעיה רצינית אדם ילך לרופא מומחה, גם בנושא שינוי והתאמת שם יש לגשת למומחה, אחרת עלולים להיגרם נזקים קשים. אין שמות 'טובים' או 'רעים', אלא לכל אדם יש לעשות התאמה ספציפית, בהתאם לתאריך הלידה שלו ולייעודו האישי. ניתן להתאים שם לטיפול בכל מצב, מבעיה פיזית או נפשית עד שינוי התחושה שהחיים תקועים ולא מאוזנים".

שגיא פיתחה את שיטת הקוסמונומרולוגיה (תורת התבניות) המשלבת ידע עתיק בידע חדש - קבלה מעשית, תורות המזרח ותורת האותיות. לדבריה "השם החדש מאזן את הצ'אקרות, ולכל צ'אקרה תפקיד בזרימת האנרגיה בגוף". היא עורכת לאדם שמגיע אליה אבחון לאיתור חוסרים או עודפים אנרגטיים ומטפלת על ידי הנחת אותיות עבריות עתיקות על הצ'אקרות. "בנוסף לטכניקה, אני רואה את ההילה של המאובחן, וכך מאתרת היכן יש חוסר איזון ומטפלת בו", אומרת שגיא.

"האותיות, המספרים והצ'אקרות הם ביטוי לקודים אנרגטיים בכדור הארץ והם משקפים את הספקטרום האנרגטי הקיים בעבורנו ושלפיו אנו פועלים. יש סדר מדויק ומדהים ביקום ולכל דבר יש סיבה וזמן. כשמאובחן צריך שינוי שם, אני מדריכה ומלווה אותו בתהליך. הוא יוצר רשימת שמות מאותיות מסוימות שמאזנות את החוסרים והעודפים הספציפיים לו, ומרשימה זו יבחר לבסוף בשם טוב לו המותאם הרמונית לבני משפחתו והאנשים הקרובים לו.

נוי לירון, אחת המאובחנות של שגיא, מספרת כי היו לה בשנים האחרונות שמונה תאונות דרכים, שלא באשמתה, וכי הגיעה לטיפול לאחר שנפצעה ועברה תקופת שיקום קשה בבית.

"נולדתי כרינת רון", היא מספרת. "היום אני יודעת כמה השם הזה חסם אותי, גרם לי לתאונות, לעצבנות ולדיכאון. עובדה, עכשיו כנוי לירון, אני אדם אחר, רגועה יותר, המיגרנות והכאבים מהפציעה כמעט נעלמו ואין לי כבר יותר תאונות.

"ברוב המקרים מקובל להחליף רק שם פרטי או משפחה, ולא את שניהם, אבל אני הייתי 'מקרה קשה' ולכן גם הוספתי את ה'לי' לשם המשפחה. היום אני לירון, והמשפחה קיבלה את השינוי באהבה. ההורים חוו בשמחה את השינוי שעברתי. גם הסבתא רינת, על שמה נקראתי, הבינה אותי. מהר מאוד כולם התרגלו לשם החדש והוא כבר הפך, תוך חצי שנה, לחלק ממני. בעקבותיי גם אחי שינה את שמו", מספרת לירון.

אני (לא) ירושלמי

נגה אן אירום (ירושלמי), מטפלת הוליסטית, החליפה את שמה הפרטי לפני כארבע שנים, ובאחרונה החליטה לוותר גם על "ירושלמי" לטובת "אירום". בשעה ששינוי השם הפרטי היה קל, יחסית, שינוי שם המשפחה לווה בחששות. נגה אן היא האחרונה מבין אחיותיה (הן רק בנות) שהחזיקה בשם "ירושלמי". החשש היה גם "עסקי", לאחר שבנתה את עצמה כ"מותג" ("ירושלמי") בתחום הטיפולים ואבחון השמות.

"אני נמצאת כבר לא מעט שנים בדרך, ובפעם הראשונה ששמעתי על אבחון דרך שמות, זה נראה לי מוזר", היא מספרת. "מתוך ההתנסות האישית שעברתי והצלחת השינוי, למדתי את התחום והתחלתי לאבחן. אני משתמשת באותיות כסמלים אנרגטיים, באלפא-נומרולוגיה, באבחון הצ'אקרות ובמיקום האותיות על עץ הספירות הקבלי.

"תאריך הלידה קובע לנו על איזה הר אנחנו צריכים לטפס, בעוד שהשם מייצג את הדרך, אך ישנן דרכים שלא יגיעו להר. למשל, כביש שש הוא מצוין, אבל הוא איננו מוביל לים. ישנן דרכים שיגיעו לפסגת ההר, אבל בקושי רב. השם הוא חלק מרכזי בקארמה של האדם, אבל ניתן לשינוי. אפשר לשנות שם פרטי, משפחה, שניהם, או להוסיף שם אמצעי. הכל לפי הצורך והרצון.

"אבחון השם נעשה דרך תחושת המימוש שלנו בתחומים שונים, שעל כל אחד מהם אחראית צ'אקרה אחרת. הטיפול נעשה על ידי הוספת או החסרת אותיות היושבות בכל צ'אקרה. אין כל משמעות לשינוי השם שלא באופן רשמי בתעודת הזהות. רק באופן כזה שמנו החדש נצרב כ'זהות' האמיתית שלנו", היא אומרת.

נגה אן (לשעבר ענת) אירום (ירושלמי) אומרת כי ישנם מקרים שבהם הסביבה הקרובה, ובעיקר המשפחה, מסתייגת משינוי השם, אולם זה מעין סוג של "אזיקים" לעברך. "אני לא מסכימה יותר שיקראו לי 'ענת'", היא אומרת. "כולם קוראים לי נגה אן, ולהורים אני מרשה להשתמש בשם חיבה משפחתי".

מסע בעקבות השם

משפחת עמית אלעד/אילן/וינשטיין עשתה מסע ארוך בעקבות השם. אוֹריה עמית אלעד, מספרת כי נולדה במרוקו בשם "שונטל". לאחר שעלתה ארצה נתנה לה המורה בכיתה ד' את השם "שולה", אולם מעולם לא הרגישה כי הוא מתאים לה.

"לפני מספר שנים החלטתי לשנות את השם", היא מספרת. "חיפשתי שם הקשור לאור, עד שהגעתי לאוֹריה. לאחר הבחירה גם התייעצתי עם נומרולוגית, וקיבלתי תמיכה גדולה לשינוי. שם משפחת בעלי היה וינשטיין. הרגשתי שזה מאוד כבד עלי, אבל הוא לא רצה להחליף את שם המשפחה. הגעתי לייעוץ אצל נגה אן, ושמעתי ממנה דברים מדהימים ומאפיינים על 'אוֹריה וינשטיין', שאת חלקם לא רציתי.

"היתה לי תחושה שהצמחתי גזע על שורשים שאינם שלי. זה גם הסביר מדוע כל חיי היו מלאי קשיים. התחלנו לשחק עם אותיות שונות, עד שקיבלנו את 'עמית אלעד'. ההשפעה היתה מדהימה, עזבתי מקום עבודה ויצאתי לעצמאות, תחושות תלות שליוו אותי כל החיים נעלמו ואני חשה עוצמה וביטחון. בהמשך גם שלושת הבנות עברו אבחון אצל נגה, כל אחת קיבלה שם אמצעי, ושלושתן אימצו שם משפחה חדש - 'אילן'. היום אני יודעת שניתן לעבור אבחון משפחתי, ולקבל שם חדש המתאים, פלוס-מינוס, לכולם. אצלנו התהליך היה בשלבים, קודם אני ואחר כך הבנות, כך ששם המשפחה החדש שלהן שונה משלי".

סניאסים של האוקיאנוס

הסניאסים ("חסידים"), בוגרי האשרם של אושו בפונה, מקבלים שם המעיד על היותם חלק מהדרך הרוחנית שבה הם צועדים. בעבר היה אושו ("אוקיאנוס" בסנסקריט) נותן את השמות לחסידיו וכיום ממשיכי דרכו עושים זאת, כאשר השם ניתן לבחירה אישית מתוך מאגר שמות, או לקבלה מהממונים על כך באשרם.

"יש לי המון שמות", צוחק איציק-מהננד זאוברמן. "לא צריך לקחת את זה ברצינות כל כך גדולה. ב'הגרלת השמות' הראשונה שנערכה לי כתינוק זכיתי בשם יצחק, על שם סבי. עכשיו קוראים לי יצחק, איציק, זאוברמן, זאובר, מהננד, קראנטי, ואולי שכחתי איזה שם או שניים. אחרי הרבה שנים, שבהן הייתי מחובר לאושו ולפונה, לפני כשלוש שנים החלטתי לקבל עלי את הסניאס, ללא כל חוקים והתחייבויות חיצוניות. זה בא מהרגשה פנימית, שאוהבים אותי כפי שאני.

"כשהייתי במרכז בפונה, ביקשתי שיתנו לי שם. ה'הגרלה' הפעם העלתה את קראנטי מהננד. לא התחברתי כל כך לקראנטי, שפירושו בסנסקריט 'מהפיכה'. לעומת זאת את 'מהננד', שפירושו 'הבְרכה הגדולה', אימצתי בכיף. החלפה ושינוי שם היא טכנולוגיה לשינוי מערכת ההתניות, בדיוק כמו הגלימה האדומה שבה אני מסתובב בפונה. זה עובד על התת מודע".

גל אור קיבל את שמו הסניאסי - "אנטר דיראן" - לפני כשנה. עוד לפני כן שינה את שם משפחתו מ"גר-אור" ל"אור". לאחר השינוי בדק את המשמעויות הנומרולוגיות, וראה כי הלך בכיוון הנכון. "פירוש השם הסניאסי שקיבלתי הוא 'סבלנות פנימית'", מספר דיראן. "באשרם ובקרב אנשים בוגרי הודו אני קורא לעצמי רק דיראן. השם הוא חלק במשמעות העמוקה של להיות סניאס, הוא מזכיר לי את הדרך ומעורר בי את הסבלנות והקבלה. ביקשתי שיבחרו עבורי את השם, כי הרגשתי שכך יגיע השם המתאים ביותר, ולאו דווקא מה שנדמה לי כנכון. אני לא יודע איך בוחרים. יש האומרים שתוכנת מחשב בוחרת את השם, או על פי היכרות עם הסניאס או בתקשור עם אושו דרך ספרים. לא יודע, ואני מקבל בברכה את השם החדש שלי".

לז'יוואן, יובל סיוון בתעודת הזהות, קשר עמוק לשמו הסניאסי, שניתן לו לפני כחמש שנים. לדבריו, זה השם שביקש מוועדת השמות בפונה, והם נענו לבקשתו. "הכל התחבר אצלי טוב בשם", הוא אומר. "ראשית, ז'יוואן ממש מזכיר את סיוון. שנית, כשהייתי לפני שנים רבות ביוון, הצמידו לי את השם ג'ובאני, שנדבק אלי. שלישית, השם ז'יוואן, פירושו 'חיים', ובתעודת הזהות אני מופיע כ'יובל חיים סיוון'.

"לרוב הסניאסים יש שם המורכב משתי מילים, מעין שם פרטי ומשפחה. יש מאגר שהכין אושו ובו הרבה שמות פרטיים ומעט שמות משפחה. אני ביקשתי רק שם משפחה. זה מספיק לי. מכיוון שיש הרבה חבר'ה בשם המשפחה ז'יוואן, אז אני ידוע כז'יוואני. כמובן שבבנק, במשפחה ובעבודה נשארתי יובל, אבל בהרבה הזדמנויות אחרות אני מציג עצמי בשם החדש. זה מאוד מעניין, ופעמים רבות מהווה פתח מצוין להסברים והצגת הדרך של אושו", הוא אומר.

כוחות הטבע

האינדיאנים נותנים שמות כאלגוריה לכוחות הטבע, אשר לאמונתם משקפים את האלוהות. השמות מורכבים לרוב משתי מילים – שם ושם תואר/פועל: "נהר זורם", "הר מושלג", "זאב אמיץ", "רוח שורקת" וכו'. לדברי קובי נחושתן, מטפל אלטרנטיבי, סופר ומורה ליוגה, אשר שהה חצי שנה בקרב בני שבט הסניקה הנמצא בגבול ארצות הברית וקנדה, האינדיאנים מייחסים משמעות גדולה לשם וגברים נושאים לרוב חמישה שמות שונים על פי גילם ורמת התפתחותם.

השם הראשון ניתן לילד מיד לאחר לידתו, על ידי המדיסין-מן (איש הרפואה) או השמאן (בשבטים שונים משתמשים בביטויים אחרים). השם ניתן לאחר שמיעת הבכי הראשון של התינוק וזיהוי הייחודיות שבו. שם זה מייצג את "הפוטנציאל". ברוב השבטים עוברים הנערים טקסי התבגרות בגילאי 12-14, ועל פי תגובת הנער בטקס, המדיסין-מן/השמאן נותן לו שם חדש, המייצג את "המטרה". השם הבא ניתן בטקס החניכה בגילאי 18-20, כאשר הבחור יוצא לבדו לטבע למשך שבוע-שבועיים. החניך אמור במהלך המסע לקבל "חיזיון" הקשור באיכויות העצמיות שלו, וממנו נובע שמו החדש, הנובע מ"עצמיותו".

חלק מהגברים האינדיאנים עוברים בסביבות גיל 35-40 את "טקס ריקוד השמש", במסגרתו הם נתלים באוויר עד כדי אובדן ההכרה. במהלך זה הם גם רואים חיזיון שבו מופיע שמם החדש, הקשור בבחירה ובהארה. טקס זה נחשב ל"לידה מחדש", ובעקבותיו גיל האיש מתחיל להיספר מאפס. נחושתן מסביר כי לאינדיאנים יש גם שם נוסף, פרטי (סודי, שאיננו ציבורי) המשמש אותם לתקשורת עם האל.

"נשות האינדיאנים מקבלות שני שמות, אחד בלידה והשני בטקס החניכות, כשהן מגיעות לגיל הפוריות והנישואים", הוא מסביר. "הנשים נחשבות לבעלות מעמד רוחני גבוה יותר. הן כבר בתוך התהליך, ולא צריכות לעבור אותו שוב ושוב. "אצל האינדיאנים אין שמות משפחה, אלא שם השבט כולו. כשהגעתי ללמוד את חיי השבט הם קיבלו אותי בפתיחות רבה ואף נתנו לי שם אינדיאני, 'דה-הנס-יו', שפירושו, 'זה אשר יועץ'. השימוש בשם כאפשרות לחניכות, כהתחלה חדשה וכעיגון לסימון הבאות, מקובלת מאוד גם בתורות מזרחיות שונות, והוא כעין 'פוטנציאל', עליו יש לעבוד".

עוץ לי גוץ לי

"כשסבא ז"ל, הרב אברהם ראובן סגל, רצה לעלות לארץ ישראל, הרֶבֶּה נתן לו דרכון של מר אברהמסון. כך שונה שם משפחתי מסגל לאברהמסון", מספר אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מהתמכרויות. "אבי נולד בשם עמי-זכאי. הוא גדל בדרום אפריקה, לשם נסע סבי בשליחות הרב קוק. כשם חיבה קראו לאבי - ז'כלה. כשבגר, הפך מז'כלה, לג'ק, וידוע כיום כפרופ' ג'ק אברהמסון. אימי נולדה כגרטרוד-אן, אולם לאחר שעלתה ארצה ועבדה בגלי צה"ל, שינתה את שמה לגילה. כך שנושא שינוי שמות ליווה אותי כבר מילדותי.

"אני נולדתי כאהוד, מגיל צעיר נקראתי אודי, בצבא קראו לי בתחילה אברמהסון ובהמשך 'המפקד'. סביב גיל 23 הבנתי שהשם הוא חיבור מהיר להיסטוריה האישית של כל אדם, ולכן אם אני רוצה לעשות שינוי של ממש בחיי ולעצב את עתידי, טוב יהיה לבחור שם שיהווה את ה'כותרת' של המשך חיי. אם חברה היתה קוראת לי אודיל'ה, זה מיד פתח את אותה מגירה של הקשר עם סבתי".

לדברי אברהמסון, לשם כוח רב, ובתקופות אחרות בהיסטוריה לאנשים היו מספר שמות למקרים שונים. היו גם מצבים, כמו המתואר במחזה "עוץ לי גוץ לי" שבהם לא גילו את השם, כי הדבר יכול היה לשמש לרעה ולתת כוח, משום שהשם הוא כעין

"מפתח" לנשמה.

"כאשר הבנתי את המשמעות והכוח של השם ואת העובדה כי ניתן להשתמש בכך כחלק מהמסע האישי-רוחני, החלטתי לאמץ בחיי 'שמות עוצמה'", אומר אברהמסון. "עד היום, כמו נשלי נחש, לבשתי והשלתי שמות בהתאם לתקופות בחיי ולאיכויות שאותן רציתי לזמֶן. למשל, בזמן מסוים של חיי בחרתי בשם WAVE, כי רציתי להתחבר למהויות הנמצאות בים. בחרתי בשפה האנגלית כי זו שפת האם שלי, והרגשתי יותר מחובר אליה, אם כי לקחתי בחשבון ש-WAVE פירושו 'אדווה', וכי המילה בעברית מורכבת מאותיות שם הלידה שלי - אהוד. בשלב אחר בחרתי בשם RAY, שהיה עבורי כקרן אור שחיברה אותי לבהירות שאותה רציתי לרכוש בחיי.

"לפני כעשר שנים, עם התגבשות דרכי הרוחנית, בחרתי בשם 'איתן', אשר מלווה אותי עד היום בדברים החשובים באמת. את שם העוצמה שלי אני פותח רק בפני אנשים שאיתם אני רוצה קשר ברובד הגבוה של החיים, ואילו שם הלידה, אהוד, משמש אותי לצרכים היומיומיים. המגירה של 'איתן' היא זו שבה אני שם את הדברים הקשורים במודעות, במטרות החיים ובהתפתחות. בנוסף, יש לי גם שמות נוספים, ביני וביני, המשמשים עבור מצבים ופעולות ספציפיות בחיי".