שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברנדט נגד ויקיפדיה
    הבעיות שמעוררת גוגל לא תמיד קשורות אליה ישירות. גם בעיית האמינות של האנציקלופדיה החופשית זוכות לתהודה רבה יותר באמצעות מנוע החיפוש הפופולרי

    אחת ההסתעפויות האחרונות בסיפור המאבק של דניאל ברנדט נגד גוגל קשורה לעוד מוסד רשת פופולרי שנתון במחלוקת: האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה.

     

    תקציר הסיפור: באוקטובר האחרון גילה ברנדט ערך באנציקלופדיה, שנושא את שמו. לטענתו, הערך כלל עובדות שגויות ומעליבות, חלקן כאלו שנראו מגמתיות ונועדו להשמיץ אותו ולהשחיר את פניו.

    הוא פנה לעורכת של הערך, וביחד הם החליטו שעדיף למחוק אותו, אבל עורך אחר בויקיפדיה החזיר את הערך והוסיף שינויים והשמצות.

     

    כשברנדט גילה שהערך המשמיץ הועתק לאתרים נוספים, הוא פנה לג'ימי ויילס, המייסד והדמות המרכזית מאחורי ויקיפדיה, וביקש למחוק את הערך לצמיתות. ויילס סרב.

     

    כל אחד יכול לערוך

     

    העמוד המיוחד שברנדט הקדיש לעניין, הפך בינתיים לאתר נפרד, שמספר את הסיפור האישי שלו ומוסיף הפניות לסיפורים נוספים.

     

    הוא מתאר בו את השתלשלות המאורעות, ומסכם: "לכל אחד מהעורכים של ויקיפדיה, שרובם אנונימיים, יש את היכולת לערוך את הטקסט ההזוי הזה, לפגוע בפרטיות שלי ולשחק עם העובדות. בעצם, לכל אחד יש זכות לעשות את זה, חוץ ממני - מכיוון שהערך עוסק בי".

     

    ברנדט טוען שהוא אדם פרטי, ולכן זכאי לפרטיות, ובכל מקרה יש לו זכות להגיב על מה שמפורסם אודותיו בוויקיפדיה. מכיוון שהאנציקלופדיה החופשית מצהירה שהיא נוקטת בגישה אובייקטיבית, הוא מוסיף, הוא מצפה שהעובדות שמתייחסות אליו יגובו בציון של מקורות אמינים ומקובלים.

     

    מה שקורה בפועל הוא, שמי שמחפש את שמו של ברנדט במנועי חיפוש מגיע קודם כל לערך שמתייחס אליו בוויקיפדיה (שאגב, תוקן בינתיים ונראה אובייקטיבי יותר), ולתריסר אתרים אחרים שהעתיקו את הערך הזה.

     

    הזבלנים מרוויחים

     

    זוהי נקודת תורפה בעייתית במודל של ויקיפדיה, אומר ברנדט, אבל מלבד הפגיעה בפרטיות שלו ושל אנשים נוספים יכולים להיות לה עוד הרבה שימושים בעייתיים. אנשים שיש להם אג'נדה אישית או פוליטית,

    תאגידים ועסקים, יכולים לנצל את נקודת התורפה הזו כדי לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון אחרים.

     

    הוא מצביע על התופעה של אתרי ספאם, שמתפרנסים ממערכת קונסולידציית הפרסום של גוגל (תמיד תחת הכותרת "Ads by Google"). באתרים כאלה אין חשיבות אמיתית לתוכן - כל תוכן יתאים, ובמיוחד כשהוא מגיע בכמויות גדולות וללא בעיות של זכויות יוצרים כמו בוויקיפדיה.

     

    השיטה המקובלת בה הם פועלים: להעתיק תכנים אוטומטית, ולצרף להם פרסומות אוטומטית. האתרים האלה, כמו ויקיפדיה, מקבלים לעיתים קרובות דירוג גבוה בגוגל. כל מה שנשאר, הוא אומר, הוא להפעיל בוטים (Bots) על מחשבי זומבי כדי שיגלשו אליהם.

     

    ביוגרפיה דמיונית

     

    דניאל ברנדט חטף הרבה ריקושטים בסיפור הזה, גם על ניסיונו להתערב ב"עבודת" ויקיפדיה וגם על הסיקור הצמוד והספק אובססיבי שלו את הפרשה. אבל הסיפור שלו אינו היחיד. ב-USA Today פורסם סיפורו של ג'ון סיגנת'אלר, עיתונאי בדימוס ופעיל למען זכויות אדם.

     

    "בגיל 78", הוא אומר, "חשבתי שאין דבר רע שאפשר לומר עליי שיפתיע או יעליב אותי. טעיתי. אני לא יודע איזה מוח חולה הגה את ה'ביוגרפיה' הזדונית שהופיעה תחת שמי במשך 132 ימים בוויקיפדיה".

     

    ה"ביוגרפיה" של זיגנטלר כללה, בין השאר, מעורבות ברצח האחים קנדי ו-13 שנים של חיים בברה"מ. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. "זה הסיפור שלי" - הוא אומר - "מחר זה עלול להיות גם הסיפור שלכם".

     

    ולא בלתי קשור: האתר Uncyclopedia, פרודיה עוקצנית על "האנציקלופדיה החופשית שכל אחד יכול לערוך". תגלשו לאתר ותבינו בעצמכם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים