תנועת החמאס לא התחזקה; תמיד היתה כזו

"שנים רבות טענה חמאס בישיבות הסגורות מול ערפאת שכוחה הוא 40 אחוז ונראה כי היה להם על מה להתבסס. חמאס היא תנועת שטח, היא חשה את השטח ושומרת על אמינותה ולכן אני לא מופתע מהתוצאות", מסביר הררי.

"הכתובת היתה על הקיר כבר שנים רבות. בבחירות של הקמפוסים באוניברסיטאות בשנים 1981-1982 זכה הגוש האיסלאמי, אחר כך נרשמו הישגים נוספים ואחד הבולטים שבהם – רוב לחמאס בבחירות ללשכות המסחר שנערכו ב-1992 אחרי שנים בהן לא נערכו בחירות ללשכות. חמאס ניצח אז לא רק בשכם ובקלקילה אלא גם ברמאללה, למרות שהכל סברו כי המיעוט הלא מבוטל של הנוצרים בעיר לא יאפשר את עליית חמאס. בסוף גם סוחרים נוצרים בחרו חמאס".

"אני טוען כי החמאס לא צמח עתה לגודלו הנוכחי, אלא תמיד היה כזה", אומר הררי. "נייר הלקמוס הטוב ביותר לכך היה יאסר ערפאת בעצמו. ערפאת, שבא לשטחים בשנת 1994, דחה שוב ושוב, למרות ההבטחות, את הבחירות לעיריות בשטחים כי ידע שזוהי פחות או יותר תמונת המצב".

"אמנם מעת לעת היו דיווחים בעיתונות הפלסטינית שנערכים לבחירות המוניציפליות אך ערפאת דחה אותן בתירוצים שונים כמו למשל ש'הצבא הישראלי ערוך מסביב לערים הגדולות'. הדבר העלה גיחוך בקרה הפלסטינים, כי הרי מחלקת חיילים סביב לשכם לא תהיה זו שתמנע ממנו לקיים בחירות.

"כשרצה ערפאת, הוא הביא את אנשיו לנצחון בבחירות לעיריות ב-1976 - כאשר אנחנו ישבו בתוך הערים ובבנייני הממשל - ובכל זאת נערכו בחירות נקיות והפתח ניצח. מכאן, שערפאת ידע כבר אז מה כוחה של חמאס וגרר את הבחירות. חמאס לא התחזקה בגלל ישראל או האינתיפאדה אלא תמיד היתה בסדר הגודל הזה, פחות או יותר".

ערפאת, שהיה ידוע בחושיו החדים, הלך לעולמו ואיתו, כנראה גם מה שיצליח לדחות שוב ושוב את הבחירות - דבר שהביא לתמונת המצב הפרלמנטרית כפי שהיא מתחילה להסתמן בשעות אלה. "ברגע שאבו מאזן עלה במקומו – נפלו כל הבלמים. אבו מאזן הלך לבחירות לעיריות והנה – חמאס רשם נצחונות משמעותיים, מהם חשש ערפאת. אבו מאזן לא רצה ללכת לבחירות למועצה המחוקקת אך האמריקנים הפעילו עליו לחץ אגרסיבי במיוחד, והוא לא יכול היה לבלום זאת. הנה התוצאות מהן הוא חשש – כוחה האמיתי של חמאס".

מדוע זה קורה? נראה כי התחזקות האיסלאם הרדיקלי במזרח התיכון מאז סוף שנות ה-70, שהמלחמה באפגניסטן היתה האות הפותח שלו, לא פסחה גם השטחים. כעת, משהתאפשר לחמאס להתמודד בבחירות, ניתן לראות בבואה ברורה יותר של המנהיגות הפלסטינית.

רק לפני מספר שבועות, רשמו האחים המוסלמים, התנועה האם של חמאס, הישגים מרשימים במצרים שם השיגו 88 מושבים בפרלמנט – ההישג הגדול בתולדותיהם וזאת תוך האשמות חריפות למעשי אלימות וזיופים מצד השלטון.

"עד עתה טען אש"ף כי הוא הנציג הלגיטימי והיחיד של הפלסטינים, אך היה ברור שזה לא המצב וכי הוא לא הנציג היחידי, למרות שהיו אצלנו מי שרצו לחשוב כך. בכל מקרה, תנועת חמאס חזקה בקרב הפלסטינים בגלל תהליך האיסלמיזציה האיטי שעבר כל המזרח התיכון מאז 1978".