לא רק ביטחון: התשובה של הנשים לכנס הרצליה

בדיון השתתפו שש נשים מובילות מתחומים שונים, בהן חבר הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד) אשר הציגו את הניתוח שלהן לנושא החוסן והביטחון בישראל. ח"כ גלאון סיפרה בין היתר, כי כאשר הוזמנה לכנס הרצליה הובהר לה כי היא מוזמנת כאורחת מהקהל ולא כמשתתפת שתנאם.

 צילום וידאו באדיבות סלבה גרינברג - קואליצית נשים לשלום

עדי דגן, מ'קואליציית נשים לשלום', פתחה ואמרה: "במדינה דמוקרטית, מאזן החוסן והביטחון מורכב בראש ובראשונה מהביטחון האישי של כל אזרח ואזרחית. טיפול רפואי נאות, נגישות להשכלה, הגנה מפני שיעבוד וסחר וקיום בכבוד - כל אלו הם מרכיבי הביטחון הבסיסיים והחשובים בחברה מתוקנת".

עביר קובטי, דוברת ארגון 'מוסאווא', דיברה בכנס על יחס מפלה של המשטרה כלפי ערביי ישראל ומתחה ביקורת על תפיסת הביטחון הקיימת כתפיסה גזענית. "היום ערביי ישראל חוששים כשהם רואים שוטר ברחוב", אמרה. "תשאלו כל ילד ערבי מה הוא חושב על שוטר והוא יגיד שהוא מפחד. תחושת הגזענות היא כלפי כל השכבות החלשות, גם האתיופים, הרוסים והנשים סובלים ממנה".

קובטי ציינה את התייחסות המשטרה לפינוי גוש קטיף ולרגישות שחזרה כמוטיב מרכזי, לעומת התייחסות השוטרים כלפי המגזר הערבי.

סוגיית הערבים והיהודים זכתה להתייחסות גם מצד עורכת הדין נטע עמר, פעילה פמיניסטית מזרחית המכהנת כעו"ד לזכויות

 אדם בארגון שבדי הפועל באזורנו. לדעתה, מדינת ישראל הופכת עם השנים להיות דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד.

"בשיחה שהתקיימה במקום עבודתי נשאלו העובדים על תחושותינו לגבי המצב", סיפרה. "אני הייתי הישראלית היחידה והשאר היו תושבי הרשות הפלסטינית. אחד-אחד הם סיפרו על חוויות נוראיות שחוו, כמו חייל שהצמיד להם אקדח לראש והתעללויות קשות. באמצע השיחה עזבתי את הכיסא שלי ויצאתי החוצה לבכות. מה שעושים היום לפלסטינים עם ההינתקות זה אפרטהייד".