הדיקור הסיני: לפעמים זה עוזר יותר מטיפול קונבנציונלי
הספקנים טוענים שהדיקור הסיני הוא שטויות וש"הכול בראש", אבל עשרות מחקרים מדעיים מוכיחים אחרת - לא רק שהוא עובד, לפעמים הוא עושה זאת אפילו טוב יותר מכל טיפול קונבנציונלי. איך מצליחה מחט זעירה, שלא מחדירה לגוף שום תרופה, לשכך כאבים, לדכא דלקות ולעזור ליולדות? לאט ובזהירות
נגד כאבים | כמסייע למוח | ממריץ פריון | דואג ללב | |||
עוזר לנזלת | מסייע לגוף | טיפול בהתמכרויות | עוד דיקורים |
פרופ' זאנג הי צ'ו, מבכירי הפיזיקאים והרדיולוגים האמריקאים, לא מצא הסבר הגיוני לכך: כאבי הגב העזים שתקפו אותו - חלפו. ולא בעקבות התרופות או העיסויים שניסה, אלא לאחר שהשתכנע לנסות טיפול בדיקור סיני. פרופ' צ'ו, שעשרים שנה קודם לכן פיתח את סורק ה-PET הראשון (המאפשר הדמיה באמצעות הזרקת חומר ניגוד), אדם שהוכחות מדעיות היו לחם חוקו, התקשה להאמין שהאגדה עתיקת היומין אכן עובדת. בספקנות ששמורה למדענים בקנה המידה שלו החליט לבדוק את העניין. לא לנסות על מי זה עובד ועל מי לא, כמה ומתי, אלא לבדוק את התהליך עצמו, ולהעמיד אותו במבחן מול האמצעי הטכנולוגי המתקדם ביותר שהכיר, סורק התהודה המגנטית MRI.
כשהתפרסמו תוצאות המחקר של פרופ' צ'ו, הן היכו גלים בעולם הרפואה הקונבנציונלית. המחקר הראה, שדקירה בנקודה ספציפית אחת משפיעה על אזור מסוים אחר בגוף, בדיוק כשם שטענו הסינים חמשת אלפים שנה קודם לכן. המחקר שערך פרופ' צ'ו היה לכאורה פשוט: הוא סרק את מוחם של מתנדבים בריאים בשעה שנחשפו להבזק אור, ואיתר את אותו אזור במוח שאחראי לראייה. לאחר מכן סרק את מוחם פעם נוספת, הפעם כשהוא דוקר את זרת כף רגלם, אותה נקודה בגופם שאמורה להשפיע על מרכז הראייה. השוואה בין תוצאות הסריקה הראתה שהתגובה המוחית זהה. זה היה ב-1998 וזאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו הביא הוכחה מדעית לא רק ליעילות הדיקור אלא גם למנגנון הפעולה שלו.
אלא שפרופ' צ'ו לא היה היחיד שחקר את הנושא. כבר אז, כמות המחקרים שהוכיחו שהדיקור הסיני מיטיב עם חולים הייתה כה רבה, עד שב-1997 הצהיר מכון הבריאות הלאומי בארצות הברית, שהדיקור הוא טיפול לגיטימי ויעיל בדיוק כמו טיפולים קונבנציונאליים, במגוון גדול של מחלות ובעיות בריאות. במקביל הוציא גם מינהל המזון והתרופות האמריקאי נייר עמדה משלו, שלפיו מחטי הדיקור הן מכשירים רפואיים לגיטימיים.
אז במה, בעצם, מדובר? ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית במרכז הרפואי רבין, מסביר שהדיקור הסיני, או בשמו הלטיני אקופונקטור) ACUS מחט, PUNGER לדקור) הוא שיטת טיפול ששימשה ברפואה הסינית המסורתית כבר בשנת 2,600 לפני הספירה, בימי הקיסר חואנג צ'י. השיטה מבוססת על דקירה במחטים דקות במיוחד בנקודות ספציפיות לאורך הגוף. בתקופתו של חואנג צ'י שגשגה הרפואה הסינית, אולם במאות שלאחר מכן דעכה. מי שהחזיר לה את כבודה האבוד היה דווקא הדיקטטור מאו צה טונג, שהחליט להפוך את האקופונקטורה לרפואה ה"פטריוטית" של העם הסיני, כסמל לדחייה של תרבות המערב.
על פי מסמכים סיניים עתיקים קיימות 365 נקודות דיקור, הפזורות על 14 המרידיאנים (קווים דמיוניים לאורך הגוף), וכל אחת מהן קשורה באמצעות מרידיאן לאיבר מטרה מסוים. למשל, נקודה מוכרת שקשורה לכאבי ראש נמצאת בכף היד, בחיבור שבין האגודל לאצבע. לדברי ד"ר כספי, בשנים האחרונות נערכו עבודות רבות שהראו שנקודות הדיקור הממוקמות לאורך המרידיאנים הן בעלות פוטנציאל חשמלי שונה מזה המאפיין רקמות שאינן בנקודות הדיקור, מה שמבהיר, שהפיזיולוגיה של הנקודות האלה שונה. האקופונקטורה התפתחה כמדע ניסויי, מתוך תצפית מתמשכת ושיטתית על השפעתן של נקודות הדיקור. בתחילה השתמשו במחטים גסות, שאותן הכינו מעצמות בעלי חיים ומקני במבוק מושחזים. במשך מאות שנים חקרו רופאים סינים נקודות שונות בגוף ותיעדו את השפעת הדיקור בהן.
"טכניקת הדיקור", מסביר ד"ר רואי גורניק, מומחה לרפואה סינית ולדיקור סיני וראש מגמת טווינה במכללת סינרגיה, "מבוססת על עקרונות הרפואה הסינית. אחד החשובים שבהם הוא שביקום ובבני אדם קיימת אנרגיה חיונית המכונה 'צ'י' או 'כוח החיים'. אנרגיה זאת יוצרת חיים, מרפאה, מגינה על הגוף מפני השפעות חיצוניות שליליות, בעלת יכולת הנעה ואחראית לתנועת השרירים בגוף, לזרימת הדם ועוד. אנרגיית הצ'י זורמת לאורך הגוף במערכת מסועפת של תעלות הנקראות מרידיאנים, שקשורות לאיברי הגוף השונים. כאשר יש חוסר או עודף בצ'י, זרימת האנרגיה משתבשת, והתוצאה היא מחלה או בעיה רפואית כלשהי".
עיקרון נוסף שד"ר גורניק מסביר, מתמקד בשני כוחות קוטביים, מנוגדים ומשלימים זה את זה הקיימים ביקום: יין ויאנג - הראשון הוא הכוח הרגוע, הנשי, והשני הוא הכוח הדינמי, הגברי. "מצב הבריאות שלנו, על פי הרפואה הסינית, תלוי בקיומו של שיווי משקל בין שני הכוחות האלה. כאשר האיזון ביניהם מופר, אנו עלולים לחלות. מצב של עודף באחד מהם יוביל לחוסר בשני, ובמשך הזמן יגרום לקריסה של שניהם. עודף ביין ומחסור ביאנג משקפים מחסור של צ'י ויגרמו לביטויים של קור בגוף - דופק איטי, חיוורון, ידיים ורגליים קרות ודיכאון, ואילו עודף ביאנג ומחסור ביין משקפים עודף צ'י וגורמים לביטויים של חום - דופק מהיר, פנים אדומות, עצבנות, נדודי שינה וכאבי ראש", הוא מסביר. למעשה, החדרת המחטים במהלך הטיפול נועדה לשקם את הזרימה, לאזן בין היין ליאנג, ובכך לרפא את הגוף.
אגב, דווקא מכיוון שלדיקור יש השפעה רפואית מוכחת, בידיים בלתי מיומנות הוא גם עלול לגרום נזק, כמו למשל, לזרז לידה שלא במתכוון. דווקא בגלל זה חשוב לפנות לאיש מקצוע מיומן ומנוסה.
אז מהו סודה של המחט הסינית? איך ייתכן שדקירה עדינה וכמעט לא מורגשת, שאינה מחדירה לגוף תרופות או חומרים אחרים, מצליחה במקום שבו נכשלת לעתים הרפואה המודרנית? מומחי "מנטה" מצביעים בשבילכם על התחומים שנחקרו הכי הרבה, היכן שנמצאו הוכחות מדעיות להשפעתו המיטיבה של הדיקור הסיני. משיכוך כאבים והקלה על ההריון והלידה ועד טיפול בהפרעות קצב הלב ובאובדן הראייה, ההוכחות לפניכם.
מראומטיזם עד מיגרנות
בתואר "הנחקר מכולם" זוכה ללא ספק תחום שיכוך הכאבים - ויש לו עוד כמה שיאים: זאת הסיבה העיקרית שבגללה פונים לטיפול בדיקור סיני, זהו אחד התחומים שצוינו בנייר העמדה של ה-NIH ככאלה שהשפעת הדיקור עליהם היא הניכרת ביותר, ואם לא די בכך, מעבר להוכחת היעילות, זהו אחד הטיפולים היחידים עד כה שעקרון פעולתם מובן לחוקרים.
החדרת מחטים לנקודות דיקור, כך עולה מהמחקרים, מגרה עצבים בשרירים שמתחתיהן. גירוי זה עובר בצורת אותות דרך חוט השדרה אל המוח, לאזור גזע המוח, למוח התיכון ולבלוטת יותרת המוח. "ההשערה המקובלת כיום היא שתהליך זה גורם לשחרור של כימיקלים משככי כאב במוח. אלה כוללים, למשל, אנדורפינים ואנקפלינים, שהם חומרים שפעילותם דומה לזו של המורפיום והם החוסמים אותות כאב בחוט השדרה ובמוח, וכן קורטיזול וסרוטונין, שהם הורמונים שאחראים להפחתת הכאב", מסביר ד"ר גורניק. "הדיקור גם מסייע לכוון את החומרים האלה לאותן נקודות באזור שנדקר ולאזורים ומערכות מרוחקים בגוף שנקודות הדיקור משפיעות עליהן".
תיאוריית האנדורפינים ומשככי הכאב נבדקה במחקרים רבים. אחד המעניינים שבהם בדק באמצעות סריקה טומוגרפית – SPECT את זרימת הדם באזורים המוחיים האמורים על פי הרפואה הסינית להפריש את האנדורפינים בתגובה לגירוי (התלמוס, ההיפותלמוס וגזע המוח). כאשר הושוו ממצאי ההדמיה לפני הדיקור ואחריו, התגלתה באזורים אלה עלייה בזרימת הדם והפחתה בעוצמת הכאבים. מחקר נוסף, שבדק את השפעת הדיקור על כאבי שרירים ושלד, הראה שהדיקור בנקודות האחראיות לשיכוך הכאב ולשחרור השרירים גורם לעלייה ברמת הסרוטונין.
השפעת הדיקור הוכחה על מגוון סוגי כאבים, החל בכאלה שנגרמים בעקבות ניתוח וכאבי גב וצוואר, וכלה בכאבים ממקור ראומטי ובכאבי ראש. החוקרים אף טוענים, שלא מדובר רק בשיכוך הכאב, אלא גם בטיפול בשורש הבעיה, אלא שלשם כך נדרש טיפול ארוך טווח, התחייבות שמטופלים רבים אינה עומדים בה.
במחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה ושאושש במחקר נוסף שנערך במרכז הרפואי "אסף הרופא", נמצא שלכאבי ראש יומיומיים הדיקור מועיל יותר מתרופות, ולטווח ארוך הוא אף מפחית את תדירות הכאבים ואת עוצמתם. מחקר אחר הראה, שלא זו בלבד שהדיקור מפחית את תדירותם של התקפי מיגרנה ואת חומרתם, אלא שהוא אף מביא להפחתה בהיעדרויות ממקומות העבודה בגלל התקפים אלה ואת שיעור צריכת התרופות לשיכוכם.
שיקום משבץ ושיפור הראייה
בעיות נוירולוגיות למיניהן הן תחום נוסף שנחקר רבות - ולא במקרה. סבלם של החולים רב, ובחלק גדול מהמקרים אין לרפואה הקונבנציונלית תשובות, מה שמביא רבים לפנות לדיקור בחיפוש אחר מענה יעיל יותר וגם מעורר את עניינם של המדענים. אלה כבר הוכיחו במחקריהם, שהדיקור יכול לסייע בהחלמה משבץ מוחי, ניוון עצב הראייה של הגיל המבוגרAMD ושיתוק מוחין ולטפל בבעיות כמו הזעת יתר, מצמוץ וכו'.
איך מצליח הדיקור לסייע במגוון כה רחב של בעיות נוירולוגיות? התשובה נעוצה ב"תיאוריית השער המוטורי", שפיתח בשנת 77' פרופ' אנטון ג'יאסוריה, ראומטולוג מסרי-לנקה, שהתמחה ברפואה סינית. ד"ר גורניק: "פרופ' ג'יאסוריה חקר את ההשפעה המיטיבה של הדיקור על ניוון או היחלשות שרירים בעקבות טראומה, וניסה להבין כיצד קורה ששריר מנוון מתחזק לאחר שמטפלים בו בדיקור. על פי התיאוריה שפיתח, במחלה נוירולוגית נסגר 'שער', שמווסת את העברתם של אותות מהמוח, מה שמונע את תנועת השרירים. הדיקור מעביר למוח אות, שגורם לשחרור חומרים ש'פותחים' את השער ומאפשרים לחדש את העברת הגירוי לשרירים".
לדברי ד"ר גורניק, יעילות הדיקור בולטת במיוחד בטיפול באנשים שעברו אירוע מוחי, שבו יש בדרך כלל פגיעה במערכת העצבית בצד אחד של הגוף. "כאשר מתחילים בטיפול סמוך לאירוע", הוא טוען, "הדיקור מאיץ מאוד את תהליך ההחלמה, ובמקום להימשך שבועות עד חודשים, הוא יכול להתקצר לימים עד שבועות".
ניוון עצב הראייה הוא בעיה נוירולוגית נוספת שעבודות מחקריות לא מעטות הדגימו את יעילות הטיפול בה באמצעות דיקור סיני, בעיקר בשלביה הראשונים. "מדובר בסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה מרכזי אצל בני 50 ומעלה", אומר פרופ' משה שטרנפלד, מומחה לרפואה פנימית ורפואה סינית. "המנגנון המדויק של המחלה אינו ידוע, אף שזוהו שלבי פעולה רבים המעורבים בתהליך. לאחרונה מתמקדים החוקרים בחקר מנגנון הדלקת, שמשערים כי הוא מעורב במחלה. עבודות מחקר שנערכו בסין מדגימות תוצאות טובות בראייה מקרוב ומרחוק בקרב יותר מ-80% מהמטופלים, ועבודות אחרונות שנערכו באירופה השיגו שיעור הצלחה של 69%. זאת, כמובן, ללא כל תופעות לוואי. אני עצמי מטפל באשה שהתעוורה לחלוטין בעקבות המחלה, וכיום, כאשר חלפו כמה שבועות מהתחלת הטיפול, היא החלה לראות צלליות, ובשבילה זה מהפך".
פריון, הריון ולידה
מחקרים בנושא הריון ולידה מצביעים על כך שהדיקור יכול לסייע במגוון היבטים רחב של תחום זה, ובהם בעיות פריון, בחילות, כאבי גב במהלך ההריון, שמירת ההריון במצבים של סיכון להפלה או ללידה מוקדמת והקלה על כאבים במהלך הלידה. סקירה של שבעה מחקרים שהתפרסמה לאחרונה, הראתה, למשל, שהדיקור סייע לזירוז מהלך הלידה ולהפחתת הכאבים בה, ומחקר אחר, שנערך בקרב נשים שעברו טיפולי הפריה, הראה שטיפול דיקור בסמיכות להחזרת העוברים לרחם העלה את סיכויי השרשת העובר ב-48%.
פרופ' שטרנפלד: "המחקרים הוכיחו כי הדיקור מסייע לביוץ תקין על ידי נטרול ההשפעות המזיקות של המתח על הביוץ. כיוון שלחץ נפשי הוא אחד הגורמים הפוגמים בהצלחה של טיפולי פריון, לרוגע יש תפקיד חשוב בהבטחת פעילות הורמונלית תקינה, שמתבטאת בייצור מוגבר של ביציות, בהפריית הביציות ביתר קלות ובסיכויי הפלה מופחתים. גם במצבים של סיכון להפלה הדיקור משיג תוצאות יוצאות מן הכלל, ולמעשה, כדי לקיים המשך תקין של ההריון ולתת לעובר אפשרות מיטבית להתפתח, הדיקור מומלץ גם לנשים שאינן נמצאות בסיכון להפלה".
בעיה נוספת שיעילות הדיקור בטיפול בה הוכחה היא בחילות הריון, בעיקר במקרים של בחילות והקאות חמורות, שעלולות לסכן את העובר. פרופ' שטרנפלד מעיד שטיפל בהצלחה רבה במקרים חריגים של בחילות והקאות, שדרשו את אשפוזן של הנשים בבית החולים. הדיקור, אגב, נמצא יעיל גם בהפחתת בחילות שמקורן בטיפולים כימותרפיים.
ד"ר גורניק: "מחקר מעניין נוסף, שהתפרסם בכתב העת JAMA, הראה שהדיקור בנשים שבשבוע ה-33 להריונן העובר שלהן עדיין לא התהפך, מעודדת את היפוכו למנח ראש. הממצאים הראו שבקרב הנשים ההרות שקיבלו טיפול בדיקור, שיעור ההתהפכות של העוברים למנח ראש היה גבוה פי שניים לערך לעומת הנשים שלא קיבלו טיפול בדיקור. במקרה של מנח עכוז מומלץ לבצע את הטיפול החל מהשבוע ה-33-32, מכיוון שבשלב הזה עדיין יש מי שפיר בכמות מספקת וגם העובר עוד לא הגיע לגודל שמקשה עליו להסתובב. אבל מניסיוני, גם בשבוע ה-36-35 עדיין אפשר לעשות זאת".
תעוקה והפרעות קצב
הטיפול במחלות לב בעזרת דיקור נחקר לא מעט שנים. מחקרים שבוצעו במהלך 15 השנים האחרונות בבעלי חיים ובבני אדם הדגימו את יעילותו הרבה בטיפול בבעיות כמו זרימת דם לקויה בעורקים המוליכים דם ללב והפרעות קצב.
פרופ' שטרנפלד ערך מחקרים במכוני לב ובמחלקות לטיפול נמרץ בבתי חולים בישראל כבר בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. בעזרת בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות הוא הראה שלדיקור יש השפעה מיטיבה הן על חולים שסבלו מהפרעות קצב והן על כאלה הסובלים מתעוקת לב.
"קצב הלב שלנו מווסת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, שמורכבת משתי תת-מערכות - המערכת הסימפתטית והמערכת הפרה-סימפתטית", מסביר פרופ' שטרנפלד. "המערכת הסימפתטית אחראית להאצת קצב הלב ואילו המערכת הפרה-סימפתטית מאיטה אותו. חלק גדול מהפרעות הקצב נובע מחוסר איזון בין שתי תת-המערכות האלה, בעיה שבה מטפל הדיקור, כפי שאפשר ללמוד גם מסקירת מחקרים שפורסמה באחרונה בנושא".
תעוקת לב, לעומת זאת, נגרמת בעיקר בשל היצרות של עורקיקים קטנים המוליכים דם אל הלב. במקרה זה נמצא שהדיקור משפיע לטובה משום שהוא גורם לשחרור חומרים שמרפים את השרירים, מה שמאפשר אספקת דם סדירה ללב. נוסף על כך, הדיקור מביא, כאמור, לשחרור אנדורפינים, שפועלים נגד הכאבים ומקילים עליהם.
מנזלת עד אסתמה
מחקר שפורסם לא מכבר הראה, שהדיקור מסייע להפחית את שכיחותן של נזלות בקרב ילדים הסובלים מנזלת אלרגית כרונית, וכן את תסמיני הנזלת כאשר הילדים כבר חלו. מחקר זה הוא רק אחד מיני רבים שהוכיחו את יעילות הדיקור באלרגיות המתבטאות באופנים שונים, ובהם גם התקפי אסתמה, סינוסיטיס, פריחות בעור ועוד.
מחקרים נוספים מוכיחים את יעילותו של הדיקור בטיפול באלרגיה עונתית (קדחת האביב), שהגורם לה הוא אלרגנים המצויים באבקני פרחים. באחד המחקרים האלה חולקו 52 אנשים שסבלו מתסמינים אופייניים של קדחת האביב לשתי קבוצות: האחת קיבלה טיפול בדיקור ואילו השנייה קיבלה טיפול פלצבו: המשתתפים בה נדקרו בנקודות שעל פי האקופונקטורה אין להן כל השפעה. הממצאים הראו שיפור דרמטי ומובהק אצל 85% מהמטופלים בדיקור הנכון.
"מחקרים שבדקו את הנושא הראו, שהדיקור מביא להפחתה ניכרת במרכיבים כימיים שונים של התגובה החיסונית היתרה הגורמת לאלרגיה", מסביר פרופ' שטרנפלד. "כך למשל, במחקר שערכתי בחולי אסתמה, הראיתי שבקרב החולים שקיבלו טיפול בדיקור חלה ירידה של ממש ברמות הלויקוטריאנים, שהם חומרים מתווכי דלקת בעלי תפקיד חשוב בתגובה האלרגית".
דלקות מפרקים ודלקות מעי
באחד הגיליונות האחרונים של כתב העת הרפואי בריטיש מדיקל ג'ורנל )JMB) פורסם מחקר שעשוי לנחם את הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית, שמאז ההתרעות על משככי כאבים כמו הוויוקס, מתקשים להתמודד עם המחלה.
דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס) היא מחלה אוטואימונית שכיחה, שבה המערכת החיסונית של החולים תוקפת את סחוסי המפרקים, את נוזלי הסיכה שבין המפרקים ואת רקמות החיבור. הדבר מתבטא בקישיון מפרקים, קושי בתנועה וכאבים. במחקר, שנערך בספרד, השתתפו 97 חולים שקיבלו תרופות כגון וולטרן ואביטרן. מחציתם קיבלו טיפולי דיקור אחת לשבוע במשך 12 שבועות, ואילו המחצית השנייה קיבלה טיפול פלצבו באמצעות מחטים שנגעו בעורו של המטופל בלי לחדור אותו. הממצאים הראו, שאצל המטופלים שקיבלו את הדיקור, חומרת הדלקת הייתה קטנה פי ארבעה בערך לעומת אלה שלא קיבלו את הטיפול.
דלקת מפרקים שגרונית היא אחת המחלות האוטואימוניות שעליה נערכו מרבית המחקרים, אבל היו גם מי שחקרו את השפעת הדיקור על מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית. בשני המצבים מדובר בתהליך דלקתי, אבל בעוד שהקוליטיס פוגעת במעי הגס, מחלת קרוהן יכולה לערב את כל מערכת העיכול, החל מהפה ועד לפי הטבעת. מחקרים שבדקו את יעילות הדיקור במצבים אלה, הראו ירידה בכל מדדי הדלקת.
"נוסף על משככי כאב", אומר פרופ' שטרנפלד, "הדיקור גורם גם לשחרור חומרים אנטי דלקתיים. ההשערה היא שבעצם העובדה שהמחט יוצרת פצע זעיר, הגוף צריך להפעיל מנגנונים של החלמת פצע, שאחד מהם הוא שחרור של חומרים נוגדי דלקת. החומרים האלה מורידים את רמת הדלקת, ובו זמנית גם מפחיתים את הלחץ הנגרם מהדלקת על קצות העצבים ומביאים להפחתת הכאבים הנובעים ממנה".
אחד התחומים שבהם הדיקור פופולרי יותר הוא הטיפול בהתמכרויות - לאוכל, לסיגריות, לאלכוהול ולסמים. כמות המחקרים בתחום זה אינה רבה כמו בתחומים אחרים, ובכל זאת יש לא מעט כאלה שמראים, שהדיקור אכן מצליח להביא להפחתה במשקל, לגמילה מעישון וכו'.
"הבעיה הגדולה במחקרים אלה היא שהם עוקבים אחרי האנשים לטווח קצר מאוד", אומר פרופ' משה שטרנפלד, מומחה לרפואה פנימית ולרפואה סינית. "אין מעקב אחרי המטופלים במשך שנתיים-שלוש, שיכול להראות שהדיקור אכן מטפל בבעיה מן השורש - כלומר, גם בהיבט הנפשי. הדבר נכון לא רק במחקרים - אלא גם בטיפול עצמו. כשמדובר באכילת יתר, למשל, הדיקור פועל בטווח הקצר לדיכוי התיאבון ובטווח הארוך על המרכיב הנפשי. הבעיה היא שרוב האנשים מסתפקים בטיפול קצר טווח, ומיד כשהם מפחיתים במשקל, הם מפסיקים ללכת למדקר ולא ממשיכים לטפל בבעיה ברמה הנפשית. התוצאה: כעבור זמן המטופל חוזר לאכילת היתר ומשמין בחזרה".
מנגנוני הפעולה הפיזיולוגיים בטיפול בהתמכרויות עדיין לא ברור. "בטיפול באכילת יתר, לדוגמה, משערים שבטווח הקצר המנגנון הוא ברמה המוחית, באמצעות גירוי הפרשה של הורמונים המדכאים תיאבון, ואולי גם ברמה של איבר המטרה, כלומר מערכת העיכול, על ידי הפחתת ההפרשה של חומצת העיכול בקיבה. אבל מרבית המנגנונים עדיין לא נחקרו".
לא רק הסינים דוקרים
פרט לדיקור הסיני התפתחו לאורך ההיסטוריה שיטות נוספות של דיקור, בהן היפנית, הקוריאנית והדיקור התוך-אוזני.
- טויוהארי - שיטת דיקור יפנית, שפיתחו מטפלים עיוורים. ייחודה בכך שהמטפל אינו מחדיר את המחטים לעור, אלא מחזיק אותן בסמוך לו. אין הסבר מדעי להצלחת הטיפול בשיטה זאת, אולם יש הוכחות לעצם יעילותו.
- סו ג'וק - הגרסה הקוריאנית לדיקור הסיני מתמקדת בידיים וברגליים, מתוך אמונה שאיברים אלה משמשים כמיקרו- מערכת של הגוף כולו.
- אוריקלותרפיה - הדיקור התוך-אוזני הוא שיטה שהיפוקרטס תיאר אותה. מכיוון שהאוזן מזכירה בצורתה עובר, היא מסמלת את כל גוף האדם, כשהתנוך מסמל את הראש, והקצה העליון של האוזן מסמל את הרגליים. השיטה משמשת כיום בעיקר לדיאטות ולגמילה מעישון ומהתמכרויות שונות, ואף משולבת אצל חלק מהמטפלים בדיקור הסיני.
יש לכם שאלות נוספות? היכנסו לפורום טיפול אלטרנטיבי לכאב