רוברט פרקר - קיסר היין

אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם היין הוא רוברט פרקר. ישנם כמה מבקרי יין ואנשים שכותבים על יין - ג'נסיס רובינסון, מייקל ברודבאנד, אוז קלארק, יו ג'ונסון ואחרים - אבל אין ספק שפרקר הוא החשוב והמשפיע בין כולם. זה מישהו שעובדים עבורו כמה עשרות אנשים. עורך דין, שהפך לאימפריה. והוא אכן "קיסר", כפי שהוא נקרא בביוגרפיה האחרונה שלו "קיסר היין", של אלין מק'קוי.

הרבה תהיות, טענות, ולא מעט קושיות, הועלו בקשר לאופן שבו מבקרי יין וכותבי יין למעשה טועמים את היינות שהם כותבים עליהם. הרבה מאוד מבקרים - ויש אגב גם לא מעט ייננים - מעשנים, יש כאלה שיודעים מה הם טועמים ויש כאלה שמקפידים על טעימה עיוורת וכן הלאה. בדרך כלל מה שקורה הוא שקוראים נוטים ללכת עם ביקורת של מבקר מסוים, או שניים, או מקפידים לקנות את היין שמבקר אחר קוטל.

פרקר ומק'קוי נותנים כמה טיפים באשר לשאלה איך ומתי מתבצעת הטעימה, ודברים יכולים לענין גם חובבי יין, שכן הם מאפשרים להעריך - גם בעצמנו - את היין בשיטה אחידה. מי מחליט לאמץ מה, זו כבר שאלה אחרת.

פרקר, מסתבר, מקפיד לאכול בערב שלפני הטעימה ארוחת ערב תפלה למדי. לא אוכל מתובל, לא שוקולד וגם לא... ראשד, או גרגיר הנחלים. הוא שותה חמישה ליטר מים ביום, בודק את כל הכוס ומרחרח אותן כדי לאתר שאריות סבון או, חלילה, יין מאתמול, משתמש בכוסות אחידות מאיכות טובה ומגיש את כל היינות - גם הלבנים - בטמפרטורה אחידה של 16-18 מעלות.

לבנים אפשר לטעום גם אחר הצהריים. אדומים - בבוקר (בגלל מורכבות הארומות). טועמים בעמידה - זה מאפשר לקחת נשימה טוב יותר, ולא שוכחים אף פעם שההתרשמות הראשונה היא הנכונה ביותר.

לכותבי ומבקרי יין אחרים יש טיפים אחרים לתת: רובינסון משתדלת לטעום הכל בבוקר, בעמידה, לבד. למבקר יין ישראלי ידוע יש תמיד שקיק אורז מבושל איתו, כיון שזה אמור לשמור על השיניים מפני הכתמה. אחרים מצאו איזו משחת שיניים באוסטרליה, שמסוגלת להסיר גם את כתמי הצבע האלימים ביותר. כולם ,כולל פרקר, עוברים דבר ראשון על כל הדוגמאות של היין, על מנת לבודד כאלה שאינן טובות, פקוקות או מקולקלות.

ולבסוף, כמה זמן מקבל כל יין? "הקצה מינימום 60 שניות", במילים אחרות, גורלם של יינות, ייננים ויקבים שלמים נקבעים באותו טווח זמן שדרוש כדי לחמם פיתה קפואה במיקרו. הצילו.

ומעניין לעניין, בעניין אחר: אדום קברנה סוביניון 2003 של ססלוב

בזמן האחרון, ברי ססלוב נוטה לעשות נסיונות שונים בתערובות של חביות. הוא משלב יישון בסוגים רבים של חביות, מתוך ראיה שכל חבית תתרום משהו אחר ליין. "אדום" קברנה סוביניון 2003, שהוא מוציא עכשיו, שהה 20 חודש בחביות שונות של חמישה יצרנים. הישון הארך בעץ אכן ניכר ביין, שמשאיר אחריו שובל ארוך של ארומות קליה, קופסת סיגארים וגם מעט פטריות. הפרי – כהה, סגול וכבד- קצת מואפל על ידי כל אלה, אבל עדיין ניכר. חוזקו של היין הוא דווקא בפה, שבו ההרגשה מצוינת, של יין עגול וחלק. החומציות טובה. אלכוהול גבוה – 13.5% - שמורגש קצת באף. ב- 79 שקל, מחיר מומלץ לצרכן, קניה טובה מאוד לאוהבי העולם החדש.