עב"מים בנתניה

המחזה נכתב עוד ב-1997, אך עולה רק עתה. כמו רבים ממחזותיו של הספרי, זהו מחזה המנסה לטפל בהתפוררות החברה הישראלית ובשבירת הקוד הפנימי של האחריות ההדדית, שביטויה החיצוני במקרה הזה הוא היחס לזקנים. במרכזו 5 זקנים שמשפחותיהם כבר אינן רוצות בהם, ואילו בעל בית האבות שבו הם מתגוררים מנסה לזרז את מותם כדי שיוכל למכור את הבניין לכרישי נדל"ן. רוחה של התוכנית הכלכלית של נתניהו שורה על ההצגה למרות שנכתבה הרבה לפני שניסה לקצץ בקצבאות הזיקנה.

הבעיה אינה ברלוונטיות של הטקסט אלא בהתפזרותו ליותר מדי כיוונים. יש עלילות רומנטיות שונות של הזקנים וסיפור מורכב של יחסי בעל בית האבות ובנו המתמרד, כשביניהם מסתובבים גם העוזרת-מאהבת והפועל הערבי. בנוסף ישנה עלילת מסגרת אפוקליפטית של סיפורי עב"מים המשייטים בשמי נתניה. הכל ביחד יוצר תחושה של בלבול וחוסר מיקוד, ובסופו של דבר אף אחת מהעלילות אינה מגיעה לידי מיצוי ברור.

במקום זה מסתמך הספרי על הרבה שורות מחץ ועל ביצוע רב חן של צוות מוכשר. הסך הכל אולי מספק מופע קצבי ומשעשע לפרקים, אבל מותיר תחושה של תפסת מרובה לא תפסת.