כל ההתחלות קצרות
איך הפך מסי מאצבעוני - ובכן, לאצבעוני וסיגריה
ליונל "לאו" מסי נולד ב-24 ביוני 1987 בעיר רוסאריו. בגיל חמש הוא החל לשחק בקבוצת הילדים גראנדולי שניהל אביו חורחה. כעבור כמה שנים הוא הצטרף למחלקת הנוער המפורסמת ביותר בארגנטינה, זאת של הקבוצה המקומית ניואלס אולד בויס, שבה שיחק אחיו הגדול רודריגו; כבר כשהיה בן 11 נרשמה התעניינות מצד ריבר פלייט הגדולה מבואנוס איירס. מגלי הכישרונות שלה לא יכלו להחמיץ את הטאלנט, אבל אז התגלתה בעיה: הילד לא גדל. אחרי מספיק בדיקות גילו שהוא סובל מבעיית הורמונים חמורה שמצריכה טיפול אינטנסיבי.
עלות הטיפול - 900 דולר לאחד - היתה הרבה מעבר ליכולתו של אבא חורחה, שהתפרנס ממכונאות רכב. גם ריבר פלייט החליטה לוותר על הילד הכישרוני כששמעה כמה זה יעלה לה. על סף ייאוש החליט האבא להגר לספרד, שם הובטחה לו עזרה מכמה קרובי משפחה בעיר הקטלונית ליידה. ההורים, הבנים מתיאז ורודריגו, הבת מאריסול ובן הזקונים לאו נדחסו למטוס ונחתו בספרד. נסיך, כבר אמרנו?
לא לקח הרבה זמן עד שבמחלקת הנוער של ברצלונה שמעו על הילד המוכשר, ומסי זומן למשחק שבו נבחנו עוד ילדים בני גילו. צ'רלי רשאק, מי שהיה כוכב גדול בברצלונה של שנות ה-70 ומאז משמש במועדון בכל תפקידי האימון, היה שם ולא האמין: מסי בן ה-13 הבקיע חמישה שערים.
מיד בסיום המשחק הסביר אבא חורחה לרשאק שהבן שלו סובל מבעיה רפואית, ושהעניין גדול עליו. רשאק חייך, הרגיע אותו והחתים אותו. "תוך חצי דקה. את ההסכם הראשון פשוט שירבטנו על מפית", הוא שחזר לא מכבר. כן כן, דדש לא לבד וכל זה.
מאותו יום הפך לאו מסי לשחקן ברצלונה, וקיבל בזכות מעמדו החדש טיפול רפואי מעולה. את זריקות ההורמונים הוא הזריק לעצמו, ותוך ארבע שנים צמח מ-1.40 ל-1.70, גובהו הנוכחי.
והנה משהו ששמתי לב אליו רק לאחרונה, כשחזרתי לקטעי וידאו של מסי בקבוצות הנוער והנערים של בארסה: את הדברים שהוא עושה היום בקבוצה הבוגרת, באיצטדיונים הגדולים של העולם, בליגה הספרדית, בליגת האלופות ובמדי נבחרת ארגנטינה - הוא עשה כבר אז על מגרשי אימונים דהויים, לעיני עשרות ספורות של צופים. וזה, יורש או לא יורש, בהחלט מרשים.
