ויסקי, סנובורד ושברים - ספורט חורף ואלכוהול

החורף נמצא בעיצומו ולגבי חורף משמעו גם ספורט חורף, או במילים אחרות - סנובורד. בכל פעם שהחורף מגיע, אני חוזר לבחון את מגוון אתרי הסקי (בד"כ באירופה) ומנסה לארגן לפחות שבוע באחד מהם. נכון - שבוע אחד של גלישה בשנה אינו ממש מספק, אבל בהתחשב בתנאי המוצא - המיקום הגיאוגרפי, הזמן הפנוי והמצב הכלכלי - זה מה יש.

"חופשת סקי" כוללת למעשה הרבה יותר מאשר הספורט עצמו, היא מאגדת גם נופים מרהיבים של פסגות לבנות, עצים ירוקים ובקתות עץ או אבן, ארוחות דשנות ועתירות קלוריות וכמובן - המון אלכוהול. לא אחת מצאתי את עצמי עומד בראש מדרון מושלג ומרגיש איך האויר הקר מתערבב בפי עם זכרונות אלכוהול מליל אתמול. תוהה אם לא היה מקום לפרוש מהבר בליל אמש, משקה אחד מוקדם יותר. אולי אז לפחות הייתי מסוגל להתרכז בגלישה. נכון, תמיד יכולתי לפטור את תחושת חוסר היציבות שאפפה אותי בכך שרגלי קובעו לקרש חד וחלק המונח על השלג, וכי למרגלותי התפתלו מדרונות לבנים ותלולים, אבל לפעמים נאלצתי להודות בעובדות - מוחי עדיין הלום אלכוהול מהשתייה אתמול בבר.

אלכוהול הוא חלק מכל חופשת סקי. וגם אם לא תמצאו עצמכם מוקפים בכלבי סן-ברנרד הנושאים על צווארם חביות קטנות של ברנדי, אתרי הסקי מציעים מבחר נרחב של אלכוהול, כמעט בכל שעות היום ובכל מקום. מעבר למשקאות בהם ניתן להצטייד כבר בדרך לחופשה (שמהווים בד"כ פתרון זול יותר מול המחירים הנגבים באתרים במשך העונה), הרי שלצידי מדרונות הגלישה פזורות שלל מסעדות, בהן ניתן ליהנות מבירה צוננת, יין חם או מגוון מרקחות אלכוהוליות מקומיות והערבים – שעות ה"אפרה סקי" (Apres Ski), הם בכלל זמן מעולה לצריכת אלכוהול. נו מה כבר אפשר לעשות כאשר תקועים בכפר קטן על ראש של הר מושלג, הטמפרטורה בחוץ שלילית ביותר והדרכים קפואות וחלקות? לשתות. ולאכול. ולשתות. עוד.

למרות שמעולם לא חוויתי תאונת סקי רצינית, החלטתי לבחון מה יכולה להיות תרומתו של האלכוהול לסיכוי שאמצע את עצמי יום אחד שרוע כואב על המדרון, ממתין לפינוי ומייחל כי בכל זאת יופיע לידי אחד מאותם כלבי סן-ברנרד אגדיים. אין מה לעשות - השילוב של תנאי סביבה כגון טמפרטורה נמוכה וגובה רב, חוסר מוכנות פיסית לסקי (שמאפיין את אלו שאין להם אתר סקי בשכונה) ופעילות "אחרי הסקי" המתאפיינת בשעות בילוי ארוכות (וכתוצאה מכך חוסר בשעות שינה) וצריכה רבה של אלכוהול - מעצים את הסיכון לפגיעות במהלך החופשה.

לשתות ולעשות ספורט - שילוב מושלם?

מסתבר כי מעבר להנאה שבשתיית משקאות חריפים, לצריכת אלכוהול בסמיכות לפעילות גופנית ניתן למנות גם כמה יתרונות, ובהם הגברה של פעילות "זרוע החירום" במערכת העצבים, העלאת הביטחון העצמי, הקטנת הרגישות לכאב, וסילוק של עכבות פסיכולוגיות (כגון החשש המגוחך מפני האצה במדרון תלול או קפיצה וביצוע בורג משולש). בנוסף מיוחסת לאלכוהול היכולת להקטין חרדות ולמזער את הרעד השרירי, כדוגמת הרעד בידיים (דבר בעל השלכה חיובית על ענפי ספורט הדורשים דיוק, כדוגמת קליעה למטרה). נשמע לא רע, נכון?

למעשה, ההיבטים השליליים של הקשר בין אלכוהול וספורט לא היו תמיד ברורים. בתקופות רבות השתמשו באלכוהול בניסיון לשפר דווקא את ביצועי הגוף האנושי, כלומר - ייחסו למשקה תכונות של חומר משפר הישגים. ידוע כי במאה ה-19 נהג הצי המלכותי הבריטי לחלק למלחיו רום, מתוך אמונה כי המשקה ישפר את כוחם של הספנים, נאמר כי נפוליאון נהג לצייד את חייליו בבקבוקי "אבסינט" על מנת לשפר את אומץ ליבם ובתחילת המאה ה-20 נהוג היה לחשוב שאלכוהול עשוי לשפר סיבולת, ורצים למרחקים ארוכים צרכו משקאות אלכוהוליים (כגון רום קוניאק ובירה) במהלך התחרויות. ובעוד שאת האלכוהול נהוג להגדיר כסם מדכא, ניתן להגדירו גם כרכיב תזונתי משום שהוא מספק אנרגיה - כל גרם אלכוהול מספק 7 קלוריות ולכן ככל שלמשקה אחוז אלכוהול גבוה יותר, כך הוא יהיה בעל ערך קלורי גבוה יותר.

אז למה לא בעצם?

אך לאלכוהול, כידוע, יש גם "צדדים אפלים", ולצד היתרונות המיוחסים לו ברור כי האלכוהול גורם גם לפגיעה פסיכומוטורית ולכן ביצועי ספורט המושתתים על תגובה מהירה ייפגעו. מחקרים הראו כי בעקבות שתיית אלכוהול חלה ירידה במהירות התגובה, נפגמו מיומנויות הקשורות בשיווי משקל והתגלו קשיים קואורדנטיביים בביצוע מיומנויות מוטוריות (חלק ניכר מתאונות הסקי אגב, נגרם כתוצאה מהתנגשויות של גולשים). בנוסף, נמצא כי שתיית אלכוהול פוגמת בכוח הדינמי של השריר, וגוררת ירידה בביצועי מאמצים קצרי טווח (בעיקר בגלל התארכות זמן התגובה). אם נתייחס ליתרונות התזונתיים שלו, הרי שלמרות שהאלכוהול עתיר קלוריות, הוא בסה"כ מקור די גרוע לפחמימות ועל כן אם זאת הסיבה לצריכתו, עדיף להחליף זאת בצריכת מזונות עתירי פחמימות שיאפשרו אספקת אנרגיה זמינה וחיונית ליום הגלישה. בנוסף, האלכוהול גורם ל"שיתון" (באמצעות דיכוי פעילותו של ההורמון האנטי-משתן, שתפקידו לעצור מבעד הנוזלים להגיע מהכליה אל שלפוחית השתן), דבר אשר עלול להתבטא באובדן נוזלים רב טרם הפעילות העלולה לגרום בעיות בויסות הטמפרטורה של הגוף ולהתייבשות.

ולבסוף, אותה תחושת חמימות המתפשטת בגוף לאחר צריכת אלכוהול והגורמת לנו לשתות בשביל להילחם בקור, אינה אלה תוצאה של הרחבת כלי הדם ההיקפיים, והגברת זרימת הדם בכיוון העור לכדי תחושה מדומה של חום, אשר מגבירה בעצם את הסכנה לאיבוד חום.

אבל היות ואין בכוונתי להמליץ (או ליישם) על התנזרות מאלכוהול בזמן חופשת הסקי, על שתייה עם חבורות צוהלות במרפסות השמש שלצד המדרונות, ועל אלכוהול עם ארוחת הערב, בבר או במועדון, להלן 2 טיפים בסיסיים שכדאי לזכור:

• אכילת מזון עתיר פחמימות, כגון פסטה, לחם, תפוחי אדמה ואורז תורמת גם למאגר הפחמימות בגוף וגם לעיכוב ספיגת האלכוהול בדם (עם עושים זאת לפני השתייה, כמובן), דרך דפנות הקיבה.
• לצד האלכוהול מומלץ לשתות גם כמות רבה של נוזלים לא אלכוהוליים, כגון מים ומיצים. הללו יתרמו למניעת התייבשות ולאישוש הגוף לאחר המאמץ.