מנועי חיפוש וארון הספרים היהודי

עידן המידע החל, למעשה, עם התפתחות המחשבים – הרבה לפני הולדת האינטרנט. היכולת לאחסן כמות אדירה של נתונים בדיסקים מקומיים יצרה את הצורך במנועי חיפוש, וכך, עוד בשנות השישים, נולדו מנועי חיפוש ייעודיים. השאפתני שבהם, והיחיד שעדיין פועל, משתכלל ונמכר עד ימינו אלה הוא פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. פרויקט השו"ת, שהיה פרי שילוב של מחקר אקדמי ורצון להציג תוצאה בת-שימוש, שתועיל גם בתחום הדתי, היה גם הראשון שבו אלגוריתם החיפוש היה מבוסס על אינדקסים של טקסט מלא – בדיוק כמו גוגל ושאר מנועי החיפוש המודרניים.

סיפורו של פרויקט השו"ת הוא סיפור מפעל החיים של פרופ' אביעזרי פרנקל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן, ופרופ' יעקב שוויקה מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. נפתח במילות רקע אחדות על אחזור מידע, על "ארון הספרים היהודי" בכלל ועל ספרות השו"ת בפרט.

אחזור מידע הוא הענף במדעי המחשב העוסק באחסון מסמכים (מאמרים, תקצירים, מכתבים, כתבות, מזכרים והיום גם קובצי תמונות, וידאו ואודיו) באמצעי מדיה דיגיטליים, וכן במציאה (כלומר - אחזור) מסמכים מסוימים מתוך אוסף מסמכים עצום הנמצא בתקליטור, בדיסק הקשיח של המחשב, בזיכרונות נשלפים או מפוזר ברחבי הרשת.

כמו בספרייה רגילה, כך גם בספרייה דיגיטלית, אחסון המידע צריך להתבצע בצורה כזו שפעולת האחזור תהיה מדויקת ומהירה והמסמכים המתקבלים בעקבות שאילתה יהיו המסמכים הרלוונטיים למשתמש. מנועי החיפוש המוכרים, כמו יאהו וגוגל, הם כלים המבצעים את אחזור המידע הנמצא באינטרנט, אך כאמור, בעיית אחזור המידע היתה קיימת עשרות שנים בטרם חדר האינטרנט לכל בית, וחקר אחזור המידע ומנועי החיפוש החל בראשית שנות השישים.

בתחילת שנות השישים השתעשע פרופ' פרנקל ברעיון לנצל את המחשב על מנת להפוך את ארון הספרים היהודי לנגיש יותר. הרעיון היה לאפשר חיפוש בספרות השו"ת הענפה, וכך לאתר את כל המקורות העוסקים בנושא מסוים. שו"תים, או ספרי שאלות ותשובות, הם אוסף עצום ומקיף של דיונים בנושאים מחיי היומיום של הקהילה והיחיד היהודיים במשך יותר מאלף שנים.

שו"ת הוא קובץ תשובות מפורטות, שמפרסם רב חשוב כמענה על שאלות שאותן קיבל בדואר או על-ידי שליחים. השאלות והתשובות נכתבו בדרך-כלל בעברית מתובלת בארמית, והופצו בכל הארצות שבהן ישבו יהודים: ארצות המזרח, ארץ ישראל, ארצות אירופה ואמריקה. מספר כותבי השו"תים מוערך ב-1,800; קיימים 3,500 קובצי שו"ת מודפסים, ועוד רבים אחרים שלא זכו לדפוס או אבדו - בסך-הכל כמעט מיליון מסמכים, רובם ארוכים ומפורטים.

העניין בספרות השו"ת אינו רק נחלתם של רבנים המחפשים תקדימים לשאלות משפטיות-הלכתיות-דתיות, אלא משותף גם לכלכלנים, משפטנים, היסטוריונים ואנשי מדעי החברה, המוצאים בשאלות המופיעות בשו"תים עדות אותנטית על אורח החיים של יהודים בתפוצות השונות, ובתשובות - את היחס הפרגמטי של הממסד הרבני לבעיותיהם של הפרט והקהילה. השאלות והתשובות הן עדות אמינה לבעיות (ופתרונות) דתיות, כלכליות, משפטיות, דתיות, פילוסופיות, לשוניות, תרבותיות ופולקלוריסטיות שליוו חיי שגרה, מלחמות, פוגרומים ודרמות לאומיות, כמו גם רגעי אושר ועצב פרטיים של לידה, מוות וחולי.